מתי נכון להתחיל?

הקשר בין הילד להורים הוא חשוב להתפתחות העתידית שלו,  ומומלץ - אם הדבר מתאפשר - להישאר יחד עם הילד בבית בשנה הראשונה. לפני שמתקבלת ההחלטה לשים את הילד לראשונה במסגרת חשוב לשים לב למוכנות הילד: האם זהו ילד ראשון במשפחה, שמקבל תשומת לב ראשונה במעלה, או ילד שני, שלישי, שרגיל להיות בחברת אחים שגם הם דורשים תשומת לב? האם לילד שלנו יש קשיים התפתחותיים הדורשים התייחסות מיוחדת? מהם הצרכים שלנו כהורים וכמשפחה? מה היכולות הכלכליות שלנו? מה חשוב לנו כהורים שיהיה במסגרת החינוכית בו ישהה הילד שלנו? סימנים שכדאי לשים לב אליהם: עצמאות גוברת, סקרנות חברתית, יכולת להיפרד מההורים לפרקי זמן קצרים.

מטפלת? משפחתון? מעון? במה בוחרים?

לכל מסגרת חינוכית היתרונות והחסרונות שלה: מטפלת תתאים לתינוקות בגילים צעירים מאוד, תעניק טיפול אישי ובלעדי לילד, תתאים את סדר היום לצרכיו, תשמור על השגרה בסביבה המוכרת לילד, תמנע חשיפה למחלות ותאפשר הנחיה ישירה של ההורים על פי העדפותיהם. אולם העלות גבוהה, התלות היא באדם אחד, ואין במסגרתה קיום אינטראקציה חברתית עם ילדים נוספים. משפחתון מאופיין בסביבה ביתית, יחס אישי וקבוצה קטנה. זו בחירה מצוינת לילדים הזקוקים למסגרת אינטימית יותר, אך במסגרת זו בדרך כלל אין פיקוח מסודר של משרד החינוך. לעומתו מעון/גן פרטי מהווה מסגרת מקצועית ומפוקחת, בעל צוות גדול יותר ותוכנית חינוכית סגורה המשלבת תכנים מעשירים ומרחב פעילות. בגילים הצעירים עד לשלב ההליכה, מומלץ לחפש מסגרת קטנה שבה הדגש הוא על החזקה, חום ואהבה. מעל גיל שנה ועד לגיל שנתיים יש לתת יותר מקום לצרכים ההתפתחותיים המשתנים ולתכנים מעשירים ומשחקי דמיון, ולקראת גיל שלוש החשיבות היא במרחב הפעילות ובעצמאות הילד.

המלצה אישית: אתם מכירים את ילדכם הכי טוב. האזינו לאינטואיציה שלכם, צפו בילדכם והיו קשובים לצרכים שלו. שימו לפעמים בצד את המשחקים, מתקני החצר והחוגים. החשיבות העליונה בגיל זה היא לבחור מסגרת חינוכית שבה תוכלו לסמוך על צוות המטפלים ועל העומד בראשה.

המלצות להורים

בדקו תנאים פיזיים ותברואתיים – איפה מחליפים חיתולים? מה מידת ההיגיינה? האם מכינים את האוכל בגן? האם הארוחה היא טקס או "על הדרך"? היכן הילדים ישנים בזמני המנוחה?

בדקו מהן הכשרות הצוות, המלצות מהורים ותיקים, את גישת מנהלת הגן והצוות החינוכי - והשתדלו לערוך תצפית קצרה בזמן פעילות חופשית של הילדים, כדי לחוש אם הגן לרוחכם. כמו כן כדאי לבדור אן יש מרחב מוגן בגן והאם הצוות יודע להגיע אליו בבטחה בעת הצורך, ונוכחות של מצלמות במעגל סגור לצורכי בטיחות.

עוד דבר חשוב הוא היחס המספרי בין המטפלות לילדים, ומה מדיניות הגן לגיבוי צוות שנעדר? על פי התקנות של משרד העבודה לתינוקות בגילי חצי שנה עד 15 חודשים היחס הוא מטפל אחד על כל שישה ילדים; לפעוטות בגילי 16 חודשים ועד שנתיים היחס הוא מטפל אחד על כל תשעה פעוטות; ועבור פעוטות בוגרים בגילי שנתיים וחודש עד שלוש היחס הוא מטפל אחד על כל 11 פעוטות. ומומלץ כמובן שהיחס יהיה עד כמה שיותר נמוך.

 בקרו במסגרות לפני ההחלטה, שוחחו עם הצוות על שגרת היום, שימו לב ליחס האישי והחום. אם יש אפשרות להגיע בשעות הבוקר, התייחסו לפרידת הילדים מהוריהם. האם הם נכנסים ברוגע ומתקבלים בחום על ידי הצוות החינוכי? התבוננו בילדים המשחקים – האם יש שמחה, וכן האם יש גם רעש? האם הם כבויים ושקטים? האם הם מרגישים נינוחים במרחב?

ולא פחות חשוב - האם יש דמות מקצועית המלווה את הצוות במקרים של דילמות התפתחותיות, האם הצוות עובר השתלמויות של התנהלות בטוחה בגנים ועזרה ראשונה מידי שנה. כמו כן, מהם דרכי התקשורת עם צוות הגן? כיצד עובר המידע אליכם ההורים ובאיזו תדירות?

לאחר שילדיכם נכנס למסגרת חשוב מאוד להיות עירניים לנורות אדומות, בעיקר בשנתיים הראשונות שבהן הילד עדיין לא יודע לדבר ולבטא את עצמו. חשוב לשים לב לחוסר שקיפות לגבי סדר היום, לילדים פאסיביים או מדוכדכים, לתגובות לא סבלניות של הצוות ולתנאים תברואתיים ירודים.

הצעד הראשון בגן הוא התחלה מרגשת, גם לילדים וגם לכם, ההורים. תנו לעצמכם ולילדכם זמן להתאקלם, וזכרו - כל התחלה היא הזדמנות להתפתחות.

הכותבת היא מרצה להתפתחות הילד בתוכנית לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט