בעולם קיימים שני סוגי תאומים - זהים ולא זהים, אבל הסיפור הבא ממחיש כמה שונים הם יכולים להיות. הרבה פעמים התאומות קלאני וג'ראני דין, בנות ה-4, קולטות אנשים שחוטפים עוד מבט כשהם עוברים מולן, וזה לא רק בגלל שהן כל כך מקסימות.
שתי האחיות התאומות משקפות את הוריהן בצורה המדהימה ביותר: לקלאני יש עור בהיר כמו אמה, שהיא לבנה, ולג'ראני יש עור כהה כמו לאבא שלה שהוא אפרו-אמריקאי. וויטני מאייר, אמם של השתיים, אמרה שהיא רואה בהן סמל נגד גזענות וסימן שצריך לאהוב את כולם באופן שווה. "אי אפשר להסתכל על אחת מהן ולא לאהוב את שתיהן", היא מסבירה, "הן בעצם כל כך דומות מבחינה אישיותית, רק בצבע עור שונה".
"כשקלאני נולדה היא הייתה הכי בהירה שאפשר להיות", היא משחזרת את השנה הראשונה, "בהתחלה הייתי פשוט בהכחשה כי הסיכויים לכך הם ממש נמוכים. מעולם לא חשבתי שיהיו לי תאומות עם צבע עור שונה. זה גרם לי לתהות בהתחלה אם קלאני לבקנית, מרוב שהייתה לבנה".
תומאס דין, בן זוגה של מאייר ואביהן של התאומות הופתע גם הוא. "בהתחלה אמרתי לעצמי שקלאני באמת קצת בהירה, אבל חשבתי שאולי כל התינוקות יותר בהירים כשהם נולדים", הוא מספר, "אלא שאחרי זה אחותה ג'ראני נולדה והיא הייתה כהה יותר. אם הייתם שואלים אותי לפני לא הייתי מדמיין, גם בעוד מיליון שנה, שתהיה לי בת עם עיניים כחולות".
אמם של השתיים מספרת כי היא בדרך כלל מלבישה אותן באופן זהה. "הן נראות דומות בחיוכים שלהן, אבל אני צריכה להלביש אותן זהה כי אף אחד לא מאמין שהן תאומות", היא משתפת.
קלאני וג'ראני נולדו כמעט שנתיים לאחר שבנה בן השנתיים של מאייר, פרווין, טבע למוות כשהיה תחת פיקוחה של המטפלת שלו. לדבריה של מאייר ג'ראני דומה ממש לפרווין שהיה לו עור כהה יותר כמו לאביו ואילו קלאני נראית כמו אחיה הבכור טלאן, שגם קורא לתאומות כל ערב סיפור לפני השינה. "הוא אח גדול מדהים", מאייר מעידה.
העובדה ששני אחים שנולדו למשפחה מעורבת, במיוחד תאומים, נראים כל כך שונה כמו קלאני וג'ראני, היא יוצאת דופן. למרות זאת יש כל כך הרבה גנים שאחראיים על גוון העור וצבע העיניים, שאפילו מדענים אינם יודעים את כל הדרכים בהן זה יכול לקרות.
"התכונות הפיזיות שאתה יכול לראות אצל בן אדם, הן רק רסיס קטן מאוד של המגוון הגנטי שהוא מכיל", מסביר ד"ר ברייס מנדלסון, גנטיקאי רפואי באוניברסיטת קליפורניה שבסן פרנסיסקו. "הרבה פעמים אנחנו מתמקדים רק בתכונות שאנחנו יכולים לראות, אבל מדובר רק בקצה הקרחון של המטען הגנטי הממשי שלנו", הוא מוסיף.
לדבריו, בעוד שתכונות פיזיות מסוימות עשויות להיות שכיחות יותר בקבוצות אתניות מסוימות, הגנים למאפיינים הפיזיים השונים נמצאים בדרך כלל בכל העדות. "כשאתה הופך מטבע שמונה פעמים, לפעמים זה נופל על עץ ולפעמים על פלי. זה עובד באותה צורה כשיש לך צירוף של גנים, אפשר להשיג כל פעם כל מיני תוצאות".
סיפורן של התאומות מאילינוי הוא לא היחיד. גם חריסטי קנינגהאם, אמא לתאומים בצבע עור שונה, חוותה את התופעה על בשרה. קנינגהאם עצמה לבנה ובעלה שחור. "כששמעתי על התאומות דין, חשבתי לעצמי שההורים צריכים להתכונן להרבה שיחות עם זרים", היא מספרת.
"הרגשנו שאנחנו מחויבים לשתף את הסיפור שלנו עם אחרים ושקיבלנו את שני הילדים היפים האלו למטרה חיובית - לחנך את אלה שלא חושבים שדברים כאלה אפשריים וליזום שיח מכבד על גזע באמריקה", שיתפה.
"להיות בצבע מסוים זה לא הישג או משהו שצריך להתגאות בו", מרחיבה קנינגהאם, "אף אחד בכדור הארץ לא עומד בתור כדי לבחור את צבע העור שלו, רק במקרה אנחנו שחומים, שחורים או לבנים".
דין, אביהן של השתיים, הסכים. האב הגאה אמר שהוא מבין מדוע אנשים מסתקרנים מבנותיו התאומות אך הוא היה רוצה שאנשים יראו בהן מעבר להבדל הפיזי שלהן. "אני מקווה שהרבה אנשים מבינים עכשיו שצבע הוא ממש לא עניין גדול", הוא מסכם, "דברים מסתוריים יכולים לקרות והחיים הם ברכה".