כולנו מודעים להשפעות מרחיקות הלכת של אירועי ה-7.10, ואוכלוסייה משמעותית שלמצב זה יש השפעות עליה היא הפעוטות. עו"ד עמיר אמסלם, מנהל צוות חדשנות בתוכנית "הזירה" של CIVIX בנתניה, ביצע מחקר שממנו עלו כמה ממצאים חשובים: "העניין הבולט שגילינו כמעט מהרגע הראשון היא כי לחץ וחרדה של הורים יכולים להשפיע על ילדים צעירים".
"צוות החדשנות בעיריית נתניה חקר בשנה האחרונה את הפעילויות הקיימות לגילי לידה עד 6 והאופן שבו הם מתמודדים עם השפעות המלחמה", אומר אמסלם. "מדובר באתגר שכאבא לשלושה בנים בגילים האלו הרגשתי חיבור טבעי אליו. את המחקר שלנו התחלנו ממש זמן קצר לפני שפרצה המלחמה, ובו מצאנו את חשיבות ההשקעה בגיל הרך, בדגש על פעוטות בגילי לידה עד 3 שאינם נמצאים במסגרות מוכרות. לאור ממצאי המחקר, הוחלט למקד אותו בהגברת שביעות הרצון מפעילויות הפנאי וההעשרה לפעוטות, וההתאמה של גני השעשועים שלהם".
CIVIX הוא גוף ארצי העוסק בפיתוח פתרונות לאתגרים חברתיים מורכבים, שבמסגרתו פועלים להקמה וליווי של צוותי חדשנות ברשויות המקומיות ובאשכולות האזוריים במטרה ליצור דרכים חדשניות שעוזרות להתמודד עם אתגרים מורכבים, ופועל בשותפות משרד הפנים ומרכז פרס לשלום ולחדשנות.
במהלך המחקר התחילה, כאמור, המלחמה. "מלחמת חרבות ברזל שינתה את חיינו כמדינה וחייהם של לא מעט אנשים לעולם לא יהיו אותו הדבר. בפן האישי, המלחמה פגעה בנו בבטן הרכה. אופיר דנינו, חבר צוות החדשנות שלנו, איבד את בנו, ראם מאיר בטיטו ז"ל, לוחם בגדוד 51 שבחטיבת גולני, שנהרג במלחמה. כחלק מההתמודדות עם האובדן העצום והצורך להתאים את פעילות הצוות למציאות שנכפתה עלינו, התחלנו לבדוק את השפעת המלחמה על הורים עם ילדים בגל הרך. מצאנו שאם ההורים לחוצים או חרדים זה יכול לגרום לילדים להרגיש חוסר ביטחון, להגדיל את הסיכון לבעיות בריאות נפשיות אצל ילדים, כמו דיכאון, חרדה, הפרעות התנהגות, להשפיע על ההתפתחות הקוגניטיבית של ילדים, כולל יכולת הלמידה, הזיכרון, ותפקודים ניהוליים כמו שליטה עצמית ותכנון. כדי להפחית את ההשפעות הללו חשוב שההורים יהיו מודעים לרגשות שלהם ויחפשו דרכים להתמודד עם הלחץ והחרדה באופן בריא".
"המסקנות המרכזיות מהעבודה של הצוות הן הדרך להתאים פעילויות הרשות לגיל הרך בתקופת מלחמה, תוך התחשבות בצרכים הייחודיים של ההורים והילדים כאחד", אומר אמסלם. "אחת מהתובנות המרכזיות שעלו היא החשיבות שביצירת מסגרות תמיכה להורים. במציאות של חוסר וודאות ואי שקט, ההורים הם עוגן יציב עבור ילדיהם הצעירים. לכן, יש להעמיק את ההשקעה ביצירת מעגלי שיח ופעילויות שיאפשרו להורים לא רק לפרוק ולשתף את תחושותיהם, אלא גם לקבל כלים מעשיים מגורמי מקצוע באשר לאופן שבו יש לתווך את המלחמה לילדים בצורה שתפחית את החרדה ותשמור על תחושת מוגנות".
לנוכח תובנות אלו הוחלט לבצע סדרה של פעולות, שהמרכזית שבהן הייתה פעילות הפגתית להורים עם ילדים בגילי 2-6: "במקביל לכך שהילדים היו במסגרת פעילות העשרה, ההורים עברו הדרכה על ידי פסיכולוגיות חינוכיות וקיבלו כלים לזמן המלחמה. בהקשר זה התגלה כי תיווך נכון של המציאות עבור הילדים בגיל הרך, המלווה בשפה ברורה, יכול לשמש כגורם מייצב המשפיע לטובה על התחושות וההתנהגות שלהם. הילדים בגיל הזה תלויים בהוריהם לא רק לצורך סיפוק צרכים פיזיים, אלא גם להבנת הסביבה ולתחושת ביטחון. לפיכך, חשוב שההורים יקבלו את הכלים המתאימים כדי להתמודד עם רגשותיהם ובמקביל יוכלו להעביר לילדיהם מסרים שמקנים רוגע ושגרה".
מסקנה נוספת שנמצאה היא שההשפעות הפסיכולוגיות של המלחמה הן ארוכות טווח. מעבר למענה המיידי על הרשות המקומית לקחת בחשבון את ההשפעות של החרדה והדחק המתמשך על התפתחות הילדים. "ילדים שנחשפים לסיטואציות כאלה בגיל הרך עלולים לפתח תגובות פוסט-טראומטיות, והאחריות למניעתן היא קודם כל בבית, אך גם במסגרות החינוכיות והקהילתיות. בהתאם לכך, מומלץ לבנות מערך תמיכה הכולל אנשי מקצוע כמו פסיכולוגים, יועצים חינוכיים ועובדים סוציאליים, שיעבדו בשיתוף פעולה עם ההורים והמסגרות החינוכיות".
בהתאם לתובנות האלו, עיריית נתניה קיבלה החלטה משמעותית להשקיע משאבים בתחום זה. הוקם פורום הגיל הרך בראשות מנכ"ל העירייה וראש מנהל החינוך שמטרתו לתכלל את כל הפעילויות בנושא ולהתוות מדיניות עירונית כוללת לטיפול במצבים אלו. הפורום יפעל ליצירת מדיניות מקיפה שתתייחס הן לצרכים המיידיים של הורים וילדים בתקופת משבר, והן לפיתוח תשתיות תמיכה שישרתו את הקהילה גם ברגיעה. בנוסף, אגף הגיל הרך שוקד על תכנית עבודה שנתית שתביא לידי ביטוי את מסקנות המחקר ואת החשיבות של הטיפול בתופעות כמו דחק וחרדה, ושתשים דגש מיוחד על פיתוח כלים להורים שיסייעו להם לתווך את מצבי אי הוודאות לילדיהם בצורה שתשמור על בריאותם הנפשית של הילדים ותתמוך בהתפתחותם התקינה".