אין סיוט גדול מזה להורים. הילד חוזר הביתה מהגן במצב רוח רע או חלילה עם סימני מכות על הגוף, אבל הגננת טוענת שמדובר בסך הכל בריב בין ילדים. אלא שאז, המצלמות נפתחות ומתגלה אמת נוראה ומייסרת. רפאל בנבנישתי הקים את מיזם "האח הקטן" במטרה אחת: לאתר את מקרי האלימות מצד הצוותים החינוכיים בגן ברגע שהם קורים, ולא אחרי מסכת התעללות שנמשכת לפעמים חודשים ארוכים.
בנבנישתי, אב לשלושה, ייסד את רשת גני הילדים המצליחה, "צוציקים", אחרי שהבין שהוא לא באמת יכול לסמוך בעיניים עצומות על צוות המטפלים והמטפלות בגנים שבהם לומדים ילדיו. "כשהבת שלי הייתה מגיעה לגן, ה'כפרה עלייך, איזה ריח, איזה יופי' עבד עליי. שמחתי והייתי מלא באמונה", הוא מספר, "אלא שלימים הגן הזה נסגר על אלימות, שנה אחרי שהבת שלי סיימה. לא יכולתי כבר לבדוק או להוכיח דברים, אבל הנשמה שלי כל כך התייסרה מזה שאולי קרה משהו ואני, ברוב תמימותי, לא ראיתי את זה".
"כשהבן שלי סיים משפחתון והגיע הזמן לשים אותו בגן, החלטתי שאני עוזב הכל ופותח גן ילדים. יצאתי ללימודים, רכשתי ידע וניסיון ושכרתי גננת ומטפלות", נזכר בנבנישתי, "גדלתי, נפתחו עוד גנים תחת הרשת, ובאחד הימים פנתה אליי אמא שאמרה בחשש, 'תשמע, הילדה שלי מתנהלת שונה לאחרונה'. אמרתי לה, בואי נפתח מצלמות. מצאתי את עצמי צופה עם האמא חמש שעות בכל מיני נגיעות לא לעניין. עשיתי אסיפת הורים, פיטרתי את המטפלות האלה ושלחתי את האמא ומנהלת הגן למשטרה עם ה-DVR".
בנבנישתי טיפל במקרה החמור ביד נוקשה ובמהירות המתבקשת, אבל ליבו נשבר מהמחשבה שדבר כזה אירע בגן שבבעלותו. בימים שאחרי, התקשה להתאושש מזה. "יומיים אחרי חטפתי התקף לב. הרופא אמר לאשתי: 'תקשיבי, עורק סתום 99% מעכשיו לעכשיו זה מלחץ, חד משמעית. עוד שנייה הוא היה הולך'. שכבתי בבית וחשבתי לשנות תחום כי זה תחום רגיש, אבל זה משהו שלא רציתי לעשות. אני מאוד אוהב את מה שאני עושה, חי ונושם ילדים. כשאני רואה ילד בוכה אני מסוגל לבכות איתו. אז חשבתי איך אני משיג שליטה. החלטתי לקחת מישהי שתשב ותצפה בגן כל היום, היא תהיה העיניים שלי ותדווח לי".
הרעיון המקומי הזה הפך בתוך זמן קצר לעסק בשם "האח הקטן", אותו הציג בנבנישתי בתוכנית "הכרישים" (פרק חדש הערב, שני, אחרי החדשות, ערוץ 12). עשרות גני ילדים משתמשים כיום בשירות והציבו בתחומם מצלמות, בהן צופים 24/7 תצפיתניות שיושבות במוקד החברה. הן מדווחות על אירועים חריגים בגן שמחייבים טיפול בהקדם.
"החלטתי להפוך לעיניים של כל הגנים בארץ שמוכנים להיות שקופים ובטוחים. כשמצטרף אליי גן אני לומד אותו ואת דפוסי ההתנהגות. אחרי שבוע המטפלות שוכחות מהמצלמות ורואים איך הן מאכילות מאותה הכפית, מנגבות ילדים עם אותו מגבון ואוכל שנופל על הרצפה מרימות ומחזירות לצלחת. אנחנו מונעים את הדברים האלה כאן ועכשיו, מפטרים ועוצרים את זה מיידית. אם יש אירוע אלימות, מנהלת הגן ואני חתומים שחובה לפטר ולהגיש תלונה במשטרה. ככה מונעים אלימות: בשקיפות יתרה. כולם ישנים טוב בלילה, אין שאלות ואין דאגות".
איך התצפיתניות יודעות להבדיל בין אקט חינוכי, גם אם נוקשה מעט, לבין התנהגות שאינה מקובלת? יש גם תחומים אפורים?
"באנו ושאלנו, מה החוק אומר? מה זו אלימות? אלימות זה אם עכשיו אני סוטר לך, בועט בך או מטיח אותך, וכן הלאה. פה המשטרה תיכנס לפעולה. הקווים האפורים שלה זה לדוגמה אם מטפלת מרימה ילד מהזרוע באגרסיביות. אנחנו לקחנו את התחום האפור והפכנו אותו לתחום האדום שלנו. אם קורה כזה דבר אנחנו רוצים לראות פעולה, עוד לפני שזה הופך לאלימות. יש הרבה מאוד פרמטרים - מי המטפלת, כמה פעמים דווח עליה, האם זה משהו מגמתי, דפוס התנהגות, או שקרה פעם אחת ונזיפה תספיק".
תצפיתניות "האח הקטן" איתרו עד כה אלפי מקרים חריגים בגנים שמנויים לשירות. "באחד הגנים הראשונים שחיברתי לשירות היתה גננת שעבדה שם שמונה שנים. בזמן שהמנהלת עמדה מחוץ לגן ודיברה עם אמא, הגננת ישבה בפנים, ניגשה לילד שלא עשה כלום, רק שכב על הרצפה, תפסה אותו מהרגל ונתנה לו כזאת משיכה שעוד שנייה הרגל נתלשה מהמקום. רק שבוע לפני הורידו לו גבס. שלחנו את הסרטון ודאגנו שהיא תפוטר לאלתר. היום אנחנו לא נותנים שירות לגן הזה כי המנהלת לא לקחה אחריות והתנצלה אלא פשוט אמרה, 'הילד הזה הוא חיית אדם'. ברגע שהיא נתנה את התשובה הזאת הפסקתי את השירות. באותו ערב הייתה אסיפת הורים והגן נסגר. זו המטרה הסופית, שגנים כאלה ייסגרו".
למה לא לאפשר להורים לצפות במצלמות אונליין?
"אני אומר בקול רם, בכל מקום אפשרי, שאני נגד אונליין להורים. הורה יושב בעבודה, מתחבר למצלמה ואתה כל היום מול ההורים, מסביר סיטואציות. הורה הוא לא איש חינוך, הוא לא צופה ומנתח, הוא רק רואה מה שרואה ורוצה הסבר. אנחנו יושבים ומנתחים את הסיטואציה: מה היה לפני, תווי פנים, האווירה בגן. אני מתדרך את מנהלת המוקד, קרימינולוגית במקצועה, מה ההתנהגות הנכונה לגני ילדים, מתוך הניסיון וההבנה שלי כאיש מקצוע ואיש הוראה לגיל הרך".
אילו מקרים מדווחים להורים ואילו לא?
"אני בעד גבולות ואסרטיביות, אבל יש הבדל בין להרים ילד מהזרוע כמו שק תפוחי אדמה ובין להרים אותו בשני הזרועות ולהושיב אותו. לא צריך להתקרב לילד לתוך הפנים כדי לעשות לו נו נו נו, זה מיותר, את מפחידה את הילד. אם תהיי אסרטיבית בקול שלך, הוא יקשיב לך באותה צורה. יש ילדים מאתגרים בשפע, אבל אפשר להתנהג בצורה מכבדת וטובה מתוך מקום של אהבה וחינוך. ראיתי סרטונים של רוע בהתגלמותו, שהמטפלת מתפוצצת על ילד. איך שזה קורה, בנגיעה הראשונה, עוד לפני שהיא הרימה יד על ילד, אנחנו נכנסים לתמונה בליווי הסרטונים ומפטרים. זאת מטפלת שלא צריכה לעבוד, אין פשרות".
בנבנישתי ביקש מהכרישים 600,000 שקלים תמורת 15% מהחברה, אותם הוא מבקש להשקיע בהרחבת המוקד ומספר התצפיתניות וכן שילוב טכנולוגיות שיידעו לנטר אלימות ללא מגע יד אדם. הכרישים התאהבו מיד ברעיון החשוב. "התרגשתי ברמות של ילד בן 16, זה לא ברור מאליו לעמוד מולם", מודה בנבנישתי, "חיכיתי לזה המון זמן וכשהגעתי למעמד הזה התרגשתי מאוד. הייתי צריך להכניס אוויר פנימה. אני אחרי התקף לב ואשתי שאלה, 'אולי נוותר? אתה מתרגש', אבל אמרתי לה שאין מצב. בהמשך הפיץ' הרגשתי שאני משתחרר. הכרישים קלטו ישר את המיזם ושאלו שאלות נכונות, טובות ומדויקות".
דובי פרנסס הציע לבנבנישתי את הסכום שביקש תמורת 40% מהחברה ובתנאי שזהר לבקוביץ יצטרף, כיוון שהוא מושקע בחברה שמחזיקה בטכנולוגיה שמתאימה לעסק. לבקוביץ הסכים להצטרף, אבל גם לו הייתה דרישה: שאמיר איל ייכנס גם, כיוון שלעומתו ולעומת פרנסס הוא שוהה רוב הזמן בארץ. איל נכנס גם ונחתמה העסקה. "חמש-עשר שניות התלבטתי אם להסכים, כי זה לא המהלך הכי כלכלי להסכים ל-40%, אבל מנגד אני שומר על אחוזי השליטה שלי בחברה ומלכתחילה יצאתי למיזם הזה לא מטעמים כלכליים אלא ערכיים. היה לי ברור שברגע שתיכנס הטכנולוגיה העסק יהפוך לכלכלי מאוד, אבל כרגע התשתית שלו זה על הערכים".
מאז צילומי התוכנית, מספר הגנים ש"האח הקטן" פועל בהם הוכפל פי שתיים. "יש עוד המון גנים שאנחנו פוגשים אותם. בגלל צנעת הפרט והצורך בהסכמה מלאה מכל ההורים, זה תהליך מאוד ארוך. אנחנו צריכים לגייס 100% אישור, אבל אין גן שאני מגיע אליו ולא מקבל הסכמה. הצמיחה האמיתית זה בקשרים שנפתחו אחרי התוכנית. פנתה אליי שופטת בדימוס שהנין שלה נפגע והיא מוכנה לעבוד לצידי ולייצג אותי לאורך כל הדרך. פנו המון חברות שעוסקות במצלמות חכמות ובאנליטיקה, זה ישפר את כמות הצפייה ומן הסתם יגדיל את הרווחיות".
"נפתחו קשרים עם המון אנשי מפתח כמו ראשי עיריות, שאפגוש אותם בתקופה הקרובה במטרה להכניס את המיזם ברמה העירונית. קיבלתי באזז מטורף, המון שיחות מאנשים ברחבי הארץ: סבתות, אמהות, אבות, אנשים שראו את התוכנית ובכו בגלל המיזם. פירגנו, שלחו לי פרחים וגלויות, באמת שלא ציפיתי שזה יגיע, ועוד ברמה כזאת".
טיפים להורים מודאגים לפני הרשמה לגן
אל תסמכו על המלצות בפייסבוק. ההמלצה הנכונה על גן ילדים לא תגיע מההורים שלא נמצאים בגן בכלל ואין להם צל של מושג, אלא דווקא ממפעילות חוגים שנכנסות לגן במהלך היום באופן קבוע. הן רואות ושומעות הכל ויכולות להיות מליצות יושר.
אל תקבעו עם הגננת, תגיעו לגן בספונטניות. מי שמספר לכם שזה מפריע לשגרת היום מבלבל בשכל. אם קובעים שעה עם הורה זה במילים פשוטות להגיד, 'חבר'ה, תתנהגו יפה'. כדאי להגיע בסביבות 11:00-11:30, זאת השעה הכי לחוצה בגן. הילדים עייפים ורעבים וזה הזמן לראות איך הצוות מתייחס אליהם, האם יש להן סבלנות ואם מפלס הרעש הוא צעקות. אל תשאלו שאלות בטלפון, רק איפה הגן ואם אפשר להגיע.
בהגיעכם לגן, תתעכבו כמה שיותר. תפעילו אינטואיציות, תקשיבו. אם יש קוד בדלת, האם פותחים לכם מיד או שאתם צריכים לחכות שעה עד שייפתחו לכם.
אל תתרשמו מהתמונות ששולחים בקבוצת הוואטסאפ. עוד לא ראיתי גן ששולח תמונה של ילד בוכה. במקום שיחת טלפון לגן לשאול איך הילד, תעשו שיחת וידאו בוואטסאפ. ככה תראו את הילד כמו שהוא.