"הילד נתן לי בוקסים בבטן ואחרי כמה דקות הרגשתי שנופל לי משהו"

בעבר מקצוע ההוראה היה נחשב מקצוע שכדאי לעבוד בו: חופשות ארוכות, זמן עם הילדים ועוד, אך יש גם פנים נוספות שלא נאמרות, פנים כואבות. "בעיטות, מכות, אבנים, זה סטנדרט של חיי גננת. מה זה הדבר הזה? למה לשתוק מול הדבר ההזוי הזה? למה מה קרה שתספגו ותכילו אלימות פיזית?" כותבת קרן, גננת ממרכז הארץ, בקבוצת וואטסאפ חדשה שהוקמה שלשום ומעוניינת לזעוק את מצוקתן של אלפי גננות ברחבי הארץ

"לא הגיוני בעליל שילד אלים נשאר בגן", מוסיפה גננת מתל-אביב, "אסור לנו להתקשר להורים אבל אם זה היה קורה בבית ספר – ילד אחר היה מושהה. די לאפליה בגן הקדם יסודי", היא מוסיפה, "אחיותיי תפסיקו להיות פראייריות! צאו למאבק חייכן. אין יותר לחזור הביתה עם סימנים כחולים ובכי נסער ברכב כשאף אחד לא רואה".

האם נפגעת מאחד הילדים?
"קיבלתי נגיחה מילד שרצה לחטוף אליו טושים חדשים שהנחתי על השולחן וכתוצאה מכך התפתחה לי דלקת בשן עם כתר. עברתי לאחר מכן שני ניתוחים בשיניים כולל השתלת עצם. בגלל שבזמן אמת לא ייחסתי את הדלקת לפגיעה מהמכה שנתן לי הילד, גם לא מילאתי טפסים של תאונת עבודה. רק הרופא שיניים התעקש והסביר שמה שקרה לי זה כתוצאה ממכה".

"נכנסתי למחסן והתקשרתי למפקחת רועדת"

"הייתי בהריון בסיכון, אבל מצד המפקחת והיועצת לא יכולתי לפרוש ביום אחד, מבחינת המערכת זה תהליך", מספרת נועם (שם בדוי), גננת מירושלים, "אחת לכמה ימים הפסיכולוגית הייתה מגיעה לגן, מהבוקר עד הצוהריים לא יכולתי להתפנות לשאר הילדים שהיו זקוקים לי, כי אם לרגע לא הייתי צמודה לאחד הילדים שהיה אלים בצורה חריגה - היה יכול לקרות נזק עצום לילדים שלידו. המפקחת ביקשה שכאשר הוא מתפרץ ארחיק את כל הילדים ממנו. כך קרה שמספר פעמים ביום אני אומרת לסייעת: צאי לחצר יחד עם 34 ילדים. אני צריכה להישאר עם הילד בגן, בתוך הגן, הילד היה מעיף עליי חפצים וכמובן שחששתי לחיי ולהיריון.

"צריך להבין שכשילד נמצא בהתקף הוא לא רואה מימינו ומשמאלו! היו פעמים שנכנסתי בעצמי למחסן, מתקשרת למפקחת רועדת ושואלת מה אני אמורה לעשות. לרוב היא לא הייתה עונה וכשענתה נתנה תשובה מתחמקת. ההורים צריכים להבין שאנחנו הגננות רוצות את טובת כל הילדים בגן, אנחנו באנו לגן כי אנחנו אוהבות את הילדים, רוצות לחבק, לטפח, לקדם, לחנך. אבל אין לנו את היכולת כי במקום להיות גננות אנחנו כמו שוטרות ובסוף גם מה שאנחנו עושות זה לא טוב".

במקרה אחר, אורלי (שם בדוי) מספרת כי היא קיבלה ניהול גן ביישוב אלקנה שבשומרון. "קרה מקרה שביום שישי אבא אחד בא לקחת את הבן שלו. הבן לעיני האבא זרק עליי כיסא. כשיצאתי לחניה והידיים שלי היו תפוסות עם דברים, הילד והאבא חיכו לי והילד דחף אותי מול האבא ונתן לי בעיטה. האבא לא עשה כלום. כסאות מתעופפים לי בגן כמעט כל יום, אני יושבת בחצר וילד זורק חול על הפנים שלי, ילד מקלל קללות עסיסיות כשהוא מתעצבן ומושך לי את הבגדים. רק אתמול ילד משך לי את הגרביון ואמר שאני סתומה". 

ביום שישי אבא אחד בא לקחת את הבן שלו. הבן לעיני האבא זרק עליי כיסא. כשיצאתי לחניה והידיים שלי היו תפוסות עם דברים, הילד והאבא חיכו לי והילד דחף אותי מול האבא ונתן לי בעיטה. האבא לא עשה כלום.

שושי (שם בדוי) מהמרכז אומרת בבכי כי גם היא חששה לחייה. "אני כולי שבורה ומתוסכלת. לפני כמה חודשים נכנסתי להריון ובגן היה ילד שהשתולל. תפסתי אותו בחיבוק דוב כדי להגן על הילדים, אבל הילד פשוט השתולל ונתן לי בוקסים בבטן. לצערי אחרי כמה דקות הרגשתי שנופל לי משו מהגוף ולצערי נפל לי. למרות כל זאת המשכתי לעבוד. לאחר כמה חודשים היה לי שוב מקרה אלימות בגן. שום דבר לא עזר, הילד המשיך להשתולל ואני כבר גמורה וכל שנייה בוכה, לא מסוגלת. הרגשתי שאין לי את היכולת להגן על הילדים ועל עצמי. מיותר לציין שלא הגעתי כמה ימים לעבודה, הייתי מושבתת במיטה ולא יכולתי לזוז כל הגוף כאב.

"כל יום לפני שאני הולכת לגן אני מתה מפחד, מתפללת לאלוקים שהכול יעבור בשלום. למה אני צריכה ככה לפחד ללכת לעבודה שלי? אני אמורה ללכת בכיף ושלמה. מסכנים הילדים האחרים שאני לא יכולה לתת להם את תשומת הלב בגלל כל היחס שלי לילד הזה שגם גורר אחריו את כל הילדים".

"מדיניות הכלה מטופשת והזויה"

איציק, מורה ומחנך 12 שנים שאשתו גננת החליט להקים את קבוצת הוואטסאפ המשותפת. "במעטפת המשפחתית שלי, הן מהצד שלי והן מצד אשתי, יש 6 גננות וותיקות מעל 20 שנה ומכך אני מכיר את המערכת מקרוב".

מדוע החלטת לצאת למאבק?

"לאחר שכמה מקרובותיי עברו השנה עוול בתוך המערכת החלטתי לבדוק את המצב מבפנים ומה שגיליתי החריד אותי עד עמקי נשמתי. היוזמה של הקמת הקבוצה התחילה ממני בעקבות העוול שאשתי ואחיותיי עברו כגננות מהמפקחות וכן מאלימות תלמידות. התעמרות מפקחות בעובדות הוראה והשפלות עד עפר, אלימות ילדים כנגד הצוות וחבריהם ללימודים ומדיניות הכלה מטופשת והזויה כל כך ללא אח ורע בשום מערכת ציבורית אחרת, לא כלפי רופאים לא כלפי שופטים ואפילו לא כלפי פקחי חניה.

"פתחתי קבוצה בה יוכלו עובדי ההוראה להעיד על הקורה בתוך המערכת בפנים. הזוועות המתוארות, שחלקן מתועדות, מהגננות הנפגעות עצמן פשוט לא נתפסות בשכל אנוש. אגרופים לבטן לגננות בהיריון, הפלות חופשי כתוצאה מהתקיפות, אבנים וסלעים, איומים ברצח, כסאות בפרצוף, בעיטות, אגרופים ומה לא?! גננות משכילות בעלות תואר ראשון ושני חוזרות מוכות ומושפלות לביתן באורח יומיומי. התעמרות מפקחות משרד החינוך ברמת רודנות אכזרית בגננות ועובדות הוראה. החלטתי להציף את כל העדויות החוצה לשיח ציבורי נרחב בכל המדינה עד שהנהגת החינוך תבין שאת הטירוף האנטי חינוכי הזה בכל המגזרים חייבים להפסיק".

איציק מוסיף ואומר "הבנתי שזו תופעה רחבה ולא נקודתית החלטתי לפתוח קבוצה ולבדוק האם הטענה שזו תופעה רחבה היא נכונה וקיבלתי שוק חיי. בתוך ימים בודדים הקבוצה זינקה בלמעלה אלף עובדות הוראה מצטרפות ובעשרות רבות של עדויות מזוויעות מהגננות על אלימות קשה עד כדי איבוד חיים כמו הפלת עוברים ממעיהן בעקבות תקיפה חמורה מתלמידים כמו הנפת כיסא וזריקתו בעוצמה על הגננת או אגרופים ומרפקים חזקים ישירות לבטן התחתונה של גננת בהריון אפילו בסיכון. בתוך ים העדויות סיפרו לנו גננות רבות שנעזרו בדורית חזן וקיבלו תמיכה צמודה לאורך כל הדרך אז פניתי אליה וצירפתי אותה לקבוצה שתסייע לנו במאבק החשוב שבדיעבד מתברר שהיא עצמה נאבקת אותו לבדה כבר שנים רבות. תגלה שיטתיות של התעמרות מפקחות בגננות בצורה שאינה נתפסת בהיגיון כולל השפלות ושקרים עד כדי רמה של התעללות".

"גננות משכילות בעלות תואר ראשון ושני חוזרות מוכות ומושפלות לביתן באורח יומיומי. התעמרות מפקחות משרד החינוך ברמת רודנות אכזרית בגננות ועובדות הוראה. החלטתי להציף את כל העדויות החוצה לשיח ציבורי נרחב בכל המדינה עד שהנהגת החינוך תבין שאת הטירוף האנטי חינוכי הזה בכל המגזרים חייבים להפסיק"

מה  היית משנה בגני הילדים?

"יש להוריד את כמות הילדים בצורה משמעותית בכל גן! כאשר כמות הילדים בגן קטנה יותר, יש אפשרות לתת מענה אישי לכל ילד ובכך לצמצם חלק ניכר מהנזקים. צריך לתת אפשרות לעלות לוועדות בגיל ט.ט חובה בנקודת זמן באמצע השנה, מכיוון שאלו ילדים שעלו מהמעון ללא אבחונים. ילד שהגננת מזהה אצלו קושי, ופסיכולוגית הגן שצופה מאשרת שקיים כזה - צריך לקיים פגישה עם ההורים ולוודא שמטפלים, אחרת הילד לא יכול לחזור למסגרת החינוכית ללא טיפול. בנוסף, בשנים האחרונות נתקלים בתופעה שהולכת וגוברת - אלימות ילדים כלפי צוות. בגני הילדים התופעה חוזרת ונשנית ואין לה פתרונות מצד הפיקוח, לרוב התשובות הן: צריך להכיל או לנסות תוכנית התערבות ולחכות לתהליך או להרחיק את שאר הילדים למקום בטוח ותשובות נוספות כמין אלו. בפועל הנושא לא מטופל והדבר האבסורדי ביותר הוא שאי אפשר להזמין את ההורים במקרים כאלה לקחת את הילד או להשהות את הילד".

משהו התחדש או השתנה לאחרונה?

"בשנים האחרונות התערער הכבוד לגננות מצד ההורים, דבר שמשפיע בצורה ישירה על התנהגות הילדים והתייחסותם לצוות הגן. כאשר הילד שומע מההורה שהוא לא בטוח במה שהגננת עשתה והאם היא צודקת או  שהוא שומע את ההורה מקליט וצועק בקבוצת ההורים מי היא הגננת הזאת שאומרת ומחליטה או שההורה מאיים על הגננת ליד הילד 'אני אזמין לך משטרה, אל תעזי לצעוק או לגעת בילד שלי' - איך הילד שלה יוכל לכבד את הגננת, אם ההורים שלו לא מכבדים אותה? הוא כבר לא שם עליה ועושה מה שהוא רוצה. מכאן הדרך קלה לאלימות ומילים לא יפות כלפי הצוות. צריך שיהיה לגננת גיבוי מלא מצד הפיקוח מול ההורים. הגננת היא המחנכת ומותר לה להרים את הטון במקרה וילד התנהג בצורה לא נאותה או פגע במישהו ומותר לה לצעוק אם ילד מסכן את עצמו או את חבריו. הורה שפוגע בגננת בכל צורה שהיא יורחק מהגן עם הילד ויצטרך להתנצל ורק אז יוכל לחזור לגן ואם זה יצא החוצה והתפרסם לפני שבדק מול הגננת, לא יוכל לחזור לגן!"