אם אתם הורים בטח גם אתם שמעתם על שיטת בייבי-לד, שנעשתה ה-דבר בעולם ההורות. רק מה זה באמת אומר ומה הסיפור הגדול, ולמה כולם מדברים על זה? בואו נצלול פנימה ונגלה מה באמת עומד מאחורי הטרנד הזה.

אז מה זה בעצם בייבי-לד? המושג בייבי לד נטבע על-ידי המחברים טרייסי מורקט וג'יל ראפלי בשנת 2008, ועל פי גישה זו התינוק אוכל על ידי האכלה עצמית בילדים, ללא האכלה בכפית. בייבי-לד נותנת לתינוק להוביל את תהליך האכילה. ההורים מציעים לו את אותו האוכל שאוכלים בבית בצורה מותאמת כך שהוא יכול לתפוס את האוכל בעצמו. אלו יכולים להיות פרוסות ירקות מבושלים, פירות רכים, או אפילו חתיכות קטנות של בשר או דג - כשהרעיון הוא לתת לתינוק לחקור את האוכל בקצב שלו, להריח, למשש, ולטעום כשהוא מרגיש מוכן. חשוב לדעת - בייבי-לד זה לא רק "לתת לתינוק לאכול לבד עם הידיים". זו גישה שלמה שבה מכירים לקטנטנים אוכל, ומעודדים אותם להיות עצמאיים. זה אומר לתת להם להתנסות במגוון של מאכלים, מרקמים וטעמים.

למה זה טוב?

פיתוח עצמאות: הפעוטות לומדים לאכול לבד מגיל צעיר. זה נשמע מפחיד? אל דאגה, הם מסתדרים מעולה. הם מפעילים את כל הרפלקסים והיכולות שלהם ומתקדמים בעצמם.

הרחבת הטעם: תינוקות שמתנסים במגוון מזונות מוקדם יותר, בדרך כלל פחות בררנים באוכל כשהם גדלים, וגם לאחר שלב הבררנות הטבעית (סביב גיל שנה וחצי) יחזירו מהר יותר את המזונות המודרים לתפריט.

פיתוח מיומנויות מוטוריות: אכילה היא פעולה מורכבת. התנסות בתפיסה, במישוש, בהבאה של האוכל לכיוון הפה, בלעיסה ובבליעה, הם חלק חשוב בהתפתחות המיומנויות המוטוריות של תינוקות. כמה שיותר התנסות בשלל מרקמים ובעצמאות שווה ליותר למידה.

פחות לחץ בארוחות: אתם לא צריכים לרדוף אחרי התינוקות עם כפית, ולא לעקוב אחרי גודל מנה. התפקיד שלנו הוא פשוט לייצר חוויות והתנסויות טובות עם אוכל. התינוקות אוכלים בקצב שלהם. אפשר גם לאכול איתם מאותו האוכל, מה שיוצר את זמן האוכל לרגוע ולחיובי יותר לכולם.

ומה פחות טוב?

יש גם דברים שצריך לשים אליהם לב, שהם לא מעט פעמים מתפספסים כשאנחנו מקבלים ומקבלות מידע ממי שאינן תזונאיות:

סיכון לאנמיה: תינוקות שאוכלים רק בשיטת בייבי-לד הקלאסית (בלי מחיות בכלל) עלולים לקבל פחות ברזל, שהוא המינרל העיקרי שחשוב להשלים במעבר למזונות משלימים סביב גיל חצי שנה. לכן חשוב לשלב גם מזונות עשירים בברזל ולבצע את ספירת הדם במועד.

זהירות מחנק: באופן כללי עם תינוקות, חשוב מאוד לדעת איך להגיש את האוכל בצורה בטוחה ולהכיר טכניקות להתמודדות עם חנק. חשוב גם להבדיל בין חנק לבין גאג-רפלקס - רפלקס תקין שהתינוק מבצע כשהוא לומד ומתנסה עם מרקמים קשים יותר.

אז הנה כמה טיפים ליישום נכון:

התחילו בזמן הנכון: לא לפני גיל 6 חודשים, כשהתינוק יושב בצורה יציבה (גם עם תמיכה) ומראה עניין מוגזם באוכל.

בטיחות לפני הכל: תמיד תהיו לידם כשהם אוכלים. הימנעו ממזונות שיכולים לגרום לחנק לפי הנחיות "בטרם", כמו אגוזים שלמים או ענבים שלמים.

סבלנות: כל תינוק לומד בקצב שלו. אל תלחצו אם הם לא ממש אוכלים בהתחלה - זה חלק מהתהליך. יש תינוקות שיביעו עניין רק לקראת גיל 7 חודשים, וגם זה בסדר. פגים מתחילים לפי גיל מתוקן.

שילוב עם הנקה או תמ"ל: תינוקות בייבי-לד בדרך כלל "יבססו ארוחה" מאוחר יותר, אין בזה רע אבל חשוב לשים לב למיומנויות שלהם ולראות אם הם אכן מצליחים להתקדם ולהפיק שובע מהארוחה, כדי לא להגיע בלחץ לאירועים כמו כניסה לגן, הפסקת הנקה, תמ"ל וכו. כלל האצבע הוא שעד גיל 9 חודשים כמחצית מתזונת התינוק לפחות יהיה מבוסס על חלב אם או תמ"ל, מגיל 9-12 חודשים כשליש, והחל מגיל שנה - הנקה לפי רצון הדדי של האם והתינוק, והפסקה הדרגתית בתמ"ל.

התאמה לתינוק שלכם: אין שיטה אחת שמתאימה לכולם. אתם מכירים הכי טוב את התינוק שלכם, וגם להתחשב בעצמכם ובדברים החשובים לכם זה בסדר לגמרי. זה לא בייבי-לד או טחון, אלא רצף, ואתם יכולה להתמקם במקום שמרגיש לכם נוח.

לסיכום, בייבי-לד יכולה להיות דרך מעולה להכיר לתינוק שלך את עולם האוכל. זה לא רק "לתת לו לאכול לבד", אלא גישה שלמה שמעודדת עצמאות וחקירה. עם זאת, זכרו, אין דרך אחת נכונה להאכיל תינוק. מה שהכי חשוב הוא שהתינוק יהיה בריא, מאושר, ושזמן האוכל יהיה חוויה נעימה לכולם. אם אתם מרגישים שבייבי-לד מתאים לכם ולתינוק - נהדר! אם לא - גם זה נהדר. והכי חשוב: תסמכו על האינטואיציה שלכם כהורים. אתם מכירים הכי טוב את התינוקות שלכם, ואתם יודעים מה הכי טוב בשבילם. ואם יש לכם שאלות או חששות? תמיד כדאי להתייעץ עם דיאטנית ילדים או עם רופא/ת הילדים. 

הכותבת היא תזונאית קלינית ילדים, מדריכה הורים לילדים עם עודף משקל, מומחית בקהילת פלטפורמת TeamMama - להריוניות, אימהות ונשות מקצוע בתחום