כמיילדת, אחת השאלות השכיחות ביותר שאני נשאלת ע"י יולדות, בעיקר בסוף ההיריון, היא – "מתי אלד"? "איך אדע כשזה מתחיל?" "איך אדע מתי לגשת למיון?"
באופן טבעי, זהו רגע שההורים לעתיד שואפים לדעת ולהיות מוכנים אליו ככל האפשר. אבל בלידה כמו בלידה, לגוף זמן ומקצב משלו, ולא באמת ניתן לדעת או לצפות מראש מהי אותה נקודה בזמן שבה הגוף מתחיל את תהליך הלידה. ישנם הרבה גורמים, פיזיולוגיים ונפשיים, שמשפיעים על הרגע הזה. שילוב של הורמונים המופרשים אצל האם ואצל העובר, שינויים פיזיולוגיים באגן וברחם של היולדת וכן המוכנות הנפשית של היולדת ומצבה הרגשי – כולם חוברים יחדיו על מנת להתחיל את תהליך הלידה המופלא מכל. כל יולדת תחווה זאת באופן מעט שונה מבחינת תחושות, עוצמות ומשך הזמן של הלידה. אז כיצד תדעי בכל זאת מתי מתחילה הלידה עצמה?
כדי להתכונן ללידה בצורה מיטבית, להבין ולקבל את התחושות והשינויים במהלכה, להפחית את אי הוודאות והחשש ולהצליח ליהנות מהחוויה העוצמתית והייחודית הזו, חשוב להכיר את שלושת השלבים המאפיינים את תהליך הלידה:
השלב הראשון
את השלב הראשון של הלידה מקובל לחלק לשני תתי-שלבים: השלב הלטנטי (הסמוי) והשלב הפעיל.
בשלב הלטנטי צוואר הרחם עדיין ארוך וסגור, אך הלידה כבר יצאה לדרך והגוף עובד במערכת מורכבת ומופלאה של הורמונים על מנת לקדם אותה. בשלב זה לרוב יופיעו אי נוחות, לחצים בבטן תחתונה, באגן ובמפשעות, הפרשות מוגברות, יציאות תכופות ורכות, בחילות ואף הקאות. לעתים קרובות תתרחש בשלב זה הפרשה של הפקק הרירי.
השלב הלטנטי הוא השלב הארוך ביותר בלידה, ויכול להמשך עד 48 שעות. מטרתו היא הכנת הרחם והאגן ללידה המתקרבת, ניקוי מערכת העיכול וביסוס ראש העובר באגן.
הצירים שמופיעים בשלב הלטנטי מתאפיינים באי סדירות בעוצמה ובסדר, ויהיו לרוב מרוחקים אחד מהשני ובמרווחים לא שווים. בשלב הזה מומלץ להישאר בבית, להסיט את תשומת הלב מהצירים ולעסוק בדברים אחרים, כגון האזנה למוזיקה, צפייה בסדרה או סרט אהובים, תנועתיות, טיול בחוץ ומנוחה. כדאי להשתמש כבר בשלב זה בטכניקות הרפיה, תנועתיות ונשימות אותם ניתן ללמוד בקורס מקדים להכנה ללידה. כמו כן, למרכיב המנטלי יש משקל רב בשלב הזה והוא משפיע מאוד על היכולת להתמודד עם הצירים. יולדת בטוחה בעצמה, בעלת ארגז כלים נרחב של טכניקות התמודדות, שמכירה את התהליך ומבינה אותו – תדע להתמודד היטב, תחשוש פחות, וזמן השלב הלטנטי שלה יהיה קצר יותר.
באופן הדרגתי, עם התקדמות השלב הלטנטי, הצירים הופכים סדירים יותר ותכופים, והגוף משדר לנו שזהו הזמן להפסיק את הסחות הדעת ולהתמקד בהתכוננות למה שעתיד להתרחש בשעות הקרובות. הסיבה לכך היא הפרשה הולכת ומתגברת של הורמון האוקסיטוצין, המוכר גם בשם "הורמון האהבה". הורמון האוקסיטוצין מגיע מהמח דרך זרם הדם אל הרחם, שם הוא נקלט ויוצר התכווצויות של השריר, אלו הם למעשה הצירים. ככל שהפרשת האוקסיטוצין הולכת והופכת סדירה וכמות ההורמון גדלה, הצירים הופכים חזקים וסדירים יותר, והיולדת מתקדמת לקראת השלב הבא של הלידה.
כאמור, השלב הלטנטי אינו קצר ואף עלול להיות מבלבל – לרגע נדמה שהצירים סדירים ושוב הם מתרחקים, פתאום ישנה סידרה של צירים כואבים מאוד ולאחר שינוי תנוחה או נשימה מופיעה הקלה משמעותית. על מנת בכל זאת להגדיר את הנקודה בה כדאי לגשת ולהיבדק, נהוג להמליץ כי לאחר שעתיים של צירים סדירים, כל 3-5 דקות, הנמשכים 50-60 שניות, מומלץ להגיע למיון יולדות. במיון נערכות מספר בדיקות שנועדו להבטיח את שלום היולדת והעובר, ולהעריך את שלב הלידה וההתקדמות שלה. כאשר צוואר הרחם פתוח ל 3-4 ס"מ ומחוק מחיקה מלאה ( 100%) , היולדת נכנסת למעשה לשלב הפעיל, ומתקבלת לחדר לידה.
בחדר הלידה
בחדר הלידה ממשיך המעקב הצמוד אחר מצב היולדת והעובר ע"י ניטור הדופק העוברי במכשיר המוניטור וניתן להיעזר במשככי כאבים במידה והיולדת מעוניינת בכך. במקביל, מתקיימת הכרות עם המיילדת, והיולדת יכולה לשתף את הצוות ברצונותיה לגבי התנהלות הלידה ואחריה. חלק ניכר מהיולדות מגיעות לחדר לידה לאחר תהליך התכוננות וחשיבה ולאחר שגיבשו לעצמן את הדברים החשובים להן ואותם הן רוצות בלידה - אפידורל או לידה טבעית, אפס הפרדה או ביות חלקי, כמות ומי המלווים ועוד. מטרת תיאום הצפיות עם הצוות מטרת השיחה היא לאפשר ליולדת לממש את בחירותיה באופן מיטבי ובטוח.
חשוב לזכור כי הלידה הינה תהליך דינמי המשתנה תוך כדי תנועה. לא תמיד מה שחלמה ותכננה היולדת אכן מתרחש במציאות. חשוב להיערך מבעוד מועד מבחינה מחשבתית ורגשית לאפשרות של שינוי בתוכנית. חשוב לזכור כי הלידה, על אף היותה אירוע משמעותי ומשנה חיים – אינה המטרה, אלא האמצעי למטרה, שהיא אימא ותינוק בריאים ומושרים.
יולדת הבוחרת לקבל אפידורל תקבל אותו לרוב בשלב הפעיל של הלידה, את הפעולה מבצע רופא מרדים, והיא כרוכה בהכנה קצרה – הרכבת עירוי וחתימה על טופס הסכמה מדעת. בזמן ההכנה ועד להגעת המרדים, מומלץ לייצר בחדר סביבה "תומכת אוקסיטוצין", דרך עמעום האורות, האזנה למוזיקה, נשימות והרפיה.
מרגע ביצוע האלחוש האפידורלי יעברו עוד כ-10-15 דקות עד שהחומר יתחיל להשפיע. לאפידורל יתרונות רבים, בניהם הפוגה בין הצירים ומתן הזדמנות ליולדת העייפה לישון ולצבור אנרגיות ובכך להפחית הורמוני סטרס העלולים לעיתים לעכב את התקדמות הלידה. האפידורל אינו עובר שלייה ולא משפיע על העובר. כמו כן, אופן מתן האלחוש כיום מאפשר לנשים להיות פעילות יותר בלידה ולהרגיש את צירי הלחץ ולא משתק את התחושה ברגליים באופן מלא.
לידה טבעית ללא אפידורל יכולה להתבצע במרכז הלידה הטבעי או בכל אחד מחדרי הלידה הרגילים. אישה שבוחרת בלידה טבעית תוכל להשתמש בעזרים שונים העומדים לרשותה בחדר לידה כדי להתמודד עם צירי הלידה בדרך שמתאימה לה: כדור פיזיו, כיסא כריעה או שהות במים במקלחת או באמבטיה הגדולה שבמרכז הלידה הטבעית.
השלב השני
השלב השני של הלידה מתחיל מרגע פתיחה מלאה ונמשך עד ללידת התינוק ואורכו בלידה ראשונה 3-4 שעות, כאשר בלידה חוזרת הוא מתקצר מעט. כעת העובר מתקדם במורד האגן לתעלת הלידה עד להופעת צירי הלחץ אשר מעוררים ביולדת את הצורך ללחוץ ולדחוף את העובר באופן אקטיבי עד ללידתו.
לידת התינוק היא רגע קסום ומיוחד במינו, שמרטיט את הלב והנפש עם התקווה, התמימות והרכות שבהגעת נפש חדשה לעולם ולידתה של משפחה. אנו כצוות חדר לידה, עומדים נפעמים בכל פעם מחדש מול קסם הבריאה שזכינו ללוות. עוצמתה של היולדת, כוחותיה וגדולתה מגיעים לשיר ברגע בו התינוק החדש שלה מונח על חזה ולאחר הדרך המפרכת שעברו יחד. התינוק, כאשר הוא מונח על אמו לאחר הלידה, מקשיב לפעימות ליבה, לקולה, מריח את ריחה – כולם מוכרים לו מהשהות ברחם – נרגע מהלם הלידה, הופך נינוח ושקט, וגופו מתפנה להכרות עם העולם וליניקה. רגעי ההתקשרות הראשונים הללו הם יקרים מפז ואנו עושים כל מאמץ על מנת לאשר להם להתרחש באין מפריע.
השלב השלישי
השלב השלישי של הלידה הוא פרק הזמן בין לידת התינוק ויציאת השלייה, ונמשך מספר דקות עד שעה. לאחר יציאת השלייה היא נבדקת על ידי המיילדת על מנת לוודא כי היא שלמה ולאחר מכן מבוצעת תפירה במידת הצורך.
אנו ממליצים כי התינוק יישאר לצד אמו לפחות בשעתיים הראשונות לאחר הלידה ואף יותר במידה והיולדת מעוניינת. יולדות הבוחרות באפס הפרדה יישארו עם תינוקן מרגע הלידה למשך האשפוז עד השחרור. יולדות הבוחרות בביות חלקי תינוקן יעבור בליווי המיילדת והמלווה של היולדת לאחר שעתיים למחלקת יילודים והן יעברו למחלקת יולדות. גם באפשרות הזאת ניתן כי המלווה של היולדת יהיה צמוד לתינוק בכל זמן שהותו במחלקת ילודים.
במחלקת יילודים יעבור התינוק סדרת בדיקות וחיסונים, כולם מומלצים על ידי ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות: בדיקת רופא, חום גוף, שקילה וכן בדיקת שמיעה ובדיקות פיזיולוגיות נוספות. הורים המעוניינים להיות נוכחים בעת ביצוע בדיקות אלה מוזמנים לעשות כן. במידה והתינוק והיולדת נמצאים באפס הפרדה- בדיקות אלה ייעשו בחדרה של היולדת.
לבדיקות אלו חשיבות רבה שכן אם לא נבחין בבעיה פוטנציאלית בשלב מוקדם, התינוק יכול להינזק לטווח הרחוק. כמובן שבפני ההורים עומדת האפשרות האם לבצע את הבדיקות ואם לאו.
במהלך השהות במחלקת היולדות לאחר הלידה יוכלו ההורים הצעירים להשתתף במגוון הרצאות העשרה מטעם צוות המחלקה, כגון ייעוץ הנקה, בטיחות בבית וברכב, עזרה ראשונה וטיפול בתינוק.
שחרור מבית החולים יתבצע לרוב לאחר 48 שעות מלידה רגילה ו- 72 שעות מניתוח ניתוח קיסרי.
חשוב לדעת:
ישנם מקרים מלבד צירים, בהם חשוב להגיע למיון ולהיבדק, לדוגמא: ביקורת הריון עודף כל 3 ימים משבוע 39, הפחתה בתנועות עובר, חבלה, דימום פתאומי. ישנן יולדות שיופנו לביקורת עקב מצבי הריון בסיכון שונים כגון סכרת הריון או רעלת.
במקרים בהם ישנו חשד לירידת מים, מומלץ גם כן להגיע לבדיקה. ירידת מים מקדימה את צירי הלידה ב 20% מהלידות, והצירים מתפתחים אחריה. כאשר מצב העובר משביע רצון וצבע המים צלול, נאפשר ליולדת רוצה בכך להמתין עד 24 שעות להתפתחות צירים ספונטניים, מה שאכן יקרה ב 80% מהמקרים. במידה ולא, נמליץ ליולדת לקבל אוקסיטוצין מלאכותי ( פיטוצין) על מנת לייצר צירים שיחלו את התהליך.
מאחלת לכולכן הריון בריא ולידה קלה, ניפגש בחדר הלידה של "ליס".
הכותבת: דנה מיכאלי, אחות אחראית חדר לידה