ההורים של היום מודעים יותר, מחוברים יותר, על הדור הנוכחי של ההורים אף טבעו את המושג ׳הליקופטר׳. הורים שמרחפים כל כך קרוב עד שהם מקשים על ילדיהם ללמוד להתמודד בעצמם. שני מומחי הורות מובילים בארה"ב מתריעים כי יש להתנהגות הזאת עוד מחיר כבד: היא מחבלת ביכולות ההנהגה הטבעיות של הילדים. ובמילים אחרות: יכול להיות שכל הכרכור מלא הכוונות הטובות מונע מהעולם את המנהיג הבא.
הסופרת ומדריכת ההורים הפופולרית קתי קפרינו, יחד עם הדוקטור ההתפתחותי וגורו המנהיגות טים אלמור, יצרו מאמר הבוחן את הדרכים הלא מודעות והמזיקות בהן נוהגים הורים מודעים בילדיהם, ומונעים מהם התפתחות בכיוונים מסויימים, ואפילו מסיתים אותם לחלוטין ממסלול של מנהיגות. השניים מציעים להורים שבע דוגמאות להתנהגות הורית הרסנית:
1. אנחנו לא נותנים לילדים להסתכן
"העולם של היום מזהיר אותנו מסכנה כל הזמן. הזהירות היא הערך החשוב ביותר, וההורים פוחדים מבוקר עד לילה לאבד את הילדים. נעשה הכל על מנת להגן עליהם. כך הם מגנים עליהם גם מפני לקיחת סיכונים בריאה, ומייצרים תופעה הפוכה, של חוסר יכולת. הורים שלא מאפשרים לילדים לשפשף את הברכיים מגדלים מבוגרים עם חרדות. ילדים מוכרחים ליפול ולהכשל כדי ללמוד שזה טבעי. הורים שיורידו את הסיכון מחיי הילדים יגדלו להיות מנהיגים שחצנים בעלי ביטחון עצמי נמוך."
2. אנחנו מצילים אותם מהר מדי
"ילדי העידן שלנו חסרים הרבה מהיכולות שהילדים של לפני 30 שנה רכשו, כי המבוגרים מתערבים ומטפלים עבורם בכל בעיה קטנה. כשאנו מצילים מהר מדי ומסייעים כל הזמן, אנו שוללים מהם את ההזדמנות להתמודד ולפתור בעיות. זו הורות לטווח קצר, ומכך לא תצמח הנהגה. הילדים לומדים שאם יכשלו, מבוגר יבוא לעזרתם ויסדר את העניינים. העולם לא עובד ככה, ממש לא, ואנחנו הופכים את הילדים לנכים בעולם האמיתי."
3. אנחנו משתפכים מהר מדי
"הורים התחילו להעצים את ילדיהם במחמאות משנות השמונים. כולם הפכו להיות המנצחים בכל משחק ופעילות, כולם מקבלים פרסים, וכך גם בבית. הילדים, מראים המחקרים, מבחינים בכך שרק אבא ואמא באמת חושבים שהם מדהימים, ומתחילים להטיל ספק באובייקטיביות של הוריהם, ולחוות חוסר ביטחון. זו תחושה טובה לרגע, אבל היא לא קשורה למציאות."
4.
4. אנחנו נותנים לאשמה שלנו יותר מדי מקום
"הילד לא חייב לאהוב אותנו כל הזמן. הוא יתגבר על האכזבות של החיים, אבל יהיה לו קשה יותר להתגבר על היותו מפונק. חשוב לומר לילדים לא, ולא עכשיו, ולתת להם להלחם על הדברים שחשובים להם. בעיקר כשיש אחים, לפעמים כשאחד מקבל פרס או מילה טובה על התנהגות טובה, גם האחרים מקבלים אוטומטית, כי זה לא הוגן. זו התנהלות לא ריאלית, והחמצת הזדמנות חינוכית להראות שעבודה קשה וטובה מביאה תוצאות. עם זאת, חשוב לא לקשור הצלחה עם חומרנות."
5. אנחנו לא משתפים בכשלונות שלנו
"בני נוער בריאים ירצו לפרוש כנפיים ולנסות בעצמם דברים. התפקיד של ההורים הוא לא לעמוד בדרכם. אפשר לעזור להם לנווט בסערה, וכדאי לעשות את זה בעזרת סיפורים אישיים על החלטות טובות ורעות שעשינו. הילדים צריכים לדעת שיהיו השלכות למעשים שלהם, ושיש ערך גם לטעויות וללקחים שלומדים מהן."
6. אנחנו מבלבלים חוכמה וכשרון עם בגרות
"אינטליגנציה נמדדת לא פעם כסימן לבגרותו של הילד, והילד החכם מבלבל את הוריו וגורם להם להניח שהוא מוכן לעולם. זה לא נכון. אפשר לראות דוגמאות לכך עם כוכבים צעירים ומוכשרים, שמסתבכים בסקנדלים איומים. אין גיל אחד בו הילד מוכן לאחריות כזו או אחרת. כדאי להביט בו היטב ולהבין מהן היכולות שלו. כדאי גם להביט בחבריו של הילד: אם הם מתמודדים עם יותר אחריות ועצמאות, יכול להיות שאתם מעכבים את ילדכם התפתחותית."
7. אנחנו לא נוהגים על פי הצהרותינו
"כהורים, הכי חשוב שנהווה דוגמה אישית, כך ידעו הילדים למה לשאוף. אנחנו המנהיגים בבית שלנו, ועלינו ללמד אותם לדבר ולנהוג באחריות אישית ובכבוד, לקחת אחריות על דברינו ומעשינו. אם נהיה חרוצים וישרים, הם יבינו שכאלה הם אמורים להיות. תראו לילדים איך מתנהגים בנדיבות אמיתית, התנדבו, הנהיגו שינוי וקחו חלק בקהילה. הראו להם שאפשר לשפר ולעזור לאנשים ולמקומות, וגם הילדים ינהגו כך."
אלמור וקפרינו לא רק נוזפים, הם נותנים 10 טיפים מהם אפשר להתחיל, כשמבקשים להעצים את הילדים ולרצף עבורם דרך קלה יותר לבית ראש הממשלה:
- אמרו לילדים את הדברים שהייתם רוצים שיגידו לכם כילדים על העולם האמיתי
- תנו לילדים להתנסות וצפו בהם נופלים ונכשלים
- דברו איתם על ההשלכות של מעשיהם ועמדו בכך
- עזרו להם לפתח יכולות התמודדות עם בעיות העולם האמיתי
- צרו עבורם פרוייקטים המצריכים סבלנות והשהיית סיפוקים
- הבהירו להם שחייבים לקחת החלטות ולבחור בחירות, אי אפשר הכל
- למדו אותם פעולות של מבוגרים, כמו תשלום חשבונות או מיקוח
- הכירו להם אנשים שעשויים להוות עבורם מודל טוב לחיקוי
- עזרו להם לדמיין עתיד לעצמם ודברו על הצעדים שיש לנקוט על מנת להגשים אותו
- חגגו עמם כל התקדמות בעצמאות ואחריות אישית