קולט ברסור היתה בת 24 כשגילתה שהיא בהריון מיד לאחר שהתגייסה לצבא בעקבות בעיות כלכליות. היה ברור שלא יהיה באפשרותה לממן גידול ילד, ועל כן החליטה למסור את הילוד לאימוץ פתוח, ובחרה בהורים בעצמה. היו אלה רוזי ודון ביידר, זוג עמו חשה חיבור מיידי, להם החליטה להעניק את בתה התינוקת שזכתה לשם נטלי. "עד היום אני זוכרת שכשראיתי אותה לראשונה היא היתה מתוקה כמו עוגה. תינוקת מאושרת", מספרת ברסור. "ידעתי שבזוג הזה יש משהו מיוחד, ולמזלי צדקתי". בני הזוג ביידר שמרו על קשר עם ברסור לתקופה מסויימת, שלחו לה תמונות ועדכונים, וברסור שלחה מכתבים לילדה בהם הסבירה את בחירתה. אולם הקשר ניתק כשנטלי היתה בת ארבע וסוכנות האימוץ נסגרה. האם הביולוגית ניסתה לאתר את המשפחה, אך כבר החלה לאבד תקווה וחשבה שאבד לה הקשר עם הילדה לנצח.
נטלי ביידר מפנסילבניה קיבלה מהוריה את המכתבים של אמה הביולוגית רק בהגיעה לגיל 18, כשאלה האמינו שהיא בשלה רגשית להתמודד עימם. הבת גדלה בבית אוהב ויציב, אך תמיד רצתה למצוא את אמה הביולוגית ולהבין עוד על הרקע שלה ועל זהותה. "כשאתה מאומץ, יש תמיד סימן שאלה גדול תלוי מעל מי אתה ומאין באת", היא מסבירה. "לקחתי את כל המידע המזהה מהמכתבים, והתחלתי לחפש ברשת. תוך 15 דקות מצאתי עמודי פייסבוק של קולט ברסור, ובנה בן ה-21 פייטון, שהוא בעצם אחי".
"לא הייתה משנה את מה שהיה"
ברסור עזבה את הצבא מעט לאחר הלידה, מסתבר, ועברה לנאשוויל, שם היא מתגוררת עד היום. כשקיבלה הצעת חברות מנטלי, הבחינה שמצויין שהצעירה למדה בתיכון בפנסילבניה בו למדה בעצמה בצעירותה. "באופן אירוני, כשראיתי אותה המחשבה הראשונה שלי היתה: היא מוכרת לי, אני בטח מכירה את ההורים שלה". ברסור לא הסכימה להצעת החברות כי לא הכירה את ביידר, אבל בנה פייטון הסכים. הוא מיד דיווח לאמו שמישהי מחפשת אותה וטוענת שהם אחים, ושהאם מסרה אותה לאימוץ. סוד שנשמר במשך 22 שנים נחשף ברגע אחד.
"פייטון היה מאוד נסער בהתחלה", מספרת ברסור, "אבל לבסוף הוא הבין ששמרתי את הסוד ממנו ומאחותו כריסי כדי להגן על נטלי. נטלי דיברה איתו ואמרה שעשיתי החלטה טובה מבחינתה, כי אם הם היו מחפשים אותה לפני שהיתה בשלה לכך זה היה מאוד מקשה עליה".
עוד כתבות בערוץ בית ומשפחה:
תופעה: מוצאים את ההורים המאמצים בפייסבוק
10 דברים שחשוב לדעת על אימוץ ילדים
אימוץ: כל מה שצריך לדעת
מאז שמצאו אחת את השנייה, האם והבת משוחחות מדי יום. "אני נהנית להכיר אותה, היא ילדה כיפית ומגניבה, ופייסבוק מאוד עזר לי להשלים פערים בחייה ולראות רגעים שפספסתי. יש תמונות של טקס הסיום שלה, של ימי הולדת וחגים. בזכות הטיימליין של פייסבוק אני יכולה להצטרף אליה לרגע באירועים חשובים".
גם ביידר מאושרת שמצאה את האם, ומרגישה שהיא סוף כל סוף מקבלת את התשובות שחיפשה. "היה בי הרבה כעס עליה במשך שנים", מודה ביידר. "ככל שהתבגרתי הבנתי שיותר טוב לי איפה שגדלתי ושלא הייתי רוצה לשנות את מה שהיה. אמרתי לה שהיא עשתה את הדבר הנכון עבור שתינו".
גם האם המאמצת נכנסה לתמונה ונוצר קשר אמיץ בין שתי האמהות. "הן כמו חברות הכי טובות שלא התראו שנים", מספרת ביידר. המשפחות עוד לא נפגשו כי בינתיים אין באפשרותן לממן את הנסיעה הארוכה מפנסילבניה לנאשוויל, אך זה יקרה בהמשך. מספר תכניות טלוויזיה כבר התנדבו לאחד אותן על חשבונן ולצלם את האירוע. "סירבנו לכולם בינתיים כי הם רוצים להטיס רק אחת מאיתנו אל השנייה, ואנחנו רוצים איחוד של כל המשפחה. אמא שלה מוכרחה להיות שם", אומרת ברסור. "זה לא יהיה הגיוני אחרת".