מתי ילדים מתחילים להעריך את הוריהם? סקר בריטי שנערך לאחרונה מצא שרק בגיל 22, כאשר הילדים יוצאים לחיים עצמאיים, חל שינוי בעמדה שלהם כלפי ההורים.
מה שתורם לכך הוא ללא ספק המעבר מהבית למגורים עצמאיים, תחילת הלימודים באוניברסיטה או תחילת הקריירה. רבע מהמשתתפים הודו שהיציאה מהבית הייתה שוק עבורם, ויותר מחצי מהנבדקים אמרו שהם מתגעגעים לימים שבהם האחריות לרווחתם הייתה מוטלת על ההורים.
גם זוגיות יציבה עושה את העבודה
עורכי הסקר מסבירים שלפי הממצאים, גיל 22 הוא למעשה נקודת זמן הפוכה לגיל ההתבגרות, אז הילדים מפסיקים לראות בהורים מודל התנהגותי, מתמרדים ומתחילים להתפתח כאינדיבידואלים, ובוחנים את הגבולות של הוריהם בכל הזדמנות.
"בני נוער הם עקשנים, רגשניים ועצמאיים, ובשלב זה אמא ואבא הופכים למיושנים ומגוננים מדי", מסבירים עורכי הסקר. "רק כשהילדים מתחילים לכלכל את עצמם וצריכים לקבל לבד החלטות שקשורות לרווחתם, בריאותם והכלכלה שלהם - הם מבינים כמה ההורים עזרו להם עד כה".
נקודת הזמן הבאה שבה חל שינוי בעמדות הילדים כלפי ההורים, היא כאשר הילדים הופכים להורים או מקיימים מערכת זוגית יציבה.
78 אחוז מהמשתתפים אמרו שרק כאשר הפכו להורים ונאלצו להתמודד עם הקשיים והחרדה התמידית שבגידול תינוקות, הם התחילו להבין את כל מה שעבר על ההורים שלהם; 70 אחוז אמרו שהרגישו שיש להם יותר במשותף עם הוריהם לאחר שעברו להתגורר מחוץ לבית וביססו מערכת יחסים יציבה.
ומתי אנחנו מתחילים להודות להורים במילים? על פי הסקר, לקראת סוף שנות ה-20. 72 אחוז מהנשים ו- 70 אחוז מהגברים אמרו שהם מודים להוריהם באופן קבוע. באותו גיל אנחנו גם ככל הנראה מוכנים יותר להחזיר להם על המאמצים שלהם ולסייע להם כשהם צריכים אותנו.
ארבעה מכל עשרה מהמשתתפים בסקר הודו שהם מוצאים עצמם מושיטים עזרה להורים.