בישראל 2015 להגיד בקול רם שאני "גבר במשרת אם" זה כמו להודיע למשפחה שתרמה לך כבד שאתה אלכוהוליסט אנונימי. החברה לא יודעת לאכול אותנו. נשים לא יודעות איך לקבל את זה ונדמה שרק בת הזוג שמחה על כך שיש לה מישהו שמוכן להיות דומיננטי יותר בגידול וחינוך הילדים, בזמן שהיא עושה קריירה.
למעשה, גם המדינה עצמה קצת בשוק מהקונספט. מאז שהוקמה מדינת ישראל ועד 2013 היה שם אחד לתואר העזר כנגדו בבית והוא "משרת אם". לפני שנתיים הוחלט ע"י נציבות שירות המדינה לבטל את המונח כחלק מקידום שוויון תעסוקתי בין המינים ולתת את האפשרות גם לגברים, תחת הכותרת "משרת הורה". כפיים! אבל זה כאמור רק סמנטיקה בשירות המדינה ותודו שאלו כנראה בשורות חדשות עבור רבים מכם. מעבר לכך, רק 7% הגישו בקשה להיות משרת הורה, מה שהופך אותי לסוג של חלוץ בתחום. אם תשאלו אותי, אני מכנה את זה "עושה לביתי" כי תכלס, אין כמו משפחה.
אחרי 4 שנים בתוך ההורות לשני ילדים, אני מבין שלא כל גבר קורץ מהחומרים הנכונים להיות "במשרת הורה" ועוד לנהל זוגיות מוצלחת. מה הם החומרים האלה? התשובה לכך מורכבת. לא רק שאתה צריך להיות טיפוס מיוחד במינו, אלא גם בת הזוג שלך צריכה להיות אחת כזו.. שוקל לעשות לביתך? הנה כמה שאלות שכדאי שתענה עליהם קודם לכן.
בחן את עצמך: האם יש לך ביצים של שור?
ילדים זה שמחה מהולה בהמון אבל המון ריח של חיתולים. אין מה לעשות , אם אתה בוחר להיות ההורה מספר 1 בבית - יש לזה מחיר. הוא לא נמדד בכמה מתנות תביא לילדים שלך אחרי שתחזור מאוחר מהעבודה או מסבב פגישות בחו"ל - אלא ביכולת לתמרן בין המסגרות שלהם להכיר את החברים שלהם, לשמוח שהם רוצים להזמין אליהם חברים (למרות שזה עושה לך עבודה קצת יותר קשה), להחליף חיתול ביד אחת , לעשות קוקו וצמות בשנייה, להפעיל אותם, לאתגר אותם, ולהפוך אותם לילדים חושבים, סקרניים, אוהבים, סבלניים ואמיצים. זה לא פשוט.
אם אתה יודע מי זה מיקי שמו אתה בכיוון הנכון. בית זה גם אוכל ויש חוויות שילדים חווים שנשארות חרוטות להם במוח. מכיוון שהחיך קרוב למוח, זה נחרט גם שם. אז המטבח זה חלק מהעניין וזה לא רק להכין ביצה קשה, טונה ולחתוך ירקות (למרות שזו התחלה טובה). לאלו שלא דרכו במטבח, למעט איזור מדיח הכלים, אני אומר "והעיקר והעיקר לא לפחד, לא לפחד כלל". תנסו, זה הרבה יותר פשוט ממה שעושים מזה. עוד טיפ קטן: "הגשה זה כל הסוד" – תעשו פרצוף מתירס, מלפפון ועגבנייה ואתם כבר הוכשרתם למאסטר שף בעיני הילדים.
תתרגל לזה שכולם חושבים שזה טעות. הרבה אבות מביאים את הילדים שלהם לגן הילדים בבוקר, אבל האיסוף שמור לנשים בלבד. לא משנה כמה זמן תהיה זה שלוקח את הילדים אל הגן ומהגן, עושה סיור גנים לילדים, לוקח לטיפת חלב לחיסונים ומגיע לימי הורים, תמיד יצאו מנקודת הנחה שבת זוגתך בדרך או חולה. תלמד לחיות עם זה, אני כבר לא מסביר כל פעם מחדש. לפעמים אני חושב ששופטים אותה יותר מאשר חושדים בי, אבל לשנות סדרי עולם לוקח זמן, אז סבלנות ועוד כמה עשורים זה יהיה טבעי.
יש בייביסיטר, אבל אין חברים. כדי להיות גבר ב"משרת אם" ולהישאר עם חברים גברים, אתה חייב תמיד להציג לנשים של החברים שלך את התמונה המלאה והאמיתית. הן חייבות להבין שאתה יודע לעשות את כל הג'גלינג הזה כי אתה במשרת הורה, וזו החלוקה שלכם במשפחה. תזכיר להן שאתה לא זה עם המשכורת המרכזית בבית, ועם כל הקושי הן יבינו בסוף (כי הן הרבה יותר גמישות מחשבתית מאיתנו). למה אתה חייב לעשות את זה? כי תכלס, אם תדלג על הסעיף הזה – הרי שבעלה יחטוף על הראש, ואתה תישאר בלי חברים לבירה או כדורגל.
אישה בונה אישה הורסת. הגענו לדובדבן שבקצפת, לזו שיכולה לגרום לזה לקרות. האישה שלך. אם אתה רוצה להיות זה שבבית עם הילדים בעבודה קטנה ומספקת (ולא תובענית ודורסת) - אתה צריך אישה שתרצה לבנות קריירה ושתמיד תמיד תגרום לך להרגיש הכי גבר בעולם. אישה שכסף בעיניה הוא דבר חשוב אך לא כמו משפחה ובן זוגה. אישה שגם תבשל עבורך ולא רק אתה עבורה, מישהי שיהיה חשוב לה להיות מעורבת ותקבל איתך את רוב החלטות ביחד.
לסיכום: להיות במשרת הורה זה אתגר גדול אך לא כל אחד בנוי לזה באופן טבעי, אבל אם אתה בעל סבלנות, אגו סביר, גמישות מחשבתית ויכולת יצירתית עם ילדים, אתה כבר בפנים. עכשיו אתה רק צריך תמיכה מבת הזוג ומשם תוכל גם ליהנות ולחלוק ים של חוויות עם הילדים שלך. זה כיף אמיתי עם עבודה קשה, אבל שווה כל רגע .