איימי צ'ואה, הנודעת בכינויה "טייגר מאם", יצרה גלים בכל העולם לאחר שבספרה "המנון הקרב של האם הנמרה" היא מפרטת את עמדותיה הקשוחות בחינוך הילדים. עכשיו קם לה, לנמרה, יריב: התקשורת האמריקנית כבר העניקה לד"ר בריאן קפלן את הכינוי "פוסיקאט דד", האב החתלתול. ספרו החדש של קפלן, שסוחף אחריו המונים, נקרא "סיבות אנוכיות להביא עוד ילדים: להיות הורה מעולה זה פחות עבודה ויותר כיף ממה שנדמה לכם". כבר מהכותרת אפשר להבין שקפלן וצ'ואה לא גרים באותו בית. העצות שבתוך הספר יגרמו לגברת צ'ואה לצרוח: חנכו פחות, הירגעו, ותנו לילדים יותר פיצה וזמן מול מסך הטלוויזיה.
הורות שלווה
ד"ר קפלן, 40, חוקר אקדמאי ומומחה לכלכלת המשפחה מווירג'יניה, אב לתאומים בני שמונה ותינוקת בת שנה, מאמין שהורים עובדים קשה מדי בגידול ילדיהם, ובספרו הוא ממליץ לאמא ואבא לקחת צעד אחורה ולהפסיק ללחוץ על ילדיהם להצטיין. "כל מה שאני מנסה לומר זה שאם אתה אדם שאוהב ילדים, על כל מה שהם, אין סיבה שלא תיהנה מהם, ומההורות שלך. הורים היום לוקחים על עצמם יותר מדי מתח ואחריות במסגרת התפקיד ההורי, וזה בא על חשבון איכות החיים של כולם".
סגנון ההורות שמציע קפלן מכונה "הורות שלווה", והוא אולי הנגטיב המוחלט של הגברת צ'ואה שמאמינה באהבה קשוחה ועבודה קשה. על פי צ'ואה, הורים הם לא חברים, רק מחנכים, וכל ילד מוכרח ללמוד לנגן על כלי נגינה, ללמוד ולהתאמן במשך שעות בכל יום. לפי תורתה, אסור לילדים לפגוש חברים מחוץ לשעות הלימודים, לצפות בטלוויזיה או לעשות דברים שמטרתה היחידה היא הנאה. לעומתה, קפלן טוען שלימודי פסנתר וכינור לא ישפיעו כהוא זה על הצלחתו של הילד כבוגר. לשיטתו, אין ללחוץ על הילד ללמוד שום דבר שאינו נובע ממשיכה אמיתית ואהבה שלו לעניין. בינתיים, הקרב בין צ'ואה לקפלן עוד ניטש, והתקשורת קוראת לו 'הקרב בין ההורות הסינית להורות היהודית'.
קבלו מספר טיפים מתוך ספרו של ד"ר קפלן, להורים שחטפו הרעלת צ'ואה:
- על ההורים להירגע ולהקליל את הגישה שלהם, לא רק על מנת שחייהם וחיי ילדיהם ישתפרו, אלא כדי לתת מסר חיובי לסביבה. לאנשים מסביב שחושבים להיות הורים, אבל הרצינות הזאת מפחידה אותם.
- תפסיקו להגביל את שעות צפיית הטלוויזיה של ילדיכם ולהכריח אותם לקחת חלק בפעילויות השנואות עליהם. קבלו את העובדה שחיי ילדיכם מושפעים בעיקר מהגנטיקה שלהם, אותה ירשו מכם, ומהבחירות שיעשו עבור עצמם. היו הגיוניים. אין טעם להקריב את עצמכם, כלכלית ונפשית עבור ההצלחה שלהם. הם יהיו בסדר, כפי שאתם בסדר.
- מחקר גדול שנערך על תאומים שהופרדו הראה שלהשקעה של ההורים היה חלק קטן עד אפסי בהשפעה על הילדים, מבחינה מקצועית וגם בריאותית. הגנטיקה היא המרכיב השולט. הורים יכולים לנדנד עד מחר, אבל הילד הוא זה שעושה את הבחירות.
- מחקר נוסף הראה שהורים יכולים להשפיע על האינטליגנציה של ילדם עד גיל 12, אבל אז מפסיקה ההשפעה. חשוב להיות מודעים לכך שדווקא בגיל ההתבגרות הקשה, אין משמעות אמיתית להתעקשות על לימודי פסנתר, למשל, אלא אם כן מדובר במשהו שהילד מעוניין בו.
- הילד לא יהפוך למוצארט, או לספורטאי מצטיין בכח הרצון שלכם בלבד. למרות שאולי היינו רוצים להאמין אחרת, אין לנו שליטה כזו על גורלם של ילדינו. אנו צריכים להשתדל להעניק לילדים כלים, ולקוות לטוב. אי אפשר להתאמן על כישרון ודמיון, ועל יצירתיות ייחודית. אלה דברים שהילד מפתח בעצמו.
- אין לנו המון שנים תחת קורת גג אחת עם ילדינו, הזמן הזה חולף וקצר, ומוטל עלינו לעשות את המקסימום כדי ליהנות ממנו יחד, ולגרום לו להיות חוויה מוצלחת.