כמעט כל הורה אמר לילד שלו במהלך הקריירה דברים שעדיף היה לשמור בבטן, ומרגע שיצאו לחלל העולם ריחפו שם והעכירו את האווירה. ילדים, ובמיוחד בני נוער צעירים, נוטים לדעת כיצד ללחוץ להוריהם על כל הכפתורים במקסימום - וזה נכון ברגשות החמימים יותר וגם בחביבים פחות.
מארק מריל, מומחה ההורות ומנכ"ל חברת "פמילי פירסט", שמפעילה תוכניות מיכה להורים בארה"ב, החליט ליצור רשימת תגובות למשפטים הכי מרגיזים של ילדים ובני נוער, שכמעט שלא עובר יום בלעדיהם ברוב הבתים. "ההתמודדות עם ילד ומתבגר מצוברח יכולה לאתגר גם את ההורה הכי טוב, שקול וסבלני", הוא מרגיע, "כשהילד אומר משהו מרגיז, קל להיגרר לוויכוח או לקרב. כדאי להתמודד עם העניין עצמו ועם מה שמתחת לפני השטח. במקום לראות את המשפטים הבאים כביקורת עליכם, או מרד בסמכותכם, אני מציע לנסות לראות בהם הזדמנות לשוחח עם הילד הזועם ולעזור לו לצמוח".
לפניכם 6 משפטים כאלה, והדרך שבה מציע מריל להתמודד איתם:
1. "זה לא פייר"
השימוש השגור בביטוי הוא כדי להתחמק מעבודות בית, מטלות או שיעורי בית. לעיתים נדירות הילד יקבול כך על חוסר הוגנות אמיתי. ילדים מתייחסים להגינות כמילה נרדפת לשיוויון. הם חושבים שזה לא הוגן שהאח בן ה-17 יכול ללכת לישון בעשר בלילה כשהם במיטה בשמונה. עיזרו להם לחקור את הנושא שעומד על הפרק. אם זו שעת ההשכבה, שאלו שאלות הנוגעות בהגיון שמאחורי ההחלטה - העובדה שגם האח הגדול הלך לישון בשמונה בעבר, למשל.
2. "לכל הילדים האחרים מרשים"
קודם כל כדאי לברר מיהם האחרים הללו, והאם הילד אכן יודע שהוריהם מרשים להם את הדבר שמבחינתכם לא מקובל. שאלו אותו אם תוכלו להתייעץ עם ההורים של אותם ילדים. נצלו את ההזדמנות לשוחח על קווים אדומים וחוקים שונים בכל בית, ולמה זה קורה. שתפו עמם את העובדה שהחוקים באים מאהבה, ושאתם אוסרים עליהם רק מתוך אמונה שזהו הדבר הכי טוב עבורם.
3. "איזה חרא!"
האמירה הזאת מרגיזה בעיניי במיוחד, ואני מבין למה הורים משתגעים ממנה, בעיקר כשהיא חוזרת שוב ושוב. אפשר לשאול את הילד למה הוא מרגיש ככה, והאם יש לו הצעה אחרת שתשפר את הרגשתו. חשוב לגרום לילד להבין שהוא אחראי על רגשותיו, ומהו המסלול שבעקבותיו הגיע לתחושות הקשות".
4. "אתם לא יכולים להכריח אותי!"
במקום לחלוק על ההצהרה ולהודיע שאתם בהחלט מורשים להחליט עליהם ולהכריח, כדאי להסכים עם הילד ולומר לו: צודק, אני לא יכול להכריח. זו בחירה שלך: יש לך את החופש לבחור. ואז להסביר היטב כל בחירה ומה תהיה משמעותה.
5. "וואטאבר" ("מה שתגיד")
התשובה הזאת שוות ערך לגלגול עיניים. היא מבטלת סמכות וסוגרת את הדיון. זה כנראה כי רגשית, הילד מתוסכל ומוצף באותו רגע. כדאי לשאול אותו איך הוא מרגיש - האם הוא כועס או מאוכזב, ואז כדאי להקשיב היטב ולהמשיך להתעניין.
6. "אני שונא אותך"
זו תגובה מכאיבה, לא משנה מתי היא מגיעה, וכדאי להפגין ריסון. במקום לומר "שלא תעז להגיד לי שוב דבר כזה" או משהו דומה שיציב ביניכם חומה, כדאי לעצור ולשאול מה הילד שונא ולמה. כדאי להסביר שזה טבעי להרגיש רגשות חזקים, אבל שמוטב לדבר באופן מכבד ואחראי. כדאי גם להזכיר שאתם אוהבים אותם תמיד, לא משנה מה".