עבור מייגן סאג ממרילנד, ארה"ב, העובדה שהיא מסיימת את התיכון לא היתה שווה הרבה אם אמא שלה לא היתה שם כדי לראות את זה קורה. האם, גססה בבית חולים, והמשפחה הבינה שרוב הסיכויים שלא תחיה די זמן כדי להגיע ליום הסיום ב-10 ביוני, אך בתה לא ויתרה על ההזדמנות לעשות את אמא גאה, ולחוות יחד את הרגע הזה והביאה את הטקס עד למיטת חוליה.
"היא הייתה גאה בבת שלה"
האם, דארלין סאג, נלחמה בסרטן מעיים אלים ארבע שנים שיצר גידולים רבים בכבד, וידעה שאלו ימיה האחרונים, וכך גם כל בני משפחתה הכואבים. "חשבתי שהיא תוכל להחזיק מעמד עד סוף השנה, אבל בימים האחרונים ההידרדרות היתה ממש מהירה", מספר סטיב סאג, הבעל הדואג, שעודד את בתו ביוזמתה ליצור טקס פרטי ומוקדם. "כולם לא הפסיקו לבכות במהלך הטקס, זה היה מאוד חשוב ועוצמתי עבורנו".
"הייתי מופתעת שבאו לקראתי כל כך מהר ובקלות", מודה מייגן. "כל הצוות בבית הספר היה תומך ונורא נחמד אלינו. היועצת תומכת בי כבר שנתיים בשיחות ארוכות, ויחד איתה תכננתי את הרגע הזה. בסופו של דבר הייתי מאושרת שאמא שלי איתי ברגע הזה, אבל גם עצובה מאוד".
מנהלת בית הספר, ויקי פליט, דיברה בטקס על עתידה המבטיח של מייגן, ועל כך שגם אמה שלה נאבקת בימים אלה בסרטן, ועל כמה משמעותי הקשר הזה. "אני יודעת בדיוק כמה אמא של מייגן היתה גאה בה, והיה חשוב לי להעניק למשפחה את החוויה המיוחדת הזו", אמרה המנהלת הנרגשת. "אני מאוד גאה במייגן בעצמי, היא עוברת דברים קשים בשנים האחרונות ועדיין מגיעה להישגים נהדרים ומסיימת את לימודיה היטב".
עוד כתבות בערוץ בית ומשפחה:
טור אישי: "אני כבר לא אמא לתאומים, אני אמא לילדה חולת סרטן"
מרגש: בת ה-11 צעדה לצד אביה הגוסס בחתונה דמיונית
תמונות נוסטלגיות: איך נראו פעם האמהות בישראל
גם יועצת בית הספר, כריסטין קנבאצי היתה מעורבת בטקס, שהיה ראשון מסוגו אי פעם בבית הספר על שם גלן בורני. "בעבר עשינו אירועים כאלה עבור תלמידים שהיו חולים", סיפרה היועצת. "תמיד האירועים הללו עצובים, אבל הפעם היה מין רגע נדיר לנצור, משהו שיישאר עם בני משפחתה של מייגן לנצח כזיכרון חיובי".
האם נפטרה יומיים לאחר האירוע, כשכל אוהביה לצידה, לאחר שבתה הבטיחה לה שתמשיך ללמוד ותגשים את חלומה להיות תזונאית ומומחית לבריאות וכושר.