להביט בפניו של תינוק שרק נולד או להתרגש מחיוכו הראשון הם פעולות טבעיות לרוב ההורים. אבל לפעמים הדברים הקטנים והרגילים בחייו של הורה אחד הם משאלות לב של הורה אחר; קאסי ריברה, אם לשתי בנות מברוקלין, ניו יורק, קיבלה השנה מתנה בלתי שגרתית לחגים: היא נותחה בעיניה וזכתה לראות את בתה בת השנתיים בפעם הראשונה בחייה. "אני לא רוצה כלום לחג", אמרה ריברה בת ה-36 ל"ניו יורק דיילי ניוז". "זאת המתנה הכי מדהימה בעולם".
"אני הולכת לפגוש את בנותיי"
במאי 2005 נפגמה ראייתה של ריברה כתוצאה מדלקת קשה בעיניה, ובתוך שנה היא הפכה לעיוורת בשתי עיניה. לאחר שנתיים, כשנולדה בתה הקטנה אניאיה היא הפסידה את אחד הרגעים המרגשים - המבט הראשון בעיניה הנוצצות. "זה היה הדבר הנורא מכל", היא סיפרה. "לא יכולתי לראות את ילדתי גדלה. יכולתי להקשיב לה, להריח ולשמוע אותה, אבל נגזל ממני התענוג לראות אותה".
בתה הגדולה, אלייזה בת השבע, החליטה כי השנה היא מוכנה לוותר על מתנות החג בתמורה לכך שראייתה של האם תחזור. "אמרתי לכל חברי, למורות ולמנהל שלי, שאוותר על כל הצעצועים בעולם כדי שאמא שלי תוכל לראות שוב".
משאלתה של הבת נראתה בלתי אפשרית גם כשהאם שמעה על ניתוח אפשרי להצלת מאור עיניה. הביטוח הרפואי של ריברה, שנותרה ללא עבודה מאז שהתעוורה, הסכים לממן רק מחצית מהעלות של הניתוח היקר, שמחירו 57 אלף דולר (כ-210 אלף שקל).
הסנטה-קלאוס הפרטי של המשפחה הניו יורקית הגיע בדמותו של ד"ר מייקל סמסון, מומחה מבית החולים לרפואת אף-אוזן-גרון של ניו יורק. סמסון בישר לריברה כי קיבל אור ירוק לביצוע הניתוח היקר ובית החולים התחייב לשאת בעלויות.
ב-10 בדצמבר ריברה נכנסה לניתוח כשהסיכויים להצלחתו עמדו על כ-50 אחוז. לאחר שעתיים קריטיות הצליח הרופא להחליף את עדשת העין הפגומה של ריברה בתותבת שעשויה מחומר אקרילי. כשעינה חבושה, חזרה ריברה למרפאתו של הרופא ביום המחרת וחיכתה לרגע המרגש בו תוסר התחבושת. לאחר 10 דקות של מתח ריברה העזה לפקוח את עיניה. כשראתה את העניבה והמחשב של סמסון, היא הבינה שהניתוח הצליח: "פתאום קלטתי - אני הולכת לראות את בנותיי היום".
ריברה מיהרה לעלות על הרכבת התחתית, בפעם הראשונה מזה שנים, וחזרה הביתה כדי לראות את בתה הקטנה. את הרגע המדהים היא השוותה לנגיעה "בכוכבים, בעננים ובירח". לאחר המפגש המרגש ריברה עלתה על מונית ונסעה לראות את בתה הבכורה בבית הספר.
כעת, חזרו המראות השגורים של חיי האמהות להיות חלק מחייה: "אני רואה אותן ישנות ומשחקות. רחצתי את בתי בת השנתיים בפעם הראשונה".
אחרי החג, ריברה מתכננת לחזור לעבודתה כסייעת רפואית, לחזור לנהוג ולקחת את בנותיה לדיסנילנד. למרות שעדיין מחכה לה ניתוח מסוכן בעין הימנית, ריברה מלאת אופטימיות: "זה ממש נס של חג המולד", היא סיכמה. "הם קורים אם רק מאמינים בהם".