92 ילדים הושארו לבד ברכב בין השנים 2008-2012 ושמונה מהמקרים הסתיימו במות הילד. כך עולה מנתוני ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים המתבססים על מקרים שדווחו בתקשורת בלבד.
מותה של התינוקת בת התשעה חודשיים לאחר שנשכחה אתמול על ידי אביה ברכב ברמת גן זעזע מחדש את אמות הסיפים עבור הורים ברחבי הארץ שלא יכלו שלא לשאול את עצמם: "האם זה יכול לקרות גם לנו?". היום משיבים מפתחי המצאות טכנולוגיות שמטרתן למנוע ממקרים כאלה וטוענים כי לתפיסתם מדובר בתשובה חיובית.
"חששנו בהתחלה שהמוצר יתפש כמעליב במידה מסויימת, אבל אז בדקנו ומצאנו שמקרים כאלה מתרחשים בכל העולם", אומר יוסי שנהב, מנכ"ל חברת MDY, ממציאת המוצר "בייבי קיפר" שתפקידו להתריע על התרחקות של יותר מחמישה מטרים של הילד מההורה ולהפך, "גילינו שזה לא רק האופי הלחוץ של הישראלים, אלא שזה קורה גם בקנדה, באירופה וקרה גם לרופא באוסטרליה שנקרא לניתוח והשאיר את הילד ברכב, וזה אומר שזה יכול לקרות לכל אחד בעצם".
המוצר, שנרכש על ידי רשת "שילב" ועתיד להיות משווק בחנויות בשבועות הקרובים, מסביר המנכ"ל הומצא לאחר שגם לממציא המכשיר קרה מקרה דומה. "הרעיון למוצר עלה לפני שנתיים על ידי איש נדל"ן בשם משה ירושלמי, שמה לעשות, זה קרה גם לו. הוא יצא מהרכב, דיבר בטלפון ופתאום גילה שהבן שלו עדיין יושב בכיסא התינוק. הוא התחיל לחשוב מה עושים כדי למנוע מקרים כאלה שעלולים להסתיים בצורה קשה הרבה יותר".
ה"בייבי קיפר" נחשב למוצר פשוט וזול יחסית (עלות של 250 שקלים) המורכב ממקלט המחובר לילד ומשדר שנמצא אצל ההורים ומצפצף ברגע שמזהה מרחק של יותר מחמישה מטרים מהילד, אבל הוא לא היחיד. בשנים האחרונות פותחו כמה מוצרים נוספים כמו ה"קידיטקט", BabyVox של אינטרווק ועוד.
"פראנויה זה מוכר"
בעוד שנהב ואחרים טוענים כי הסיטואציה הנוראית עלולה לקרות לכל אחד מאיתנו, ד"ר ערן חיות, מומחה לפסיכולוגיה קוגניטיבית מהאוניברסיטה הפתוחה מנסה להרגיע את ההיסטריה ומדגיש כי מדובר במקרים חריגים ביותר. "פראנויה זה מוכר ולכן גם מוכרים למשל מספר ענק של מכשירים של 'בייבי סנס'. בעייני מכשירים טכנולוגיים, כמו אלה שקמו בשוק לא ישפרו את המצב, אלא דווקא עלולים לשנות את סדרי העדיפויות שלנו. הם מרגילים אותנו שהטכנולוגיה תדאג שלא נשכח את הילדים עבורנו וכך מפחיתים את האחריות האישית שלנו".
ד"ר חיות גם מתנגד לטענה שמדובר במקרה שעשוי לקרות לכל הורה. "לומר שזה יכול לקרות לכל אחד זה לא נכון", הוא מסביר, "אנחנו בפסיכולוגיה הקוגנטיבית מאמינים שיש תפקודים ניהוליים שמנהלות את סדרי העדיפויות שלנו בכל רגע נתון וקובעים לאן נפנה את משאבי הקשב שלנו. זה עשוי להישמע נורא, אבל להערכתי אנשים שלהם זה קורה סובלים מבעיה בסדרי עדיפויות, זאת אומרת שסדרי העדיפויות שלהם בחיים שונים ממה שלרובנו נראים ברורים, או במקרים אחרים אנשים בעלי בעיה בניהול סדרי העדיפיות – משמע, בעלי לקות מסוימת כמו הפרעת קשב ובעיית שיכחון ולכן הם מתחילים לעשות משימה אחת, כמו לדבר בטלפון למשל, ושוכחים בדרך ממשימה אחרת". עם זאת, הוא מסביר כי עד היום לא ניתן לזהות מראש את אותם ההורים בעלי סיכון גבוה: "אי אפשר לאפיין במדויק למי זה יקרה ולמי לא וזאת הסיבה שזה מפחיד את כולם".
ואולי זוהי אחת הסיבות שחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס אינה מוכנה להסתפק באחריות ההורים בלבד. ביום ראשון עתידה להעלות בוועדת השרים לחקיקה הצעת חוק של ח"כ יריב לוין ושל ח"כ לוי-אבקסיס לפיה הורים שילדיהם לא הגיעו לבית הספר או לגן, יקבלו על כך התראה בזמן אמת.
בשעות הראשונות של הבוקר יידעו את ההורים שלא הגיע . "זה לא דורש הרבה זמן, לא דורש כסף ואפילו לא שיחת טלפון, היום יש אפליקציות ומערכות שבאמצעותן ניתן לדווח להורים באופן מידי על ידי שליחת הודעה. דיווח פשוט כזה, בשעות הבוקר המוקדמות, יכול היה להציל את הילדים ולמנוע מהם שבע-שמונה שעות ברכב שגרמו בעבר למותם", היא אומרת ומסבירה כי חקיקת החוק יכולה גם למנוע נשירה סמוייה של ילדי בית ספר.
בנתיים, עד שיעבור החוק, בתקווה שאכן יעבור, מציינת ח"כ לוי-אבקסיס, עודכנו המכרזים להסעות של מכרז החינוך, כך שחברות הסעות העושות שימוש באמצעים טכנולוגיים למניעת שכיחת ילדים ברכב, יזכו להעדפה על פני חברות אחרות. כמו כן, יאסר על חלונות כהים או וילונות ברכבי ההסעה כדי לאפשר לעוברי האורח לזהות ילד שנשכח ברכב. בנוסף, מנסה חברת הכנסת לקדם את הגדרתם של מקרי שכחה של ילדים ברכב כ"תאונת דרכים", במטרה לעודד את חברות הביטוח לחייב את ההורים להתקין אמצעים טכנולוגיים שכאלה.