כל הורה לילד אחד ישמע פעם בכמה זמן הרצאה, בין אם ביקש אותה או לא, לגבי החשיבות הקריטית של אחים, וכמה אכזרי יהיה להשאיר את הילד לבד, יחיד בעולם. למה, אם כך, ברוב הבתים, נאלצים ההורים להפוך לשוטרים ושופטים, להפריד בין הילדים בכח ולהתמודד עם התנהגות אחית שלא קשורה במאום לפנטזיה שהבטיחו להם אז כל המודאגים? יחסים בין אחים יכולים אושר ענק, והצלת חיים, אבל לפעמים הם פשוט לא. יש אחים שיתרמו האחד לשני כליה בלי לחשוב פעמיים, ויהיו כאלה שיטרקו את הטלפון כשתגיע הבקשה. הפסיכיאטרית והמטפלת המשפחתית מרשה סירוטה יצאה לחקור את הנושא המורכב, וחזרה עם תובנות.
״שמעתי במסגרת העבודה סיפורים על אחים שקנו אחד לשני בתים, שמעתי על אחות שנשאה ברחמה את תינוקה של אחותה, ומצד שני על אחים שחירבו במזיד את הקריירה או הזוגיות של אחיהם וגנבו ירושות. לאחים יש את הכח להרים אותנו בשעת מצוקה או להתעלל בנו אנושות״, אומרת סירוטה. ״מה בעצם גורם לחלק מהאחים להיות אוהבים, ולאחרים לפגוע? בעיקר הילדות. אירועים שליליים וחיוביים בילדות משפיעים ישירות על היחסים בין האחים.״ סירוטה מציעה מספר דוגמאות מהקליניקה, שניתן ללמוד מהן על התופעה:
״אליינה גדלה להורים מתעללים שנהגו, בין היתר, לנעול את המזון כך שהילדים לא יוכלו להגיע אליו בעצמם. כיום אחד מאחיה הוא יזם משגשג שעושה ככל ביכולתו כדי שאליינה לא תיצור קשרים עסקיים משלה, אח אחר גנב חפצי ערך של ההורים והשלישי יוצר עמה קשר רק כשהוא זקוק למשהו. ילדים שזכו לכל כך מעט אהבה ממשיכים לראות את אחיהם כתחרות על משאבים להם הם זקוקים נואשות".
"לזלי גדלה עם כמה אחים. חיי הבית היו כאוטיים, עם אב לא יציב. האחים הדחיקו את מה שקרה, עד שכשבגרה, נזכרה לזלי באירועים, ניתקה קשר עם ההורים והעלתה את הנושא מול אחיה. האחים התקשו להתמודד עם הסיפורים אותם הדחיקו וייפו כל השנים. הם כעסו עליה ונידו אותה, בעוד הם ממשיכים להיות בקשר עם ההורים שהתעללו בהם. זו משפחה בה כולם חוו טראומה, אבל רק ללזלי היה אומץ להתמודד עם הנושא. כתוצאה, האיום שהיא היוותה היה גדול מדי עבורם, והיא נותר ללא הקשר עמם, בו חשקה״.
״לפטסי היו שני אחים, אחת תמיד קינאה בה כי קיבלה יותר אהבה מההורים. איש במשפחה לא זכה להרבה תשומת לב, אבל היה קל יותר להאשים אותה בכך. כשצוואת ההורים נכתבה, האחות הקנאית לקחה פיקוד, וכששני ההורים נפטרו, מצאה דרך חוקית לגנוב לפטסי את חלקה בירושה. תחושת חוסר השוויון בילדות גרמה לאחים האחרים לחפש דרך לקבל מההורים יותר, גם לאחר המוות. גניבת הירושה לא תעזור לאדם מבוגר להרגיש יותר טוב, וכך גם פטסי וגם אחיה לא יזכו לחוש אהבה משפחתי שכולם משתוקקים לה".
"אהבה הורית בילדות היא זו שתהפוך לדבק בעתיד"
״לילדים, גם אלה שבגרו, קשה פעמים רבות לחוש כעס כלפי הוריהם. הם מרגישים אשמים על כך ששמו את ההורים באור שלילי, ויש בהם תקווה סמויה שעוד יוכלו לקבל אהבה ואישור מאמא ואבא, כך שהם מעדיפים להוציא את זעמם על האחים,״ מסכמת סירוטה. ״אהבה היא הדבק של כל משפחה, ואהבה הורית בילדות תהפוך לדבק שיחזיק את יחסי האחים בבגרותם".
״הריבים בין הילדים אולי מאיימים על השפיות של ההורים, אבל זה ממש לא סימן שהילדים לא יהפכו לאחים טובים כבוגרים״, מרגיעה המטפלת המשפחתית איריס ישראלי. ״לפעמים דווקא האחים הכי קרובים הם אלה עם הסיפורים מסמרי השיער על מכות והתעללויות אחד בשני כילדים. הורים צריכים להפריד ולהתערב לפעמים, אבל לא יותר מדי. מנסיוני, אחים שלומדים לפתור ביניהם בעיות מקבלים מתנה לכל החיים, ביחסים ביניהם ועם הסביבה. כדאי, כהורים, להשתדל לחלק לילדים משאבים באופן שוויוני ככל האפשר, ללמד אותם לחלוק, להתייחס לאישיות המיוחדת של כל אחד ולתת לה מענה, ולהמנע מהשוואות מיותרות. תיוגים של הילדים יצרו ביניהם תחרות מיותרת. כל אחד הוא אחר ומיוחד, ולכולם מגיע לקבל די אהבה".
הפסיכולוגית הילי כוכבי מסכימה ומסבירה שהבסיס למריבות בין אחים הוא במידה רבה על תשומת הלב של ההורים. קנאה היא הרגש הבסיסי והטבעי ביותר בין ילדים והיא מתחילה מהנטייה של ההורים לעשות כל הזמן השוואות. אחד הסממנים הגדולים לעניין זה הוא העובדה שרב האחים רבים בעיקר בנוכחות ההורים, בעוד כשההורים לא נמצאים הם נוטים להסתדר טוב יותר אחד עם השני יותר.
אז מה לא לעשות?
הכי חשוב זה להימנע מהשוואות למרות שהשוואה היא פעמים רבות האופציה הנגישה ביותר להעביר מסר, חשוב לזכור שהילדים מאוד רגישים לזה וזה מעצים תחרותיות ויריבות. במקום לעשות השוואות כדאי להתייחס לכל ילד לפי צרכיו.
דבר נוסף שמאוד חשוב באותו הקשר זה לא לנסות כל הזמן להשוות בין מה שהילדים מקבלים מההורים. זה בסדר גמור לקנות משהו רק לאחד מהילדים, והם צריכים לזכור שהם לעולם לא יקבלו הכל שווה בשווה. אם האחד צריך חולצה חדשה והשני זקוק לתיק לימודים חדש הם צריכים ללמוד לנטרל מראש את המקום של היריבות של ההשוואות.
דבר נוסף שאמנם לא קל ליישום אבל מספיק חשוב כדי להתאמץ בשבילו, זה לתת לכל אחד מהילדים זמן בנפרד עם ההורים- מחקרים בדקו מה אנשים מבוגרים זוכרים מהילדות שלהם ובהרבה מקרים הם זוכרים זמן שההורה הקדיש להם לבד בלי האחים, הזמן הזה לא חייב להיות "זמן איכות", גם אם מדובר בקפיצה קטנה לקניות בסופר מומלץ לקחת בכל פעם רק את אחד הילדים ולהעניק לו זמן בנפרד.
איך נפתח יחסים טובים בתוך המשפחה?
חלק גדול מהעניין זה לתת מודל טוב בבית, כשאחים רואים את ההורים מדברים ביניהם, משתפים אחד את השני בחוויות או אוכלים יחד ארוחת ערב זה מוסיף לאווירה הטובה. צריך לזכור שאחים לא בוחרים להיוולד לאותה משפחה והרבה פעמים יש ביניהם הבדלי אופי מהותיים ואנחנו לא יכולים לחייב אותם לשחק יחד- עדיין חשוב שילמדו לכבד אחד את השני כבני אדם.
דבר נוסף , חשוב להשתדל לא לשפוט במריבות בהם הילדים מבקשים שנכריע, בעיקר במקרים בהם ברור מי צודק. צריך לזכור, כאשר הם פונים אלינו הם בעיקר מקווים למצוא סולם לרדת בעזרתו למטה ולהמשיך הלאה. זה בסדר להיות מעורבים, אבל לא להתערב ולא להיות המכריעים- הנוכחות שלנו כהורים חשובה בעיקר כדי להציע להם פתרונות יצירתיים.
לגזור ולשמור:
- המריבות בילדות לא מנבאות את טיב היחסים בבגרות
- רב האחים רבים בנוכחות ההורים, שהורים לא נמצאים אחים נוטים להסתדר אחד עם השני יותר טוב
- הימנעו מהשוואות והתייחסו לכל ילד לפי צרכיו
- הקדישו לכל אחד מהילדים זמן בנפרד עם ההורים
- תנו לילדים משימות משותפות שיצריכו אותם לשתף פעולה
- אל תשפטו במריבות, הציעו לילדים פתרונות
- שמרו על גבולות בין אחים, תנו להם מרחב וזמן ללא האחים
- בגילאים צעירים בחרו בלינה משותפת
- אל תפנו אל הילדים ברבים
- אל תהיו סלחניים כלפי אלימות בין אחים