תסמונת דאון מכונה במקומותינו, בידי הורים לילדים עם השונות הכרומוזומלית הזו "תיסמותק" היא דבר מורכב, סיטואציה שהופכת על פיהם את כל החיים, ולא כולם מתמודדים עם שינויים כאלה בהצלחה. אלה שכן, מבטיחים ההורים, יזכו לנחת ולאהבה מסוג שטרם ידעו. אב יחידני מרוסיה, בשם יבגני אניסימוב, הופך לדובר התסמונת ומבקש להעלות מודעות ליופיים של החיים לצד ילדי התסמונת.
"הרגע המאושר לאחר לידתו של מישקה ארך דקה ו-39 שניות," מספר יבגני, 33, שמתעד את חייו עם בנו המתוק באינסטגרם. "זה הרגע בו הרופא אמר: אני חושש שלתינוק יש תסמונת דאון. לא ידעתי מה לעשות. חשבתי שתפקידי הוא לכבות את הרגש, להשתמש בשכל ולתמוך באשתי, כי הנחתי שקשה לה. עזבתי את בית החולים ובכיתי, אבל רק מעט. התביישתי בדמעות האלה. זה לא שקרה לי משהו רע. הכל קרה לפי התכנון. נולד לי בן. אבל בן מיוחד, שגורלו כבר מאוד משמעותי. הרגשתי אנוכי. לא, זה לא הוגן, אבל זו אחריותי. לא עשינו בדיקת מי שפיר, הסיכוי קטן, ועדיין. רצינו ילד, צריך לקחת עליו אחריות."
עוד באותו הלילה התחיל לחקור על התסמונת. מרגע שהבין במה מדובר, החליט שאין סיכוי שישאיר את בנו מאחור. אשתו, גילה לתדהמתו, הגיעה למסקנה שונה. הפרידה לא איחרה לבוא, וגם הסטטוס אב יחידני. "אשתי ואני לא תמיד נהנינו מזוגיות טובה," הוא מודה. "היינו שונים, וסבלנו תקופות של ריבים, פרידות וקושי. אני מאוד סתגלן, גמיש, והיא יותר דומיננטית. במקרה הזה היה קונפליקט גדול ולא התקפלתי. היום אני מבין שהיא פחדה מאוד."
יבגני מתמודד עם קשיים רבים בחייו עם מישקה, אבל הוא תמיד מצליח להתגבר עליהם. "להיות איתו זו הנורמליות עבורי," הוא מסביר. "אני איש רגיל, לא איזה גיבור על. אבל אני כן רוצה שאנשים בעולם יראו אותי ואת מישקה ויתרגלו למראה שלנו בחברה. אני מנסה לשוחח עם האנשים שבסביבתי, ולענות למי שכותב לי, ומקווה שמי שיקרא עלינו ירגיש פחות מבוהל וידע: הכל יהיה בסדר."