ההתמודדות עם מחלת הסרטן היא קשה עבור על אדם שחולה בה, אך דומה שלאמהות לילדים קטנים שנאלצות להתמודד עם סרטן קשה במיוחד. הסיבה המרכזית טמונה בכך שעליהן להסתיר את המחלה מהילדים, שכן לפעוטות אין את הכלים לתפוס את משמעותה, ולהתמודד עם כך שאמא לא תוכל לתפקד. מצד שני, הילדים מעניקים סיבה ענקית ומשמעותית להילחם במחלה ביתר שאת. בסרטון חדש וויראלי שלוקח את העולם בסערה ניתן לראות את פירות המלחמה הזאת ולהתמוגג: בסרטון נראית לורה מרטנקיק, אם חד הורית צעירה מהוואי, כשהיא שבה הביתה אחרי שלושה שבועות של טיפולי כימותרפיה, ומקבלת לזרועותיה את בנה בן השנתיים, שלא יודע את נפשו מרוב שמחה.
לורה, המתמודדת עם לימפומה מסוג הודג׳קין, נאלצה להיפרד מבנה לתקופה ארוכה ולהתאשפז לצורך טיפולים אגרסיביים בסרטן. היא טופלה בכימותרפיה במשך שישה ימים רצופים. ״הטיפול הזה כמעט חיסל אותי״, היא מודה בראיון לתוכנית טודיי. ״זה היה טיפול מופרע וקיצוני שהכין את הגוף להשתלת תאי גזע. כשיושבים שם לבד בטיפולים נדמה שאין שום סיכוי לצאת מזה, וכל מה שרוצים זה לחזור הביתה ולהיות עם הילד. הדבר היחיד שיכולתי לחשוב עליו היה להתחבק עם הבן שלי. אי אפשר לתאר את זה, זו ההרגשה הכי טובה בעולם. אין שום דבר טוב יותר מלראות אותו ולקבל ממנו את החיבוקים האלה״.
את סרטון השיבה המופלאה הביתה צילמה אחותה, ותיעדה במקביל, במילים, חברתה הטובה של לורה, אריקה ברטול, שורדת סרטן בעצמה, ובעלת בלוג המשתף סיפורים מעצימים. ״מה אמרתי לך? אמא תמיד חוזרת!״ אומרת האם לבנה המתוק ג׳יימס בתחילת הסרטון. ״חזרתי מהרופא!״ וההמשך הוא סדרה של ריצות של ג׳יימס לעבר אמו, שמסתיימים שוב ושוב במפגש מחובק ומתוק.
לורה הצהירה שהיא מאושרת שהסרטון שלה ושל בנה הפך לויראלי כי הייתה שמחה לתת בעזרתו השראה ותקווה לאחרים. ״רציתי להעלות אותו לרשת כי ככה כל מי שמוצא את עצמו תקוע בבית החולים במצב דומה לשלי, יכול לזכור שאפשר לצאת מזה, ושזה עובר. זה מאוד חשוב להישאר חיוביים,״ היא מזכירה. ״ולהישאר שמחים. אנשים שעוברים טיפולים כאלה חייבים לדעת שכן עוברים את הקשיים ומגיחים מהצד השני בחיים. בסוף זוכים ללכת הביתה".
עוד במשפחה:
>> מציאות מול פנטזיה: איך באמת נראית הורות?
>> אתה לא מחליט עליי: הפעוטה שנותנת בראש
>> אנחנו דור של הורים מפנקים