לא מעט אנשים חולמים שפתאום באמצע החיים הם יקבלו הזדמנות לארוז את החפצים שלהם ולהעתיק את מגוריהם למדינה אחרת, או בשם היותר פופולארי – רילוקיישן. מי שזכתה להגשים את החלום ולנצל את ההזדמנות שקיבלה היא מתמודדת מאסטר שף (מוצ"ש אחרי החדשות, קשת 12), תאיר מורדוך, שיחד עם בן זוגה גיא ושלוש בנותיהם עופרי, נועם ועמית, עברו לגור הרחק מישראל – במזרח.
הם שהו כשמונה שנים ביבשת הרחוקה בעקבות עבודתו של גיא, כשבארבע השנים הראשונות חיו בטוקיו ולאחר מכן עוד ארבע שנים נוספות בסינגפור. תאיר ספגה את התרבות השונה ובעיקר את סגנון הבישול האסייתי המיוחד אותו מביאה לידיי ביטוי במאסטר שף, אך יחד עם כל הדברים הנפלאים היו גם לא מעט קשיים אותם חשפה בתוכנית, כמו ההתאקלמות של בנותיה במזרח, וכן גם בחזרה שלהם לארץ.
זה לא סוד שרילוקיישן הוא לא דבר פשוט, במיוחד כשיש ילדים בתמונה. לארוז את כל הדברים, להיפרד מהמשפחות ולעבור לגור במדינה אחרת עם תרבות חדשה ואופי שונה מישראל הם מתכון ללא מעט קשיים. תאיר, שחוותה את השינוי על שלל גווניו, החליטה לקחת את זה צעד אחד קדימה, והיום היא מנהלת קהילות פייסבוק שכל מטרתן היא לעזור לנשים בכל העולם להתמודד עם הקשיים של המעבר וההתאקלמות. אז פנינו אל המאסטר שפית שלנו וביקשנו ממנה טיפים שיוכלו להקל על ההכנות לפני המעבר, תהליך ההתאקלמות במדינה החדשה ובחזרה לארץ.
לספר לילדים?
כן, חייבים לספר להם. אם נדמה לכם שאתם מתלחששים והם לא מבינים, אז לא, זה לא בדיוק ככה. הילדים מבינים שמשהו גדול עומד לקרות וכל מה שאתם לא מספרים, הם משלימים לעצמם בראש.
החלטנו שמספרים. אבל איך עושים את זה?
לכל גיל יש את הדרך לספר לו. לילדים הקטנים צריך לתת פריטים מוחשיים כמו דגם של מטוס ותמונות של המקום. ככל שהם גדלים, נרחיב יותר. רצוי לספר כשכבר יש מספיק מידע ואם אפשר להציג בפניהם סרטונים ותמונות כמו איך נראה בית הספר, הגן או השכונה.
איך אורזים?
ההמלצה היא לתת לכל ילד ארגז כמה שבועות לפני המעבר, אפשר לשים עליו מדבקות, לקשט אותו ולמלא אותו בדברים שהוא הכי אוהב. כשתגיע המכולה, הארגז הזה יהיה הדבר הראשון שתפתחו, כי קל למצוא ולזהות אותו. הילדים יהיו מאוד שמחים לפגוש את הדברים שהם הכי אוהבים. מתוך הארגז מומלץ לבחור כמה דברים שיטוסו אתכם במזוודה. אם תניחו את הארגז הזה כמה שבועות לפני המעבר, תסמכו עליהם שהם כבר ימלאו אותו.
מה לא להבטיח?
מומלץ שלא להבטיח שמיד כשתגיעו אל היעד, תיקחו את הילדים שלכם לכל אטרקציה שיש באיזור, כי זה לא יקרה. אתם תהיו מאוד עסוקים בכל מיני סידורים וזה יגרום לילדים לחוש אכזבה. כדאי מאוד לבחור לכל ילד משהו אחד שהוא יצפה לו, ולתכן זמן סביר לעשות את זה. זה יכול להיות דיסנילנד, טיול לאיזה מקום מיוחד, סקי או כל חוויה אחרת, רק לא כולן יחד.
טיסה לארץ חדשה
בואו נודה על האמת – זו טיסה קצת שונה מכל טיסה רגילה. כולם הרבה יותר מתרגשים, עייפים ומתוחים. אז קחו אוויר, תוך כמה שבועות זה ירגע. נסו להתכונן, להביא אתכם אוכל ויותר משחקים והפעלות. זה הזמן להראות עוד תמונות של המקום החדש ולכתוב לכם מה הכי הייתם רוצים שיקרה. כתבו מה תרצו לטעום, איפה תרצו לטייל ומה אתם מצפים לקבל מהחוויה הזאת כמשפחה.
הגענו, מאיפה מתחילים?
הימים הראשונים מאוד מבלבלים. מצד אחד אתם בחו''ל ומצד שני יש לכם המון דברים לעשות – לשכור בית, ויזות, בנקים, אישורי שהיה, נהיגה וכו'. נסו לעשות תכנית מי עם הילדים ומה הוא עושה איתם. אל תתכננו שתתחילו לעבוד יום אחרי שתגיעו. תנו לעצמכם ולמשפחה כמה ימים של התארגנות, לכו עם הילדים לבית הספר, לגנים, תראו להם אותם קודם מבחוץ, אולי תכירו את הגננת או את המורה.
מה עושים אם אחד הילדים לא מרוצה?
בדרך כלל הילדים יהיו בסדר, אבל לכל ילד יש את הקצב שלו, וגם לכם לא תמיד קל. לחלק זה לוקח מהר יותר וחלק צריכים קצת יותר זמן. תהיו סבלניים, רילוקיישן זה תהליך, המשפחה תתייצב ותחזור לרמת האושר שלה עד שמונה חודשים.
מתי הם ידברו כבר אנגלית או כל שפה אחרת?
כמו שיקח למשפחה להתרגל ולהסתגל למדינה החדשה, כך גם השפה. כל אחד בזמנו, לחלק זה ייקח כמה שבועות ולחלק זה ייקח חודשים רבים. אל תקשיבו לאלו שאומרים לכם שעד מועד מסוים כל הילדים ידברו את השפה באופן שוטף. מומלץ לעשות הכנה, אבל דווקא פחות עם מורים, השתמשו באפליקציות שיסייעו להכיר את השפה החדשה.
קשר עם הקרובים שנמצאים רחוק
שמרו על קשר עם המשפחה והחברים שנמצאים רחוק מכם – בארץ. חשוב להשקיע בתחזוק הקשרים וגם לשמר את השפה העברית. הילדים יצטרכו את זה – בביקורים בארץ, עם סבא וסבתא וגם כדי שהם ירגישו שייכים לישראל. אם דיברתם עד עכשיו עברית, אין סיבה שתתחילו פתאום לדבר רק באנגלית רק כי זה עוזר לילדים. זה מבלבל, ואתם רוצים שכל דבר שיכול להישאר יציב – יישאר.
איך מתכוננים לחזרה?
בדיוק כמו ליציאה לרילוקיישן, גם החזרה דורשת הכנה. דברו עם הילדים, שוב, כל אחד לפי גילו ומה שמתאים לו. אל תחשבו שאם אתם חוזרים לארץ זה יהיה פשוט, כי כולם מדברים עברית ואתם מבינים הכל. בכל זאת, התרגלתם לתרבות שונה. זו תחושה של רילוקיישן נוסף, ואולי הקשה מכולם, כי כשחוזרים יש הרבה פחות סבלנות לקשיים, גם אם אתם פחות מצפים לזה וגם הסביבה.