אגם ברגר מוחזקת בשבי חמאס בעזה כבר 144 ימים. אות החיים האחרון שקיבלו ההורים שלה היה לפני שלושה חודשים, כשהחטופה אגם גולדשטיין-אלמוג שוחררה מהשבי. גולדשטיין-אלמוג, ששהתה לצד ברגר במנהרות, צילצלה מיד עם שחרורה להוריה של אגם ושיתפה אותם במה שעוברת בתם בשבי.

"ישנו יחד כפיות בלילה. היא מדהימה, היא בסדר", סיפרה גולדשטיין-אלמוג להורים, "היא עשתה לכל הבנות צמות בשיער. היא מתפללת מלא, מברכת על האוכל - ולא מדליקה אש בשבת. יש לה הרבה נפילות, גם היום כשיצאנו והם נשארו זה היה קשה, אבל היא בסדר. היא רגועה ויש לה הרבה מחשבות עם עצמה. היא מרגיעה את כולם שם".

שלומי ברגר, אביה של אגם, תיאר הבוקר את הרגע שבו קיבל את אותה שיחת טלפון: "זה היה יום ההולדת שלי. היינו בערב בבית, הילדים פרשו לחדרים, כל אחד בפינה שלו. ישבתי עם אשתי בסלון כשפתאום קיבלנו את השיחה הזאת ממספר לא מזוהה. עניתי ושמעתי 'שלום, זו אגם, אני הייתי עם אגם שלך'. אפשר רק לדמיין את מה שהרגשתי באותו רגע. לא שמעתם את כל השיחה, יש שם חלקים שעדיין מצונזרים, אבל היה עוד קצת בשיחה הזו. זה מסר מטורף, דרישת השלום הכי טובה שבן אדם יכול לקבל".

"זו לא אינדיקציה מודיעינית של 'אנחנו יודעים איזה אזור ויש לנו סברה שהיא בחיים' או דברים כאלה. זה יותר מזה, זו מישהי שראתה אותה, שדיברה איתה, שחיבקה אותה, שהיא סיפרה לה דברים. זה אחרת לגמרי".

נפגשתם מאז עם משפחת גולדשטיין-אלמוג?
"נפגשנו. בל נשכח שמשפחת גולדשטיין עברה אסון, הם היו צריכים לקחת את הזמן שלהם. לא הטרדנו אותם ולא כלום, ידענו שהם צריכים זמן וכיבדנו את הפרטיות שלהם. בהמשך נפגשנו עם אגם ועם חן, שמענו סיפורים. הן לא היו איתה חודשים אלא שבוע, לפני ששחררו אותן, מתחת לקרקע. זה היה שבוע אינטנסיבי. אם תהיה 24-7 עם אדם מסוים, כנראה שתכיר אותו מצוין אם תדברו כל היום ותשמע את כל הסיפורים. כך היה. הן ידעו לספר לנו על הרבה דברים. זה מטורף".

יש דברים שנזהרת לשאול או שהן נזהרו לשתף?
"היו דברים כאלה. בשיחה שאלנו אותם על מצבה הגופני. אני חלילה לא מאשים את משפחת גולדשטיין על מה שאמרו לנו או לא אמרו לנו. בחלק מהאמירות אולי רצו לשמור עלינו ולהשאיר את זה לאגם לספר, כשהיא תגיע. אני בטוח שלא נאמר הכל ולא לחצנו. בסך הכל רצינו לשמוע איך היא מרגישה, מה עבר עליה, מה התחושות, ושהיא בסדר גופנית. אלה הדברים שדיברנו עליהם. נפגשנו מאז יותר מפעם אחת. אתה לא יכול למצות את התקופה הזאת בשיחה אחת או בפגישה אחת. זה תהליך, נזכרים בדברים".

איך התחושות הבוקר כשאתה שומע את נשיא ארצות הברית מדבר על אפשרות להגיע לעסקה עד יום שני?
"הטלוויזיה אצלנו סגורה מימים ספורים אחרי ה-7 באוקטובר. הבנו שלא ניתן להסתמך על הדיווחים, כי כל שנייה יש משהו שמטלטל אותך. אנחנו מסתמכים רק על הדיווחים מקציני הקשר שלנו. לא ראיתי אפילו את ההודעה של ביידן. אנחנו משתדלים להימנע מהדיווחים בתקשורת. זו תקווה, אבל אני כל הזמן מרסן את עצמי בציפייה ובתקווה כי האכזבה בהתאם. לא פעם ראשונה שנשיא ארצות הברית אומר שקרובים לעסקה ושמשהו מתפתח. עברו שלושה חודשים מאז השחרור האחרון. אנחנו מקווים שיש פריצת דרך והתקדמות, מצפים לזה, כי 144 יום זה משהו בלתי נתפס והחשש שלנו שכל יום קורה משהו נורא שאנחנו לא יודעים עליו".

גורם רשמי דיבר איתכם בימים האחרונים?
"לא. כשיש משהו, קציני הקשר שלנו שמדברים איתנו ישירות מודיעים לנו. גם לפני שהולכת להתפרסם ידיעה כמו שהייתה לצערנו על חייל שזיהו שנהרג ב-7 באוקטובר. משתדלים להודיע לנו לפני. כשיהיה משהו קונקרטי, הם אמורים להודיע לנו מיידית. זה התהליך. אין לנו שום מידע, אני לא יודע שום דבר אחר ממה שיודע כל אזרח במדינת ישראל".

שמעת שרים כמו בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר שהודיעו כי יתנגדו לעסקה. מה המסר שלך להנהגה?
"ב-7 באוקטובר תושבי וחיילי מדינת ישראל הופקרו. מדברים איתי על מה היה בעסקת שליט. זה לא רלוונטי בכלל. זה לא דומה, חייל שנלקח מטנק בזמן הגנה על הגבול לבין אירוע כזה שחטפו אזרחים וחיילים. יש לנו מחויבות להחזיר את כולם, בשביל החוסן ועתיד מדינת ישראל. כשהחטופים יהיו פה, זה יהיה הכוח שלנו לעתיד. אם לא, אני בחשש גדול למדינת ישראל. משבר האמון גם ככה קיים. זה קצת לא אחראי מצד מי שאומר שיצביע נגד, כשאתה בכלל לא יודע מה מונח על הפרק. כל עסקה תהיה גרועה, אין עסקה טובה במצב הזה, אבל צריכים לזכור את המחויבות שלנו. מי שאחראי זה מי שיושב היום בממשלה, שהיה הבוס באותו רגע. זה קרה במשמרת שלכם, אתם האחראיים להחזיר אותם. זה בכלל לא משנה המחיר, אין לזה משמעות מבחינתי. חיי הילדים והאזרחים קודמים להכל".