מה הקשר בין מערכת היחסים של הפעוט עם אמו, לכישוריו החברתיים בעתיד? לפי מחקר אמריקני חדש, פעוטות שמבססים קשר טוב, יציב וגלוי עם האם בגיל הרך, נוטים ליצור חברויות קרובות יותר בגיל בית הספר. המחקר פורסם בכתב העת The journal Child Development.
מערכת יחסים יציבה עם האם
במחקר השתתפו 1,071 ילדים. החוקרים מאוניברסיטת אילינוי בארה"ב העריכו את הקשר בין האם לפעוט בגיל שלוש, ולאחר מכן בגיל ארבע וחצי, ושוב בכיתה א' ובכיתה ג'.
בכל הפעמים החוקרים ציינו כמה פתיחות יש בתקשורת בין הילד לאמו, כמה הם משוחחים על רגשות ומשתפים זה את זה בחוויות. כמו כן נבדקו היכולות הלשוניות של הילדים, ומידת העוינות שהפגינו ביחס לסיטואציות חברתיות בבית הספר.
כשהגיעו הילדים לכיתה ג', מורים והורים נתבקשו לדווח על היכולת החברתית שלהם, ועל אופי היחסים עם החברים הטובים שלהם.
הממצאים הראו שפעוטות שביססו קשר בטוח וטוב עם האם בגיל שלוש הראו פתיחות רגשית רבה יותר בתקשורת עמה בגיל ארבע וחצי, וגם ויכולת לשונית טובה יותר. בכיתה א' ילדים אלה גם התייחסו באופן פחות עויין לסיטואציות חברתיות, ובכיתה ג' יצרו חברויות טובות ועמוקות יותר עם ילדים אחרים.
"במערכת יחסים יציבה ופתוחה מבחינה רגשית עם האם, ילדים מפתחים הבנה טובה יותר לרגשות האחר, מה שמוביל בהמשך ליצירת קשרים טובים יותר כשהם מגיעים לבית הספר", אמרה עורכת המחקר, ננסי מק'לווין מאוניברסיטת אלינוי. "כשילדים מרגישים נוח לשוחח על הרגשות שלהם, ובמיוחד על רגשות שליליים, הדבר משפר את היכולת החברתית שלהם ביחס לבני כיתתם והתוצאה היא חברויות קרובות ועמוקות יותר.
עורכת המחקר ציינה כי המסקנה היא שהדרך שבה ילדים מפרשים התנהגות של אחרים מתחילה להתפתח בקונטקסט של קשרים מוקדמים עם המשפחה, וייתכן שהדבר חשוב גם ליכולת שלהם לתקשר עם בני המשפחה בגיל מבוגר יותר.