לא ברור איך הסכמת אבל איכשהו זה קרה: בשנה שעברה הייתם אצל אמא שלו ועכשיו זה קצת קשה לה, אמא שלך עברה ניתוחונצ’יק ביד ולא יכולה לבשל אפילו חביתה, אחותו בהריון מתקדם וקיבלה פטור מאירוח, גיסך יצא למילואים והשאיר את אחותך עם כל ארבעת הזאטוטים ואת… נו, את כנראה פנויה ומשתוקקת לארח את כל 28 בני המשפחה בסלונך המאד-ממוצע. החגים מזמנים לנו המון ארוחות, אורחים ושילוב מאתגר של השניים. מכיוון שלא כולנו נולדנו להיות מפיקות אירועים, ישבתי וכתבתי (מניסיון, בטח מניסיון) כמה טיפים שיעזרו לך ולצלוח גם את החג הזה בגאון. רושמת?
1. כמו בבדיחה ההיא: "איך מתחיל ספר בישול מרוקאי? 'קודם כל תירגעי...'".
יהיה בסדר. מבטיחה שכולם ייהנו מאד ויהללו אותך לפחות עד האירוח הבא. הם גם יקטרו מאחורי הגב (אמהות וחמיות עושות את זה מכל הכיוונים) אבל גם זה בסדר. את תוכלי להשמיץ בכיף כשהחג יהיה אצלם.
2. ארגני את הערב מבעוד מועד בעזרת רשימות.
פתקים כתובים ביד, טבלאות אקסל מפורטות- הכל הולך. רק זכרי שכל מה שלא תעשי, תמיד תגלי רבע שעה לפני שסוגרים את החנויות ששכחת בצל ירוק.
3. חלקי מטלות בין המוזמנים. את לא סופר וומן (ככל הידוע לנו) ואין סיבה שתעשי הכל לבד.
אממה, כדאי להתאים בין המנודב לבין המנה שהוא צריך להביא: כך למשל בקשי קינוחים רק ממי שבאמת יודע להכין אותם. הרי לנצח תקווי שדודה חסיה תביא תופיע סוף סוף עם עוגה טובה ולא עם קומפוט הזוועות שלה שאף אחד לא אוכל.
4. הכניסי לפעולה גם את העצלים שבחבורת הפרזיטים שסביבך.
פני בנימוס תקיף גם לאחות הקטנה שאף פעם לא טורחת לנקוף אצבע, ובקשי ממנה שתואיל בטובה להזיז את התחת, להפגין את היכולות האומנותיות שלה ולסייע בסידור השולחן החגיגי. אם היא לא מוצאת לזה זמן, דאגי להעמיד אותה בסוף הערב למשמרת שטיפת כלים. טראסט מי, היא כבר לא תסרב לך יותר.
5. אין דבר כזה "יותר מדי כסאות".
בדומה ל"מגפיים ומכנסיים שתמיד קונים קומפלט וקשה מאוד להשיג אותם כעת", ככה גם כסאות בערב חג. ערכי ביקור נימוסין אצל כל השכנים ושרייני מהם מספיק מקומות ישיבה לאורחים שלך. זכרי שלאבא שלך לא היה ממש נוח לשבת ערב שלם על הפח ההפוך של הקטנה.
6. אף אחד לא ירשום לך מינוס אם במקום 5 מנות ראשונות, 7 עיקריות ו-30 קינוחים (לא כולל פרווה), יהיו רק 3 מכל סוג.
והבטחה מכל הלב: המקרר שלך גם ככה לא יוכל להכיל את כל מה שיישאר ותצטרכי לחלק לאורחים, לשכנים ולאורחים של השכנים.
7. סידור ישיבה סביב השולחן הוא רעיון מצוין!
רק קחי בחשבון שזה לא תמיד עובד. גם אם עמלת במשך שבוע ימים על הושבה מדויקת והפרדת בין ניצים פוטנציאלים יש סיכוי גדול שאת לא מספיק מעודכנת, שחמותך הספיקה להיעלב מדודה צילה בדרך לארוחה, לא מוכנה לשבת מולה ותזיז את כל המוזמנים שני מקומות הצידה. במקרה הטוב.
8. הסיכוי שיש לך סט מושלם לעשרים וחמישה סועדים שואף לאפס.
בינינו, סביר להניח שעל השולחן יונח סט מלא ויפה שהבאת מאיטליה ועלה לך הון, עוד אחד מצומצם יותר שלווית מאמא שלך רגע לפני שגילית שחסרה בו מרקיה וצלחת של עיקרית ומערכת נוספת, פרחונית עם שולי זהב שקיבלה השכנה הקשישה שלכם לנישואיה בבגדד ב-1941 (נאלצת להישאר ולשמוע את כל הסיפור, נו מה).
9. במקום זה שקלי לשכור מערכת כלים לצורך הערב הזה בלבד.
זה נוח, לא מאד יקר, אקולוגי יותר מחד פעמיים ומונע את הצורך להעמיד את בעלך, אמא שלו והאחיות שלה לשטוף כלים ולהתלחשש מיני לחשושים על הפרינססה, את כמובן, שלא טובלת את ידיה במים (גם אם, כמובן, הם התנדבו בעוז למשימה ועמדו על כך בכל תוקף).
10. שיתוף הילדים במטבח הוא אידיאולוגיה נהדרת. לא בערב חג.
נכון, הם מאד אוהבים לערבב ולשטוף פטרוזיליה ובייחוד ללקק את שאריות הקצפת מהכף אבל עשי לעצמך ולהם טובה ואל תכניסי אותם ללב המאפליה בשיא הלחץ. זה ייגמר בבכי (של כולכם).
11. מנוחת צהריים היא לא מילה גסה.
טוב, היא כן בעדות מסוימות אבל את לא בעדות ההן. הכיני את כל מה שאפשר מבעוד מועד כך שתוכלי לנמנם קצת, להתקלח ולהתייפייף ובעיקר לאגור כוחות ולעמוד איתנה מול המשפחה הנהדרת הנ"ל שלך.
חג שמח שיהיה!
*פוסט זה נכתב בלשון נקבה מטעמי נוחות אך פונה לנשים וגברים כאחד. אצלם פשוט הייתי מוסיפה עוד 10 סעיפים.