אין כמעט אדם אחד על פני האדמה שלא שאל את עצמו בנקודה זו או אחרת 'מה היה קורה אילו'. כשאנו הופכים לאנשי משפחה, הנמצאים תחת עול כלכלי תמידי, בית וילדים לטפל בהם מסביב לשעון, התהייה הזו לפעמים מופנית גם כלפי הבעל, הילדים ומקום המגורים. גם הצלמת הצ'כית דיטה פפה שאלה את עצמה את השאלה מה היה קורה לו היתה בוחרת במסלול אחר, עם גבר שונה במקום שונה, ולקחה את השאלה הדמיונית לתוך העולם האמיתי. פפה יצאה למסע בו שמה את עצמה שוב ושוב בתוך משפחות שונות משלה, והצטלמה עם 12 בני זוג דמיוניים, ו-15 ילדים שאינם שלה.
משתלבת בקלות
פפה התחילה את הפרוייקט קרוב לבית, והחליפה תפקידים עם חברות ובנות משפחה, ו'חטפה' להן את המשפחה לכמה רגעים. ככל שהתפתחה הסדרה, והוכיחה את עצמה כמעניינת במיוחד לחקירה, התחילה פפה ליצור קשר עם משפחות זרות שנראו לה מעניינות, כאלה עם סגנון חיים שונה מאוד מזה שלה ושל האנשים אותם היא מכירה. בכך הרחיבה גם את דמיונה והצליחה להגיע לעוד ועוד תשובות ייחודיות לסוגי החיים שיכולים היו להיות שלה.
הסדרה מציגה מספר רב של דרכי חיים ומשפחות, אך מדהים לגלות באיזו קלות וטבעיות מלוהקת פפה לתפקיד האם, ואיך היא משתלבת בכל משפחה באופן חלק להפליא. הסדרה אמורה ומצליחה לגרום לצופה בה לשאול שאלות דומות על חייו שלו, לצאת למסע דמיוני ופרטי של 'מה היה אם', איזה בית יכול היה להיות לו ואיך היו נראים ילדיו, ולחזור הביתה בשלום, בתקווה שבשמחה.
שם הסדרה הוא "פורטרטים עצמיים עם גברים", ופפה התחפשה בהרבה מהתמונות, לבשה בגדים רחוקים מאוד מאלה שלה, חבשה פאות והתאפרה על מנת לשנות את הופעתה מעט, מספיק כדי להיטמע בתוך המשפחה החדשה שניכסה לעצמה בכל פעם. "לפעמים הבאתי את הבת שלי לצילומים", אומרת פפה, שניתן לזהות את בתה על פי המשקפיים שלעיניה, "והיא מופעה במספר תמונות. זו דרך נוספת לערבב בין המציאות לדמיון ולטשטש את הגבולות בין החיים לאמנות. באופן כללי, היה לי הכי חשוב שהתמונות יעשו כבוד למשפחות, ושהמשפחה תצא הכי טוב שאפשר בתמונה".