מי הגבר בבית? זה לא באמת משנה
פעם, בכדי להיחשב אבא נהדר, "אב השנה", נדרשת רק לחלוק חלל עם הילד. לפעמים ללכת לרופא או לגינה, אך לא יותר מזה, וגם זה עם מינימום דיבור. האבות שלנו לא נאלצו להתמודד עם מה שאנו נאלצים להתמודד, וכמו ההתפתחות הטכנולוגית כך גם התפתחה לה האבהות.
היום, בשביל להיות "אב השנה" יש צורך באבא מסוג דור 3.1, שזה אומר דגם משופר יותר של אבות מאשר היו ההורים שלנו. אנחנו מעורבים יותר בנעשה בתא המשפחתי, אנחנו זוגיים יותר ומבטאים את עצמנו בצורה ברורה יותר, והכי חשוב אנחנו אבות שנוכחים יותר. אנחנו קמים בלילה, אנחנו נשארים בבית כשהילד חולה (ולא רק אחרי שהאישה עם הילד ארבעה ימים רצוף וצריך לתת כתף כי אין ברירה), אנחנו לוקחים את התינוק לטיפת חלב לבדיקת התפתחות ולחיסונים, אנחנו מתייעצים יותר לגבי בעיות ופתרונות הקשורות לגידול הילדים, הן בריאותית והן התפתחותית ואנחנו מקיימים אירועים לאבות בלבד.
אנחנו מתעקשים על כך שבנות הזוג שלנו יפתחו קריירה ויעשירו את עולמן הפנימי, ולא יישאבו למודל האמא של שנות ה-50. אנחנו פתוחים יותר לקבל את העובדה שהאישה מרוויחה יותר וכבר פחות מונעים מהאגו ומהכורח להוכיח ש"אני הגבר בבית". אנחנו יודעים לבד מה צריך לקנות בסופר פארם ויודעים לבד איזו משחה עובדת יותר טוב, מה מידת החיתול של הילד ומה סופג יותר טוב.
אנחנו יותר מאמינים בעצמנו ופחות מחכים לאישור המין השני בכל הנוגע לפעולות הנוגעות לילדנו.
אנחנו כבר לא בגדר של "בעל עוזר" אלא בגדר שותף בכל רמ"ח אבריו של התא המשפחתי שאנו מקימים. בגלל האבולוציה וההתפתחות הדורית של האבהות, שאני מודה שלקחה זמן אבל תפסה תאוצה אדירה בעשור וחצי האחרונים, אנו נאלצים להילחם בפרדיגמות של המין השני (בייחוד בגינה הציבורית, שם אם אתה בא יותר מפעמיים רצוף עם הילדים לבד כבר שואלים "ואיפה האמא". שלא נדבר על טיפת חלב שמבחינתם רק האמא יודעת איזה חיסונים צריך).
אבהות גרסה 3.1 נושאת רגשות אשמה (בדיוק כמו המין השני) ומתחבטת לגבי חלוקת הזמן בין הרצון לפרנס, בין רצון להיות בן זוג מושלם ובין הרצון הכי חשוב - להיות כמה שיותר וללוות פיזית את הגדילה של הילדים שלנו.
בניגוד למין הנשי, אין לנו פורומים וקבוצות תמיכה לרוב, ואין לנו את הברברת בגינה השכונתית שזו נקודת מפגש להחלפת אינפורמציה (באופן מוזר ביותר הגברים אפילו לא נתפסים על ידי נשות הגינה השכונתית כמקור לאינפורמציה בכל הקשור לנעשה בגן או על אטרקציות לילדים בחופש).
בעקבות שידרוגנו לדור 3.1, התחלנו יותר לשוחח, לשתף ולהחליף אינפורמציה וחוויות עם אבות אחרים ונשים המכירות באבהות דור 3.1 וביכולותיו. ברור שלא כולם ככה. מעטי מעט הם אבות דור 4.1 אשר גם משתתפים בחופשת לידה, ויש אבות דור 2.1 שזה הדגם שיותר צופה מהצד אבל לא שותף.
רובנו, דור 3.1, הינם הבשורה האמיתית של הדור אשר זכאי להכרה מלאה במלוא הדרו. אבהות דור 3.1 היא בעצם ההחלטה שלנו האבות להיות חלק מהחיים שאנו יוצרים. להיות חלק ולא ליד.