ילדים מביאים איתם לעולם המון אהבה, גילויים חדשים לרוב, התרגשויות גדולות וגם כמויות אדירות, בלתי נתפסות כמעט, של כאוס. אין דבר שילד עושה יותר טוב מבלאגן. אנה אנגננד, צלמת מטקסס, ארה״ב שהיא גם אם צעירה, בת 23 בלבד, לילדה מתוקה שלא הולכת לגן, החליטה שבמקום להלחם בכאוס היא תירתום אותו לשירותיה, ויצרה סדרת תמונות קומית בשם ׳חיי אם׳, בה היה מככבת לצד בתה בסצינות כאוטיות, צבעוניות ומעוררות הזדהות מחייהן המשותפים.
עוד במשפחה:
>> מציאות מול פנטזיה: איך באמת נראית הורות?
>> אתה לא מחליט עליי: הפעוטה שנותנת בראש
>> אנחנו דור של הורים מפנקים
ההשראה לסדרת התמונות, שזוכה לתשומת לב רבה ברחבי הרשת, הגיעה מחשיפתה של אנגננד לתמונות רבות של חיי משפחה שלא שיקפו במאום את חייה האישיים לצד בעלה ריאן ובתה מיה. ״אני כמו נכנסת לתוך בועה כשאני עם בתי״, אומרת אנגננד. ״אני לא יודעת אם אני עושה את הדברים נכון. האם זה נורמלי שהיא פוצחת בטנטרום באמצע הסופרמרקט? האם זה נורמלי שהבית שלי הפוך? התחלתי את הפרוייקט בקיץ האחרון, כשחברותיי שלחו את הילדים לגנים ולבית הספר והיו מאוד רגשניות בנושא. רציתי להראות שאני חשה מעט אחרת, כאם שעובדת מהבית ושאין לה לאן לשלוח את הילדה בספטמבר".
בין הסיטואציות המוצגות בסדרה ניתן לראות את הרגע בו הילדה מוצאת את תיק האיפור של אמא, תמונות פחות אידיליות מתוך חגים משפחתיים, נסיון נואש לעבוד עם ילדה בבית, זמן הבישול, נסיון להלביש בת שנתיים דעתנית, ועוד סצינות שכל הורה מכיר, כשפה תמונה אחת באמת שווה יותר מאלף מילים. ״השהייה לצד ילדה בת שנתיים מסביב לשעון מעניקה השראה בלתי נגמרת לתמונות חדשות. אני יכולה ככה לצחוק מהסיטואציות היותר מגוחכות והזויות שמצאתי את עצמי בתוכן".
אנגננד אומרת שמיה הקטנה נהנית להתבונן בתמונות, ומחכה לרגע שתגדל ותוכל ליהנות מהן עוד יותר. בינתיים הן נהנות מאוד ליצור את התמונות, והאם נוצרת את הרגעים הללו בלבה. ״אני מקווה שהתמונות יצחיקו אמהות נוספות, ויעזרו להן להרגיש שהן לא לבד בכל זה. מיה נולדה כשהייתי בת 21. אמנם זו היתה הפתעה שהיממה אותנו בהתחלה, אבל מעולם לא ראינו במיה דבר חוץ מנס וברכה גדולה בחיינו. לא הייתי משנה בחיינו כלום".
אנגננד יודעת שאין תמונה שתמחיש באופן מדוייק יותר את חיי האם מאשר תמונה של בתה מאבדת את הצפון ובוכה במקום ציבורי, אבל היא לעולם לא תצלם את ילדה במצב כזה. ״אני לא חושבת שזה הוגן כלפיה, אפילו אם הסיבה לבכי נראית לי לא חשובה״, היא מסבירה. ״צילמתי אותה בגמילה מחיתולים אבל מעולם לא פירסמתי את התמונות האלה. זה נראה לי דבר שלא מכבד אותה ואת הפרטיות שלה. את התמונה הזו אשמור לאלבום המשפחתי.
כל תמונה לוקחת בערך ארבע שעות, כולל הצילום ועד ההעלאה לרשת. ״אני מצלמת את עצמי קודם עם טיימק, ומיה מסתכלת עלי הולכת וחוזרת, ואז אני מנסה לגרום למיה לעשות פוזה מסויימת. בדרך כלל אני יושבת לידה ומשחקת איתה עד שזה קורה, ואז אני רצה לצלם. בזמן האחרון היא מתעניינת יותר ויותר במצלמה. באופן כללי, בתי תזכה רק לילדות אחת ואני מעוניינת שזאת תהיה הטובה ביותר שברשותי לתת לה. אני לא חושבת שיכולתי לחיות איתה את הרגע אם הייתי עובדת היום במשרה מלאה או מקדמת קריירה בכל הכח. אני לא אומרת שכל אם צריכה להשאר עם הילדים בבית עד גיל כזה אבל לי זה עובד היטב".
