איזה שיעור הכי חשוב למדת במהלך ההורות שלך?
"למדתי שאין בית ספר להורים, אין ילד שדומה לילד השני, וצריך לזהות אצל כל אחד את הרגישות והצרכים שלו ולתת לו בהתאם את מה שהוא צריך. אי אפשר לעשות השוואות בין ילדים, כל ילד הוא אינדיבידואל. דרך הילד הראשון, את מתגלצ'ת על ההורות ומתנסה בזה דרכו. את מקשיבה לו ולומדת איך להתנהג. הוא המורה הראשון שלך".
מה הדבר הכי טוב שאת עושה כאימא?
"הכול! אני אימא במשרה מלאה ומגדלת את ילדיי לבד. אני באחריות מלאה עליהם. אם אני צריכה לנסוע לבעלי צחי שגרה בחו"ל, אני מקבלת עזרה מחברים מסביב, אימא שלי , או הילדים הגדולים שלי. מעבר לזה, אני מנהלת את מי שמטפל במשק הבית, עוזרות ומבשלות".
על מה בחוויית האימהות שלך לא היית מוותרת?
"לא הייתי מוותרת על שום דבר. אני רוצה עוד ועוד. אני בת 57 עוד מעט ונהנית מכל שנייה, התשוקה האימהית שלי לא נעלמת רק מתגברת. אני עושה איתם הכול, ובאהבה".
מה לאה שנירר של היום הייתה אומרת ללאה שנירר הרווקה?
"שהיה שווה מבחינתי להרות. הכמיהה להורות התיישבה לי בסביבות גיל 30. עד אז בניתי את עצמי, למדתי להיות מורה לאירובי, והתבססתי מבחינה כלכלית כדי לא ליפול נטל על ההורים שלי. באתי להורות מוכנה, בשלה וכמהה. הורות בוגרת היא אופטימאלית".
מהו עקב אכילס שלך בהורות?
"אני פרפקציוניסטית, וכשאני מרגישה שאני נקלעת למצב שאני לא יודעת את הפתרון שלו זה מעצבן אותי, ואני מנסה לנתח את המצב לבד, לעתים אני נכנסת למבוך בגלל זה. יש לי אינטואיציות ואני משתמשת בעצות שאני מקבלת, קוראת ומנסה ליישם".
ממה את הכי נהנית מילדייך?
"מהאהבה שלהם, החיוך, החיבוק ומהפידבקים שלהם. לראות אותם גדלים ומפתחים לעצמם את הפרסונה שלהם. לדוגמא התאומים שלי ראו את המודל שהנהגתי בבית של אורח חיים בריא, ואמצו זאת לעצמם".
"כל הזמן. אני קמה בבוקר, מעירה אותם ומביאה אותם לבית ספר, לוקחת אותם לחוגים, עושה איתם שיעורים, אמבטיות, שינה - הכול אני".
עד כמה רגשות האשם מלווים אותך?
"את לומדת שלא להיות בסדר זה גם בסדר. אני יידישע מאמע כל הזמן עם ייסורי מצפון".
איך את הכי אוהבת לבלות איתם?
"בכל יום משהו אחר, בימי שבת הולכים לטיול, פיקניק, או לים. עולם הילדים הוא נהדר ואני נהנית לראות איתם סרט או הצגה. אני אימא משוגעת ומוטרפת, שנהנית מאוד מהאימהות שלי. אם הייתי יכולה להמשיך ללדת, הייתי ממשיכה".
מה החלק בשבוע שאת הכי אוהבת?
"יום שבת בבוקר, כשהם קופצים למיטה, מתכרבלים איתי, מנשקים ומחבקים ורואים סרט ביחד"
איך את מבלה את הזמן האישי שלך?
"יש לי סטודיו לפילאטיס, אני מנהלת אותו וגם מלמדת בו כמה פעמים בשבוע. יש לי זוגיות בשלט רחוק, בסופי שבוע ובחופשים אני נוסעת לבן זוגי. יש לי שעות של טיפוח עצמי, אין יום שאני לא עושה הליכה בים, אני צריכה את זה לנפש שלי. לנשום את הים זה הכי מרגיע אותי בעולם. לא עובר יום מבלי תרגול פילטיס שמשמר אותי, ומחבר בין הגוף והנפש שלי".
מה הכינוי שלך בבית?
"אימוש".
איזו מין אימא את לדעתך?
"מכל מלמדיי השכלתי. אני לא יודעת הכול, אני לא אופטימאלית, אבל I did it my way and I did it well . אני שמחה ללמוד ולפתוח את האופקים. העולם השתנה מאז שהייתי אימא בפעם הראשונה, אנו יותר חשופים ויש יותר קידמה טכנולוגית, ואני צועדת עם הקדמה אבל גם מנסה לשמר את האותנטיות של פעם. הילדים שלי לא מחוברים למחשב, הם עושים המון יצירות באומנות ומחוברים לטבע".
"להיות אנשים טובים, להיות חברים של כולם, לדעת להתחלק ושאין הבדלים בין כולנו. אם מישהו נזקק, להיות רגישים אליו, אם צוחקים על ילד לגשת אליו, להסתכל מסביב ולראות איפה אפשר לעזור לחבר ולעשות מעשה טוב. וזה בדיוק מה שהם עושים".
מה סוד הקסם שלך בנוגע למראה החיצוני?
"אורח חיים בריא, לעשות למען עצמך. אין שום סיבה שאישה לא תהיה מטופחת, הליכה, קפיצה בחבל, עלייה במדרגות - זה לא עולה כסף. אין תירוצים לא לקיים אורח חיים בריא, לשתות הרבה מים ולאכול טוב זה לא רק למיליונרים. מים ומוצרים זולים יש בשפע".
אילו ערכים הקשורים לכסף את מעבירה לילדייך?
"הילדים שלי מבינים שכסף זה לא הכול, ולא קונים הכול בכסף. מה שחשוב זה להיות בנאדם. הם לא מודעים לזה שיש לי את הרכב הכי יקר ושאנחנו גרים ברחוב יקר כי אני לא עושה מזה עניין. הגדולים שלי לא הבינו בכלל מה אני עושה בתכנית 'מעושרות'. הם אמרו לי: 'את שחינכת אותנו לערכים אחרים' אבל עניתי להם שבאתי כדי שישמעו אותי, ניצלתי את הבמה כדי להעביר דברים ולעזור לאנשים אחרים, כמו נשים רווקות שרוצות להרות בגיל מאוחר. אם את לא סלב היום, קשה יותר להעביר את המסרים שלך".
מה הכי מעייף אותך באמהות?
"אין דבר כזה".
האם הגיל משחק פקטור?
"הפכתי להיות אימא בגיל 32 וחצי, אחר כך ילדתי בגיל 35, ובפעם הבאה ילדתי את התאומים בגיל 49. יש שוני מאוד גדול בין הפעם הראשונה לסבב השני. היו לי כבר שני ילדים גדולים, ולא הצלחתי להרות. אבל האמנתי שזה יקרה והרופאים אמרו לי שאני מסוגלת לעשות את זה, ולכן לא סתם סיכנתי את עצמי. אם הייתי יודעת שהגוף שלי לא יכול לעמוד בזה, לא הייתי עושה את זה. אבל כשיש לי מטרה אני לא רואה ממטר. "לא ינום ולא יישן" - זה נכתב עליי".
*לאה שנירר משתתפת בפרויקט "חשופים" בשילוב מותג המשקפיים Ray – Ban. פרויקט הצילומים נעשה על ידי תמר קרוון למען עמותת אלי"ע - עמותה לקידום ילדים עם עיוורון ולקויות ראיה. הצילומים יוצגו לקהל הרחב במהלך חול המועד פסח ב" NOOR CULTURE CLUB" ביפו. במקום תיפתח עמדת תרומות למען עמותת אלי"ע והסכום שיצטבר דרכה יוכפל ע"י Ray-Ban, ויועבר לעמותת המרכז לעיוור, ארגון הגג של כל העמותות הפועלות למען אנשים וילדים עם עיוורון ולקויות ראיה בישראל.