בטרגדיות משפחתיות גדולות, כאלה מהסוג שאיש לא רוצה לדמיין לעולם, מתעוררים רגשות שונים. רק טבעי שהורה ששכל את ילדו יתמלא בכעס ובשנאה כלפי מי שהיה אשם בכך, אך יש כאלה שבוחרים בדרך אחרת. לורה ג׳ורדן, שבתה מאדי מידלטון בת השמונה נרצחה בידי ילד בן 15 שגר בשכנות אליה, בחרה, בניגוד לציפיות, להדק את קשריה עם אמו, עמה היתה ביחסי שכנות, מתוך תחושה של שותפות לגורל וכאב משותף.
זה היה סיפור חדשותי מזעזע במיוחד.ב-27 ביולי השנה, מאדי מידלטון מקליפורניה נמצאה, ללא רוח חיים, בפח אשפה לאחר שנעלמה לכמה שעות. כאשר התברר שהשכן, אדריאן גונזלס, שהיה מיודד עם מאדי הקטנה וכנראה שסובל ממחלת נפש לא מטופלת, היה זה שאנס ואז רצח אותה, כל הקהילה הזדעזעה עמוקות. שתי המשפחות חיות באותו איזור, בפרוייקט התומך באומנים מעוטי יכולת, בשכונה מאוד קהילתית בעלת אווירה משפחתית ופתוחה, וזו הסיבה שבגללה עלתה מאדי לביתו של גונזלס כשביקש ממנה.
באותו היום הסתיימו החיים כפי שהכירו אותם לשתי האמהות, ג'ורדן - אמה של הנרצחת ורג׳י פקטור - אמו של הרוצח. ״אני לא מאשימה את רג׳י על פעולותיו של בנה״, הבהירה ג׳ורדן בראיון. ״אני אוהבת אותה. שתינו איבדנו את ילדינו באותו יום. זו האמת הטראגית. זו לא אשמתה. היה לי קשה כשראיתי את ג׳ורדן בוכה ללא שליטה באירוע הזכרון למאדי, ואומרת שיש לה בן נורא״, מספרת ג׳ורדן, שהלכה וחיבקה את האם. ״אמרתי לה: אני אוהבת אותך. אני לא מאשימה אותך. אני שוקלת לקיים אירוע התרמה על שמו של אדריאן גונזלס, למען צעירים הסובלים ממחלות נפש".
״זה מקרה מאוד לא שגרתי״, מודה פסיכולוגית הנוער ברברה גרינברג, שטיפלה במקרה. ״כשילד שאונס ורוצח ילדה קטנה, יש בהורה גם מהאשמה. יש לו אחריות. אני בטוחה שהיו סימנים מוקדמים למצבו של הנער, שלא טופלו".
גם העיתונות המקומית דיווחה על ילד עם נטיות אובדניות, שחווה גירושים קשים של הוריו, וממחסור בבית וכסף, ואף אלימות במשפחה. אני מעריכה את הצעד שג׳ורדן עושה לקראת פקטור, אך אני בספק שהתחושות הללו יחזיקו מעמד. יש לה עוד שלבים באבל שלה לעבור, היא מנסה לסגור את הסיפור מהר מדי, כנראה שזה כי היא ממוטטת ובשוק.
>> מה לעשות כשילד שלי אין חברים?