כיום כולנו מצלמים יותר מדי. המצלמה בסלולרי תמיד בשלוף, ואפליקציות מתוקות גורמות לכך שכל תמונה של הילד נראית כמו יצירת אמנות ממוסגרת ומוכנה לתלייה. מצד שני, רובנו בכלל לא מתפנים להדפיס את התמונות האלה וליצור מהן אלבום כזה שילדינו ישמחו לשקוע בו כשיגדלו מעט. בשנים האחרונות אמהות שלא מספיקות אולי להגיע לחנות הצילום, אבל יושבות לא מעט מול צג המחשב, פשוט פותחות פוטובלוגים. מדובר בבלוגים שמתבססים ברובם על תמונות, ומתעדים באמצעותן, בסדר כרונולוגי, ולעיתים גם בשילוב טקסט ווידיאו, את התפתחות הילד. חלק מהאמהות האלה עושות את זה כל כך יפה עד שמתחשק לחזור ולעקוב אחרי ילדיהן כאילו היו קרובי משפחה. קבלו שמונה פוטובלוגים מעוררי השראה, שיגרמו לכם לרצות גם, כי תמונה אחת שווה יותר מאלף מילים.
ססמי אליס
"ניסיתם פעם לצלם ביד אחת, ביד השנייה להניק תינוק, ותוך כדי למצוא דרך לעשות לבת הארבע קוקו, למרות שהשיער שלה הוא קשר אחד גדול?", שואלת רייצ'ל דווין, אם אמריקנית המתגוררת באוסטרליה עם בעלה ושלושת ילדיה, ומצלמת קטנים וגדולים למחייתה. בבלוג של רייצ'ל אפשר למצוא חוויות אסתטיות מחייה של אמא - הרבה דברים שאפשר להזדהות איתם, ומעט טקסטים שמעניקים לתמונות הקשרים. היא מצליחה אפילו ליצור מימי מחלה של הילדים סדרת תמונות מיוחדת ומקסימה.
להנות מהדברים הקטנים
קלי המפטון אינה צלמת מקצועית, אבל הבלוג שלה הוציא ממנה צדדים יצירתיים שלא ידעה שקיימים בה וגם עזר לה להתמודד עם אירועים לא פשוטים בחייה. "התחלתי את הבלוג ב-2007 לאחר הולדת בתי הבכורה לייני, כדרך לשלב בין כתיבה וצילום, שני התחביבים שלי, ומאז זה הפך להרבה יותר מזה. הייתי משתגעת בלי הבלוג הזה. הוא מעניק לי מפלט יצירתי, ודרך להרגיש אסירת תודה על חיי, ולקבל תמיכה ממשפחה, חברים וזרים. בשנה שעברה נולדה לנו בת שנייה, נלה, ועם היוולדה גילינו לתדהמתנו שהיא סובלת מתסמונת דאון. עולמי התהפך והייתי בטוחה שחיי נגמרו. זו היתה טעות איומה. הרעיפו עליי מאז כמויות של אהבה. למדתי והתפכחתי והיום אני רואה את הקשיים שבחיים, אבל גם את היופי בצורה ממוקדת וחדה בהרבה".
האנה מק
האנה מק היא צלמת מאוסטין, טקסס, שמתמחה בצילום ילדים. בין צילומי ילדים של אחרים אפשר למצוא בבלוג שלה לא מעט צילומים אישיים נורא מקסימים ומלאי שמחת חיים שיגרמו לכם להוריק מקנאה. יש לה מזל, לתינוקת מיה, המכונה מימי, שאמא שלה כזאת מוכשרת.
החלום בהקיץ של מילה
אדל ארנסן התחילה לצלם בחופשת הלידה שלה, כשהיה לה הרבה זמן פנוי והמשיכה גם לאחר שנולדה כשגלי התלהבות מבתה הקטנה מילה גאו בה. הקטנה היתה ישנה רוב שעות היום, אז אדל החלה לסדר סביבה סצינות חלומיות, והחייתה בעזרת חפצים ביתיים את דמיונה לגבי תוכן חלומותיה של התינוקת. התמונות היו להצלחה אינטרנטית עצומה, ואפילו הפכו לספר מצליח. אדל ממשיכה להנציח את מילה בבלוג.
שתי משפחות
שתי נשים שבדיות בשם איזבל וג'ני, מעצבת פנים וצלמת שגרות במרחק שבע שעות נסיעה אחת מהשנייה, שומרות על קשר משפחתי בעזרת בלוג משותף. כל פעם אחת מהן מעלה תמונות וטקסטים מעולמה, וכך, למרות המרחק הרב, הן נשארות קרובות ומעודכנות.
סול מאמא
הבלוג המיוחד הזה מספק לנו הצצה אינטימית לתוך חיי משפחתה של הצלמת האמריקנית אמנדה בלייק סול, שמתעדת את משפחתה בת שבע הנפשות. המשפחה מאמינה בחזרה אל הטבע, הילדים לומדים בבית וההורים היצירתיים עושים איתם אינספור פעילויות יפהפיות. תמונות של מכשירי בידור אלקטרוניים ומזון תעשייתי לא תמצאו פה, אלא רק שקט, יצירתיות וסגנון חיים שונה ממה שרובנו מכירים.
אוצרת רגעים
"רציתי לכתוב יומן בתמונות, משהו שישלב תמונה ומילים, אבל זה לא בשבילי לשבת להדביק תמונות באלבום", מספרת נעה זני הישראלית, צלמת ואמא לשלושה, בכותרת הבלוג שלה. "יום אחד, בעודי ממיינת צילומים דרך תוכנת פיקאסה, ראיתי כפתור כתום ועליו כתוב BLOG THIS וכמו עליסה מארץ הפלאות גם אני לחצתי על הכפתור ומצאתי את הפלטפורמה המושלמת לצרכי, וזה הבלוג שלי".
בבלוג של נעה יש חוויות משפחתיות מתוקות שסביר שבדרך אחרת היו נשכחות, ולא מעט דברים להזדהות איתם ולקבל מהם השראה.