לימור גולדשטיין היא אחת האדמוניות היפות שיש לנו בישראל. היא בת 48, שועלת משחק עם ארסנל עשיר מאחוריה, וכשהיא לא מופיעה על הבמות ובמסכים הקטנים, היא הפרזנטורית של מרכזי רונית רפאל. אבל הכי חשוב לה הוא שכל יום (כמעט), היא נמצאת בבית עם שני הבנים שלה – אורי בן ה-11 ודניאל בן ה-7. ביקשנו להציץ אל תוך האמהות שלה וגילינו שמדובר בג'ינג'ית קלאסית – מעט סבלנות, ים של אהבה. שאלון אמא
הדבר הכי חשוב שלמדתי בהורות: "הורות לא נגמרת. היא לא מפסיקה להשתנות ולהפתיע. אני לא מרגישה שכבשתי איזה הר של תובנה ואז אני יכולה לנוח. הורות לא מפסיקה לאתגר ולגדל אותי כאדם. מה שבטוח, אם יש דבר אחד ברור שלמדתי מהורות זה להיות אדם טוב יותר".
הדבר הכי טוב שאני עושה כאמא: "אני מקריאה סיפורים מצוין, אני נהדרת בחיבוקים וממש טובה בעיסויים לילדים".
הצד החלש שלי: "סבלנות, נולדתי בלי ואני ממש משתדלת לגדל סבלנות לכבודם. אני גם מתעצבנת מאפס לפצצת אטום, אבל למזלי נרגעת מהר".
המסר שאני רוצה להעביר לילדי: "שיהיו אנשים שוחרי טוב, התפתחות ושמחה".
הכי קשה לי בהורות: "החלקים שבהם אני צריכה להיות שוטר, או שופט, או נהג, או מורה פרטית לאנגלית וכולי, בקיצור, מה שקורה 99% מהזמן".
החלק שאני הכי נהנית ממנו: "האהבה שאני מקבלת ונותנת. אני מאוד אוהבת לקחת אותם איתי לתאטרון או לקולנוע, אבל גם מאוד נהנים בטיולים בטבע וסיפורים לפני השינה".
הזמן האהוב עליי בכל השבוע: "שישי בבוקר, כשהילדים בבית הספר ואני ובעלי מדמיינים רווקות..ץ עד 12 וחצי זמן איסוף הבנים".
איך זה להיות אמא שחקנית? "לשמחתי קריירה של שחקנית היא קריירה מאוד ידידותית לאמהות. מה שאומר שרוב אחר הצהריים אני בבית ואנחנו מצליחים לבלות ביחד. החזרות להצגות, במידה ויש, לרוב מסתימות בשעות הצהריים המאוחרים, מה שמאפשר לי להיות בבית עד ליציאה להצגה בערבים. פעם ב... יש תקופה יותר עמוסה, שבה יש גם צילומים למשל. הייתה תקופה שצילמתי במקביל סרט קולנוע, תוכנית טלוויזיה וחזרות להצגה חדשה - זה היה באמת פסיכי. אבל הילדים מכירים את זה, הם יודעים שיש תקופה קצת עמוסה ואז חורים לשגרה".
איך האמהות השפיעה עליי? "הורות, באופן טבעי, משנה סדרי עולם ומארגנת מחדש את החיים. צריך יותר 'להתאמץ' כדי להתחבר מחדש לרומנטיקה, היא לא שם בהישג יד, צריך להתעקש עליה. גם חיי החברה שלי יותר מצומצמים, כי אני קמה מוקדם להעיר את הילדים ואז אני כבר עייפה אחרי ההצגה ולא יוצאת הרבה כמו פעם. אבל הם גדלים, ולאט לאט אני מרגישה שהחיים והזמן הפנוי שלי חוזרים אליי בהדרגה".
איך אני מתפנקת? "בזמן שלי עם עצמי, אני מאוד אוהבת להתפנק במיטה עם עיתון, או ספר, או סדרה טובה באינטרנט. לבדוק מה שלום כולם בפייסבוק, לכתוב ביני לבין עצמי כל מני הגיגים ותמיד לשבת עם חברה לכוס קפה".
האם אני אמא מיוסרת? "אומרים שכשנולדת אמא, נולדים גם רגשות האשמה וזה כנראה נכון לצערי. אני הרבה פחות מיוסרת מבעבר - זה בטוח. פעם נורא כעסתי על עצמי שאני שונאת לעשות איתם פאזלים, או לשחק במשחקים שהיו גומרים אותי משעמום. היום אני כועסת על עצמי כשאני לא מספיק סבלנית. מה שכן, אני מאוד משתדלת".
עצת ההורות הכי טובה שקיבלתי? "לא זכורה לי אחת כזאת מהתקופה האחרונה. אני כן קוראת כתבות על הורות פה ושם, אבל מסתמכת לא מעט על אינסטינקט, אינטואיציה, הגיון בריא ומאתגרת את עצמי כל יום מחדש. זה לא דור שמקבל הוראות שרירותיות, אני צריכה לבוא עם תוקף, סיבה והגיון למה שאני מבקשת מהם ולכן אני בהחלט באתגר רגשי, נפשי ואפילו אינטלקטואלי כמעט כל יום".
מתי בפעם האחרונה בכיתי בגלל הילדים? "האמת שאני בוכה דווקא ברגעים של אושר. כשהם נכנסו לכיתה א' למשל, אבל בגדול אני לא יללנית".
מתי צחקתי בפעם האחרונה מהילדים? "לצחוק אני דווקא צוחקת איתם המון, שניהם נורא מצחיקים אותי. לכל אחד יש חוש הומור מיוחד משלו. בטוח שניהם קיבלו את גן המשחק, לא שהם בהכרח יעשו אתו משהו, אבל יש אצלנו הרבה פרצופים, הצגות, סצנות תאטרליות לצד בדיחות קרש".