כאשר אנחנו מפקידים בן משפחה קשיש בידי מטפלת, אנחנו יכולים אולי לעקוב אחר ההתנהלות בין השניים ולדאוג שלא ייחשף להתעללות כלשהי, אבל מה קורה כשבן משפחה קשיש שוהה במוסד, הרחק מעינינו הבוחנות? איך בכלל נוכל לדאוג ממרחק שהוא מקבל את הטיפול הראוי ולא נמצא בסכנה?
"נראה שכל קשיש רביעי נמצא בסיכון לסבול מהתעללות", אומרת שרה הלוי לוין, עובדת סוציאלית במחלקה הגריאטרית בבית החולים הדסה. "יש כל מיני סוגי התעללויות – פיזית, נפשית, מילולית, כלכלית וגם מינית. ההתעללות הנפוצה ביותר היא בדרך כלל הזנחה, ואחר כך התעללות מילולית או נפשית וכלכלית.
"ההתעללות הפיזית אולי מצטלמת באופן המזעזע ביותר, אבל בפועל היא הרבה פחות נפוצה. בנוסף, רוב מקרי ההתעללות קורים בתוך המשפחה – זקנים שמטופלים על ידי בני זוג או ילדים. רוב הזקנים שמתעללים בהם הם זקנים עם ירידה קוגניטיבית ובעיות התנהגות שקשה מאוד לטפל בהם. יש גם הזנחה לא מכוונת, למשל, כשאין כסף לקנות לזקן תרופות. יכולים להיות גם כמה סוגי התעללות ביחד".
לדברי לוין, ישנה נטייה להראות דווקא התעללות מצד עובדים זרים, אבל זו לא תמונה מציאותית. "רוב העובדים הזרים מטפלים בסדר גמור בזקנים", היא אומרת. "כמובן שצריך תמיד להיות פיקוח של בן המשפחה, ולהיות עם יד על הדופק אם נותנים לבן אדם לטפל בחסר ישע".
התעללות בקשישים: זה מתחיל בסטירה
למה כל כך הרבה זקנים מועדים להתעללות במוסדות? לוין חושבת שהבעיה היא קודם כל בתנאים של העובדים: "אין פרופורציה בין מידת הקושי של העבודה לבין השכר", היא אומרת. "ברוב המוסדות האלה משלמים שכר מינימום, והאנשים האלה לא באים מאהבה למקצוע הסיעוד אלא כדי להתפרנס. זו עבודה פיזית מאוד קשה – להחליף חיתולים, לרחוץ אנשים, והרבה פעמים אין שום תודה או חיוך ואז גם המשכורת בסוף החודש מאכזבת. ואז זה יכול להתחיל בעצבים על מקרה ספציפי, או בסטירה אחת ובדרך כלל זה הולך ומתעצם כשרואים שאף אחד בסביבה לא שם לב, וגם הזקן עצמו לא מגיב".
איך בוחרים בית אבות?
שימו לב שיש פיקוח על המוסדות מבחינת משרד הבריאות ומשרד הרווחה. חשוב שהמוסד יהיה מבוקר, עם רישיון בר תוקף.
בחנו את המצב הפיזי: ניקיון, ריח, סדר יום, נוהלי האכלה, לו"ז פעילות.
חשוב לראות שיש במקום פעילות, שיש עובדת סוציאלית במקום, מפעילות מרפאות בעיסוק, פיזיותרפיה ושירותים לקשישים.
לבדוק על סמך מה המוסד מקבל אנשים לעבודה – כמה זמן מחזיקים מעמד שם, איך המוסד מטפל במקרים חריגים, למשל אם נמצא אדם שלא ראוי לעבוד בטיפול בקשישים – האם המקרה מטופל ומדווח?
איך נוכל לזהות התעללות? לוין מנדבת טיפים:
1. המצב הפיזי: שימו לב שהוא לא נפל או נחבל, שאין לו סימנים של פצעים, חבורות, שטפי דם תת עוריים, סימני כוויות, קשירה או שפשופים בעור. חשוב לראות אם הוא מקולח ומסורק ושלא נודף ממנו ריח רע.
2. עירנות: שימו לב לכך שהוא לא ישנוני מדי בשעות היום; יכול להיות סימן לכך שהוא מקבל הרבה תרופות הרגעה ושינה כדי שיהיה שקט ויהיה יותר נוח לטפל בו.
3. מצב הרוח: האם הקשיש עצוב או מפוחד? האם התגובות שלו יוצאות דופן? אפשר למשל לגעת בידו ולראות אם הוא נבהל, להקשיב לו כשהוא צלול לחלוטין ולשים לב האם הוא מתלונן, האם הוא מתייחס ביראה למטפלים, האם הוא נרתע ונבהל כשמתקרבים אליו או צועק או בוכה. הכי חשוב להתייחס ברצינות לאמירות שלו.
4. תקשורת: אם יש סימנים מחשידים חשוב לשאול ולעודד לדבר על זה. דברו עם המטופל לבד ולא רק בנוכחות המטפל, כדי שיוכל להתבטא בחופשיות בלי לפחד.
5. דיכאון וחרדתיות: בדרך כלל אלה עשויים להיות סימן להתעללות, אבל קחו בחשבון שיש זקנים שחשים דיכאון מעצם השהייה במוסד, ולאו דווקא מהתעללות.
ואפשר גם לנסות למנוע את ההתעללות מלכתחילה
* הכי חשוב להפגין נוכחות; לבקר כל יום אם אפשר, להראות למטפל שאתם שם, שיש מי שמשגיח. כדאי לבקר בכל שעות היממה, לבוא בלי להודיע מראש ולהסתכל מהצד – איך הקשישים נמצאים במיטות, איך הצוות מוריד אותם כדי להגיע לפינת אוכל, ובאיזה טון מדברים אליהם.
* שימו לב איך המטפלים מדברים לבני המשפחה – האם בטון מכובד או האם יש בדיבור אלמנט של השפלה.
* התייחסו יפה לצוות המטפל, תנו מילה טובה. כשהמטפל נמצא בקשר אישי עם המשפחה, יש סיכוי שהוא יחווה פחות תסכול.
* אל תסתנוורו מהיוקרתיות של המוסד: כדאי לשים לב להתעללות בכל מקום, ולתת את הדעת גם לכיוסים או לגניבות. חשוב לבדוק שבן המשפחה נכנס לשם אחרי שכבר כתב צוואה ולבדוק שאין דברים יקרי ערך בבית האבות. כדאי גם להיות מודעים לכך שאין אף מטפל או אדם חיצוני שמייצג מערכת פיננסית שמתעניינת, שמנסה לשים יד על הרכוש שלו, למנות אותו לאפוטרופוס או מורשה חתימה על רכושו. לפעמים בנוסף להתעללות הפיזית מתלווה גם ניצול כלכלי בבחינת התניה של הדברים – 'אם תשלם לי אתייחס אליך יותר יפה'.
* אפשר גם לנסות למנוע מראש מצב לתסכול והוצאת זעם על הקשיש על ידי בדיקת התנהגותו – אולי הוא לא ישן כל הלילה ואפשר לעזור לו עם כדור שינה, להתייעץ עם רופא איך לטפל בבעיה וכו'.
* שימו לב שהקשיש מגיע לטיפול רפואי, נבדק על ידי אנשי מקצוע לעתים מזומנות כפי שהנוהל דורש וכשהוא מתלונן ומרגיש לא טוב הוא נבדק.
באופן כללי, תמיד כדאי לדבר עם בני משפחה של חוסים אחרים – להחליף דעות ורשמים.
אם אתם חושדים בהתעללות: לפני שרצים למשטרה או לפקידת הסעד כדאי לברר קודם מה קרה בתוך גבולות המוסד – לבדוק עם העובדת הסוציאלית בבית האבות, עם המנהל או האחות מה בדיוק קרה.
אחר כך אפשר להחליט האם להעביר את הטיפול לגורמים נוספים.
אם מדובר במוסד של משרד הבריאות אפשר להתייעץ קודם עם עובדים סוציאליים של משרד הבריאות כיצד לפעול.
סייע בהכנת הכתבה: ד"ר יוסי ברגמן, אחראי על תחום הגריאטריה בקופת חולים מכבי