למה דווקא האישה צריכה להקריב?
לפי הסקר, שנערך על ידי מכון שריד עבור "נעמת הצעירה" בקרב 500 אמהות, עולה כי 54 אחוזים מהנשים בישראל בחרו להפחית את שעות עבודתן, או להפסיקה לחלוטין, על מנת להשקיע זמן בגידול הילדים. לעומת זאת, רק 12 אחוז מהגברים דיווחו על שינוי תעסוקתי כלשהו בעקבות לידת הילדים והטיפול בהם.
"הממצא הזה, שאגב במהותו אינו מפתיע, אבל בכמותו בהחלט מפתיע, נובע בעיקר מכיוון שהגבר עדיין מגדיר עצמו על ידי העבודה ואישה על ידי יחסים", אומרת עו"ד אורלי ביטי, חברת הנהלת נעמת, ומייסדת "נעמת הצעירה". "ההבניה החברתית הזו גורמת לכך שנשים נוטות לשנות את צורת העבודה שלהן בהעדר תנאים שמאפשרים להן לעבוד במשרה מלאה ואיכותית. דוגמא לכך הן השעות בהן מסגרות החינוך שלנו פועלות. הן אינן מותאמות להורה עובד. ילד עד כיתה ד' מסיים ללמוד בין 12 לאחת בצהריים. אלו שעות שלא מאפשרות לשני ההורים לעבוד במשרה מלאה. ואז המשפחה צריכה להחליט מה לעשות. מאחר שבדרך כלל נשים מרוויחות פחות מגברים, אז השיקול הכלכלי מביא לכך שהמשרה של האישה 'מוקרבת' וההון התעסוקתי שלה נפגע".
מהסקר גם עולה כי 56 אחוז מהנשים בישראל חשות שאינן מגשימות את השאיפות והציפיות שהיו להן מחיי המשפחה ומהקריירה. בניתוח עמוק יותר מתגלים הנתונים הבאים: 23 אחוזים מהנשים ציפו להיות בעלות קריירה, אולם מצאו עצמן מוותרות עליה לטובת הטיפול בבית ובמשפחה; 12 אחוז חשות כי הן מלהטטות בין חיי העבודה לחיי המשפחה באופן כושל, ומרגישות כי הן מממשות את הקריירה, אולם משלמות על כך מחיר בחיי המשפחה; 21 אחוז מהנשים חשות שגם חיי המשפחה שלהן וגם הקריירה לא עומדים בציפיות שלהן טרם הנישואין.
"שוק העבודה מאופיין בגבריות ואינו מביא בחשבון את המשפחה, בין כשמדובר על אמהות ובין כשמדובר על אבות", אומרת אפי הזנפרץ, מייסדת אתר jobs4mom המציע משרות מיוחדות לאמהות. "כפועל יוצא מכך, מרבית הנטל נופל על האישה, כמעין גזירה משמים. במקום ששוק העבודה יתגמש ויתאים את עצמו לערכים המשפחתיים, כי הרי בסופו של דבר, רוב העובדים בישראל הם הורים בשלב זה או אחר של חייהם, נשים נדרשות לעשות ויתורים אך ורק מהצד שלהן, בבחירת מסלולי הקריירה תוך ויתור על עניין והגשמה".
נשים דתיות מסופקות יותר?
עוד נושא שנידון בסקר הוא חלוקת המטלות בבית. 52 אחוז מהנשים העידו כי הן מבצעות את רוב העבודות בבית (ללא הטיפול בילדים), בעוד שרק 44 אחוזים ציינו כי עבודות הבית מתחלקות שווה בשווה בין בני הזוג. בסקר נמצא, כי חלוקת הנטל בין נשים לבני זוגן שוויונית יותר בקרב נשים אקדמאיות, ככל הנראה בגלל המודעות הרבה לנושא השוויון בין המינים, או בגלל הכרח המציאות – שני בני הזוג מנהלים קריירה.
נתון מעניין נוסף מראה כי דווקא נשים שומרות מצוות, דתיות או חרדיות, מדווחות על סיפוק גבוה מעבודתן (63%), לעומת חילוניות (52%) ומסורתיות (51%). נתון זה מפתיע במיוחד מכיוון שבקרב הציבור הרחב רווחת הדעה שבמגזר החרדי הגברים לא עובדים, ושולחים את נשותיהם גם לעבודה קשה שתוכל לפרנס את הבית, וגם לטיפול המורכב בילדים הרבים - מה שמביא אותן לידי תסכול ודכדוך.
איילת וידר-כהן, פסיכולוגית קלינית, ומהנהלת תנועת "קולך" (פורום נשים דתיות המקדם בין היתר שוויון בין המינים), טוענת כי לא ניתן ללמוד מהממצאים היבשים הללו את האמת. "במגזר החרדי יש נטייה לדווח על תסכול נמוך, זה ממצא עקבי, ואף יש נטייה לא להודות בקיומו של קושי וקונפליקט. הסקר שבוצע מבוסס על דיווח עצמי ולכן הוא מושפע מהטיות".