הטרנד האחרון בפייסבוק הוא לטעות. לא בגדול כמו הרשת החברתית עצמה, אבל לטעות. לטעות בכיף. לטעות בלי בושה. לטעות בגדול.
בדיוק בשביל הטועות הוקמה קבוצת הפייסבוק "הצודקת". זו הקונטרה הנשית לקבוצת הגבריות והאחוקים "אבא פגום". שם הבעלים והגברים משתפים בטעויות הומוריסטיות שעושים לאישה ולילדים אבל לא רק. הקבוצות האלה עשו את הסיבוב המלא – מהקיום הווירטואלי בחזרה אל העולם האמיתי – משחקי כדורגל, מפגשים אזוריים, טיולים קבוצתיים ועוד.
"הצודקת" הוקמה לפני כחודשיים, ומונה כיום מעל 20 אלף נשים, שמשתפות על החוויות ש"הפגום" עושה. הקבוצה מלאה בפוסטים מצחיקים והזויים כמו "'הפגום' שלי התארגן והתחתך, השקיע שם בושם, הלך להוציא כסף מהכספומט ונסע לחתונה. כשהגיע הוא גילה שהחתונה עוד חודש". "'הפגום' קם עם 37.3 חום, מה אתן חושבות שאני צריכה לעשות?" ועוד ועוד.
הן מקיימות מפגשים אזוריים, יש להן מדבקות לאוטו וחולצות עם הלוגו ומקיימות מחווה מיוחדת בין שתי הקבוצות של הנשים והגברים, כאשר חבר/ת הקבוצה נתקלים במדבקה /חולצה עם הלוגו של "הצודקת" או "אבא פגום", הם מביאים להם פתק עם ברכה ליום טוב או אפילו שוקולדים טובים. חברי הקבוצה קנו מלאי של דברים טובים, למקרה וייתקלו בחבריהם מהמין הנשי והגברי בדרך. טירוף קל, אבל חינני.
מצמצמות ריבים
חן אלפסי (28) היא במקרה גם בת דודתו של מקים הקבוצה "אבא פגום", החליטה שהיא מקנאה בחברויות ובהומור שקיימות בקבוצה הגברית והחליטה להקים קבוצה משלה.
"הכל התחיל בחופשת לידה", אומרת, אלפסי, אמא טרייה לתינוק בן ארבעה חודשים, "הבנתי שבעלי 'פגום', אבל אני לא נקייה לחלוטין. הרגשתי שאני קורסת תחת הכל. לא הבנתי למה הילד בוכה, הבית צובר לכלוך וגם בזוגיות אני חצי כח. אז חיפשתי מקום לדבר על זה ושיבינו אותי. חיפשתי באינטרנט ובפייסבוק וכל מה שמצאתי זה 'הזוגיות שלי מושלמת' 'הבית שלי טיפ טופ' 'הילדים שלי לבושים בבגדים הכי יפים' ולא כל כך מצאתי את עצמי. במקביל, ראיתי את בעלי כל הזמן בזה, כל הזמן צוחק מסטטוסים והולך למפגשים ונוצר שם משהו מאוד יפה ורציתי גם. משם התגלגל הרעיון לקבוצת נשים, אמתית ולא מתייפייפת שתביא את הצד הנשי לקבוצה 'אבא פגום'".
בדרך כלל בקבוצות אמהות, הרעיון מתחיל יפה ואז נשלפות הציפורניים והעסק הופך למלוכלך. "לא חשבתי שהקבוצה תמלא ככה את החיים שלי ושל נשים אחרות, אני מאוד מופתעת מהתוצאה. הרבה נשים חשבו ככה וגם לי זה עבר בראש. נשים לא יכולות להיות כמו גברים. בין גברים יש אחווה, הבנה, הרבה יותר הומור והרבה אחד למען השני. בין נשים אנו נוטים לחשוב שאין פרגון ואחת הולכת נגד השנייה ולא עם השנייה. חששתי שזה יהפוך למקום של מלחמות איפה יותר נקי, איפה יותר טוב, איפה יותר מושלם".
על אף הזמן הקצר בו קיימת הקבוצה, אלפסי בטוחה שחששותיה התבדו. "אני רואה דברים אחרים בקבוצה. למשל, אם זה אמא שהייתה בבית החולים עם הילדה שלה והעלתה פוסט על כך בתגובה לפוסט אמהות הלכו וישבו איתה והביאו לה דברים טובים, או אם זה מפגשים אזוריים מהקבוצה ששם נוצרות חברויות וזה לא משנה בת כמה את ובאיזה סטטוס את. בעצם, יוצא מצב שנשים בנות 20 יושבות למשל עם בנות 40. נשים בפרק ב' בחייהן, יושבות עם מאורסות טריות. בחוץ כנראה לא היינו מתחברות ובזכות הקבוצה זה קרה.
"ישנה גם הפריקה על הגבר, על הדברים הקטנים שהוא עושה ואת מבינה, שאת לא לבד והרבה גברים ככה, וזה מפחית כעסים. זה משהו מדהים שהקבוצה בעיניי עושה, להבין שאת לא לבד. את לומדת לקחת את הדברים באיזי ופחות לכעוס. יש עזרה הדדית ובעזרת הומור אנחנו מצמצמות ריבים וכעסים בבית".