הורים, האם אתם מתערבים בחיי האהבה של הילדים שלכם? אם כן, חבל על המאמץ שלכם; מסקר מקיף עולה שהם גם ככה לא מקשיבים לכם.
את הסקר ערך אתר השידוכים הבריטי match.com, והוא כלל 11,309 נשים וגברים צעירים בבריטניה שחולקו ל-28 קבוצות. מהממצאים עולה שרבים חושבים שמופעל עליהם לחץ מצד ההורים שלהם בכל הנוגע לחיי האהבה שלהם ולבחירת בן או בת זוג.
לפי הממצאים, 36 אחוז מהבריטים הצעירים טוענים שההורים שלהם מתעקשים לאשר את בן או בת הזוג שלהם; בקרב צעירים שגרים עם ההורים המספרים אפילו גבוהים יותר: 47 אחוז מהם העידו שההורים מתערבים בכל הנוגע לחבר או לחברה.
המסר המשמעותי שעולה מהסקר הענק: לרוב הילדים לא מקשיבים לעצת ההורים בנוגע לבחירת בן או בת זוג. רק ארבעה אחוזים אמרו שישקלו לסיים את היחסים שלהם אם ההורים שלהם לא יראו אותם בעין אוהדת. שמונה אחוזים אמרו שדווקא ההורים של הצד השני הם אלו שהובילו לסיום היחסים בינם לבין בן או בת הזוג.
תהיו אופטימיים, תזוזו עם הגבינה
כדי לנסות להתגבר על האינסטינקט הטבעי לחטט בחיים של הילדים, הנה כמה עצות מפי יועצת היחסים קייט טיילור.
1. השיגו לעצמכם חיים
דאגו שחייכם לא ייסובו רק סביב הילדים שלכם. בנו רשת חברתית, תחומי עניין ומערכות אחרות שאינן קשורות לילדיכם. ככל שיהיו לכם תחומי עניין משלכם, כך תחושו פחות צורך לשלוט בחיים הרומנטיים של הילדים והם מצדם, יתפסו אתכם כיותר רציונאליים ולכן ירגישו נוח יותר להתייעץ אתכם.
2. תזוזו עם הגבינה
בשנים הראשונות לחייהם, אתם משמשים משענת לילדים שלכם בכל המובנים, בעיקר הרגשיים. כשהם גדלים, התמונה משתנה וגורמים אחרים כמו חברים הופכים למשענת שלהם בכל הקשור לתחום הרגשי והרומנטי.
הורים רבים עלולים להרגיש לא נחוצים, אבל תפקידכם הוא להתגבר על העלבון האישי ולהבין שזו דרכו של עולם. תתנחמו בעובדה שגידלתם ילד עצמאי שמוצא את מקומו בחברה.
3. נהלו את המפגש הראשון בפרופורציה
אל תתפתו לערוך נשף מלכותי כשהילד מביא את החברה שלו להכיר אתכם לראשונה, ואל תזמינו קייטרינג כשהחבר של הבת מוזמן לראשונה לארוחה. רסנו את ההתלהבות, שלא תעבירו חלילה מסר בסגנון: "תודה לאל שמישהו הסכים לצאת איתו, כבר לא האמנתי שזה יקרה", או לחילופין מסר "אתה חלק מהמשפחה, אתה כמו הבן שמעולם לא היה לנו". שני המסרים מלחיצים ומיותרים בשלב ראשוני של היחסים, בייחוד כשמדובר באהבת נעורים. שמרו על אווירה רגועה ככל האפשר.
4. ביקורת על בן הזוג: היו ענייניים וכנים
אם הילד שואל אתכם מה דעתכם על בת זוגו, תנו לו תשובה כנה ועניינית. אל תבנו לבן או בת הזוג פרופיל אישיותי, אל תנתחו את אופיו, אל תחפשו משמעות בכל אמירה בעת המפגש המשפחתי.
מקדו את התשובות וההערות שלכם, והפנו את הביקורת, אם יש לכם כזו, לילד ולא לבן או בת הזוג. למשל: אל תגידו "טלי היא ביץ'", אלא - "אתה נראה מתוח מאוד בחברת טלי, מה הסיבה לכך?". בצורה הזו, אתם פותחים דיון במקום מריבה.
אל תשכחו שבן או בת הזוג של האוצר הפרטי שלכם צריך לדאוג לתחושת הביטחון שלו, לאהוב ולכבד אותו. אז מה אם מכלול התכונות החיוביות האלו מגיעות עם כמה קעקועים, הופעה חיצונית לא הכי חיננית או רקע תרבותי שונה?
5. תזכרו באיזה צד אתם
כשאתם מעבירים ביקורת על בן הזוג של ילדכם, אתם בעצם מעבירים ביקורת על הילד שלכם, ואתם עלולים לפגוע בהערכה העצמית שלו ובביטחונו האישי, עד כדי כך שלעתים תשיגו תוצאה הפוכה - היא או הוא יישארו זמן רב יותר ביחסים לא מאושרים רק בגלל שאין להם ביטחון לקום ולעזוב. נסו לגלות הזדהות והבנה לרגשות של הילד שלכם, מה שיגרום לו לחיזוק הביטחון ולהחלטיות לגבי החיים הרומנטיים שלהם.
6. למדו להשתחרר מאקסים אהובים של הילדים
הילדים שלכם לא יתחתנו עם מישהו רק מפני שאתם אהבתם אותו. לכן כשהילד בוחר להיפרד ממי שנראית לכם כליל השלמות, תיאלצו גם אתם להיפרד ממנה לשלום ולא להשוות כל בחורה שהוא יביא הביתה לנסיכה מהאגדות שהוא זרק לפני חודש. וגם אל תעשו את הטעות ותשמרו על קשר עם אחד האקסים או האקסיות של הילד, המשיכו הלאה, כך תהפכו את ביתכם ואת משפחתכם למקום מזמין ונעים יותר לאהבות עתידיות.
7. תנו עצה של הורה, לא של חבר
גם ילדים שבגרו ומנהלים בעצמם בית או קריירה, זקוקים מדי פעם לעצה הורית בסגנון הישן והטוב. הם לא זקוקים לעצות חבריות מכם, כאלו שהם מקבלים בשפע מהחברים שלהם.
עצות בסגנון אולד-סקול יכולה להיות: אל תרדוף אחרי מישהי שאינה מעוניינת בך, שמור על הכבוד העצמי, למשל. ולא – "תזרום, יהיה בסדר".
8. קחו משברים בקלות
אל תיכנסו לדיכאון גדול יותר מזה של הילדים אחרי פרידה, קשה ככל שתהיה - בעקבות קשיים ומריבות שלהם עם בן הזוג. העבירו לילדכם תחושה של אופטימיות לגבי העתיד, הישארו הגיוניים ובעלי ביטחון. הילד שלכם, כמו צעירים אחרים בעולם, יתגבר במהרה וישוב לאיתנו. וגם אתם.
בסוף הם יתחתנו טוב
ליאת גרוס, פסיכולוגית חינוכית ומדריכת הורים, מוסיפה: "בכל מה שקשור לחיי האהבה של הילדים, ההורים פחות מעורבים וזה תהליך לא פשוט לשני הצדדים", מסבירה "כשצעירים שרוצים לגבש לעצמם זהות נתקלים בתגובות נחרצות מצד ההורים לגבי חיי האהבה שלהם זה גורם להם להתנהג בשיטת הדווקא והאנטי. אם זה מנחם, הורים יכולים לקחת בחשבון שבשנות הנעורים ילדים נוטים לבחור בבני זוג שההורים לאו דווקא יאהבו, אבל בסופו של דבר – יתחתנו עם כאלה שדומים להוריהם.
"חשוב שההורה לא ינסה להתחרות בפרטנר של ילדו על תשומת לב מצדו, והכי חשוב לקחת בחשבון שבני נוער נוטים להתאהב בטוטאליות ובלי פרופרוציות. לכן האהובה תהיה כל עולמו של הילד, אבל מתישהו הדברים יקבלו פרופורציות".