>> לעמוד פייסבוק "להיות הורים טובים" עשיתם לייק?
"חייבת להילחם במחשבות רעות"
מרטין, בת 29 מקנט, אובחנה בסרטן המעי בשנת 2011, עברה ניתוח וטיפולי כימותרפיה מאסיביים והתגברה לחלוטין על המחלה. בהמשך ילדה, נגד כל הסיכויים ובניגוד להמלצת רופאיה שלא האמינו שגופה יעמוד בכך, את בנה פרדי, בן שנה בקרוב. לאחרונה התבשרה מרטין שסרטן המעי חזר, אך עכשיו הוא נמצא במקום שאינו מאפשר ניתוח, וטיפולי כימותרפיה עשויים להאריך את חייה אך לא ירפאו אותה. "כששומעים דיאגנוזה כזו מיד מתמלאים בצער על המשפחה", אומרת מרטין, שעוברת עתה טיפולים. "אני דואגת לאמא שלי, לאבא שלי ולאחותי, חושבת על איך הם יתמודדו עם כל זה. כמובן שהמחשבה הראשונה היתה על הבן שלי. שלא אזכה לראות אותו גדל. אחרי כמה ימים כאלה הרגשתי מבפנים שאני חייבת להילחם במחשבות האלה. אני מסרבת לחיות עם הדיאגנוזה הסופנית ומסרבת לדעת כמה זמן נשאר לי. אני מנסה פשוט להמשיך לחיות חיים נורמליים".
עוד כתבות בערוץ בית ומשפחה:
לא פשוט להעמיד פנים שהכל כשורה, בעיקר כשנמצאים בעיצומם של טיפולים כימותרפיים מתישים שגובים, לצד האנרגיה, גם את השיער. "אני מתאפרת ומתגנדרת גם כשאני הולכת לכימותרפיה", מספרת מרטין. "כשאני לא במחלקה אני מחליפה הרבה פאות, זה גורם לי להרגיש יותר טוב. אני ממשיכה לעבוד, אני יוצאת עם חברים לחופשות והולכת לחדר כושר כמו כולם".
מרטין לא התכוונה בכלל להביא ילדים, מאחר שאחרי הטיפולים של הסרטן הקודם הרופאים הזהירו שסביר שאחרי הטיפולים הללו לא תוכל להרות ובין כה הריון עלול לסכן אותה ולגרום לה לחלות שוב. כאשר היא וארוסה כריס גריפין גילו כי היא נכנסה, במקרה, להריון, שניהם היו המומים ונרגשים. פרדי נולד בספטמבר ועוד לפני יום הולדתו, באוגוסט, מתכנן הזוג להינשא. "כל אחת שעוברת כימו' יודעת שזה עשוי לפגוע בסיכוי שלה להרות, אבל לי היה מזל, ובאותה תקופה הייתי נקייה לחלוטין מסרטן. לפחות כך אני והרופאים חשבנו. הייתי מאושרת כשגיליתי שאני בהריון ופרדי הוא הנס הפרטי שלי. כבר רשמתי את שם בית הספר שארצה שפרדי ילמד בו וכמובן שחסכתי לו כסף. אני יודעת שיטפלו היטב בבני הקטן בעתיד".