האמהות בימינו כוללת לא מעט הלקאה עצמית. על אף המאמצים האדירים שרוב האמהות משקיעות בהורות שלהן, שאמורה לכלול כיום, איכשהו, גם קריירה פורחת ובית מתוקתק, הן מגיעות לסוף היום עם שק של רגשות אשם על דברים שנאמרו, כאלה שלא נאמרו, ועל האמא שקיוו להיות אל מול זו שניבטת במראה. קהילת ההורים של אתר באזפיד החליטה לשנות תקליט, ושאלה את האמהות שאלה שראוי שכולנו נשאל את עמנו: "מתי הרגשת שאת אמא טובה?" התשובות מקסימות ומעניינות, ואנחנו מזמינים אתכן להוסיף את הרגעים שלכן בתגובות.
"הבת שלי מציירת את המשפחה שלנו כל יום. אנחנו נראים תמיד מאושרים בציורים האלה. אני חושבת על זה בכל פעם שעולות לי ספקות בנוגע להורות שלי."
"כשהבטתי בילדי השכונה משחקים בחוץ וראיתי שם את הבן שלי, בן 10, מרים ילדה קטנה שנפלה וסוחב אותה על הידיים לבית שלה."
"כשהרמתי את הטלפון לרופא ואמרתי שאני סובלת מדיכאון אחרי לידה ולא יודעת אם אשרוד עם שני ילדים מתחת לגיל שנתיים. השיחה הזאת שינתה את חיי והנה אני כאן, שמחה ופורחת."
"כשראיתי את בני נושם בכוחות עצמו לראשונה מזה ארבעה חודשים. הוא בילה את חצי שנת חייו הראשונה בטיפול נמרץ, ואני יודעת שהשעות האינסופיות שביליתי לידו עזרו לו להתגבר ולשרוד."
"כשקראתי לבני בן השנתיים ספר והוא הצביע על אחת הדמויות ואמר: אוי לא, הוא עצוב. הוא צריך את אמא שלו. אני שמחה שהוא יודע שאני פה בשבילו."
"כשבת ה-18 שלי הציעה לילד עם אוטיזם ללכת איתה לנשף הסיום כי היא שמעה שאין לו דייט."
"כשצעדתי עם בני ברחוב ודיברנו, ואז הוא עצר ואמר לי: אמא, את גורמת לי להרגיש יותר בטוח בעצמי. הלב שלי גדל באותו רגע פי עשרה."
"כשבתי היתה קטנה היא טינפה חדר שירותים ציבוריים ומילאה את כולו בקקי. כשניקיתי והשארתי אחרי שירותים כמו חדשים, ידעתי שאני אמא טובה."
"כשבתי היתה בת 4 עברנו תקופה קשה של הרדמות. היא לא נתנה לי לזוז ממנה וכל ערב היה סאגה בלתי נגמרת שכללה תסכול וצעקות. בדיוק אז שאלה הגננת שלה את הילדים: מה עושה את אמא שלך מיוחדת? והיא ענתה: שהיא מחבקת אותי לפני השינה. נזכרתי בכמה שהכל חולף מהר. ומה שחשוב זה איך אנחנו מרגישים יחד."
"כשאני חוזרת הביתה אחרי יום עבודה והבן שלי רץ אלי בהתרגשות וגעגועים לחיבוק גדול."
"כשבני היה בן שש הוא שאל שאלה שחיכיתי שתגיע: למה אין לי אבא? אמרתי לו שיש לו, אבל שלא כל האנשים מוכנים להיות הורים, ואבא שלו לא היה מוכן. הזכרתי לו שאני שם בשבילו במאה אחוז. הוא לקח רגע לחשוב על זה ואז אמר: הלוואי שהיו לי שתיים כמוך כדי שאחת תוכל לנוח לפעמים."
"כשקלטתי שהבת שלי אוהבת לקרוא בדיוק כמוני ידעתי שעשיתי משהו בסדר גמור."
"כשמחמיאים לילדה שלי על איך שהיא נראית, והיא אומרת: אם אתה אוהב את העיניים שלי כדאי לך לראות את הלב שלי! הוא יותר חשוב."
"כשהבנתי שהקרבתי המון מעצמי כדי לטפל בתאומים, גם כשזה לא היה הדבר הכי קל בעולם. להיות אמא טובה זה הרבה עניין של ויתורים והקרבה. עשיתי את זה בלב שלם ובלי חרטות."
"כשחיבקתי את בת השלוש שלי שהיתה בהיסטריה מוחלטת מכך שהקיאה בפעם הראשונה בחייה, והיתה מכוסה בקיא. לא היה אכפת לי להירטב או להתלכלך. לא הפריע לי להצמיד את הלחי ללחי המלוכלכת והחמוצה שלה."
"בפעם הראשונה שבתי ישנה לילה רצוף אחרי מסע מפרך של אימוני שינה."
"כשהגננת סיפרה לנו שהגיעה לגן ילדה חדשה ומבוהלת, ובתי מיד אמרה לה לא להיות עצובה והבטיחה שהיא תהיה חברה שלה."
"לבת שלי היה נורא קשה להפרד בבוקר. ברגע של גאונות הורדתי את השרשרת שלי מהצוואר, ענדתי לה אותה ואמרתי לה שעכשיו כל הזמן תהיה לה חתיכה קטנה מאמא איתה. זה עבד. נגמרו הטנטרומים."
"בכל פעם שאני מנגבת לילדים דמעות או חובשת פצעים אני מרגישה כמו גיבורת העל הפרטית של ילדי."