הילה נחשון רק נראית ילדה, אבל למעשה מדובר באישה בת 35, שכבר הספיקה לעבור כמה דברים בחייה. בארסנל: הנחתה מספר תוכניות, הופיעה במספר תפקידים שונים על הבמות ועל המסך הקטן וכמובן צברה קילומטראז' לא קטן בעולם הדוגמנות כשכיום היא הפרזנטורית הגאה של חברת הקוסמטיקה המקצועית HL. אבל חשוב מהכול וקודם לכל, הג'וב האמיתי של נחשון הוא להיות אמא לנינה, בת 7.5 מהזוגיות עם יונתן כהן, וליהוא בן השנתיים ושבעה חודשים מבן הזוג לשעבר אייל חסיד. אז איזו מין אמא היא? מה מעייף אותה ומה מצחיק אותה? עצרנו אותה לשאלון על אמהות, עייפות ומלחמות מיותרות.
מה השיעור הכי חשוב שלמדת בהורות?
"לקחת את הדברים בפרופורציות. הילדה לא אכלה צהריים? תאכל בערב. הילד מסרב ללבוש חולצה ארוכה? שילבש קצרה, ואני כבר אשים בתיק חולצה ארוכה במידה ויהיה לו קר. לא הכול כזה דרמטי ואם מסתכלים על זה בפרספקטיבה של זמן - של שנים, של חיים - אז לא קרה לאף אחד מאתנו כלום. חשוב להקליל ולזרום. גם מוריד לחץ דם וגם מאריך חיים.
מה הדבר הכי טוב שאת עושה כאמא?
"חוץ מהזכייה בתואר 'מלכת הדיגי ביד הכי נעים בעולם' - אני גם מכינה אחלה פסטה בולונז".
מה העקב אכילס שלך?
"הילדים שלי אוהבים להצחיק אותי ויודעים בדיוק איך לעשות את זה. לפעמים כשאני מנסה להיות קשוחה איתם, הם חכמים מספיק לשלוף את הנשק הזה ואני נמסה בשניות. אני עדיין עובדת על להתפוצץ מצחוק בלב ולשמור על פרצוף קשוח מבחוץ. שיהיה לי בהצלחה עם זה".
מה המסר הכי חשוב שאת רוצה להעביר לילדים שלך?
"להיות אנשים טובים. להיות בני אדם טובים וחברים טובים. שיהיה להם אכפת לא רק מעצמם אלא גם ממי שנמצא סביבם. שיגדלו להיות אנשים שיודעים לתת, שיודעים לקבל את מי ששונה מהם ולעזור למי שחלש מהם. בשנה שעברה נינה קיבלה תעודת הצטיינות בית ספרית על קבלת השונה והאחר, היו לי דמעות בעיניים מרוב גאווה".
מה החלק הכי מאתגר בהורות עבורך?
"אני חושבת שהימים שבהם הילדים אצל אבא שלהם הם ימים שמצד אחד נותנים לי חופש לעצמי ולדברים שעושים לי טוב, ומצד שני, ימים מאוד מוזרים שבהם כל ההוויה שלך כאמא וכל הסיזיפיות של האמהות פתאום מאופסנים איפשהו. זה יוצר פער מאוד גדול, כמעט בלתי הגיוני בין התחושות האלה. הבית פתאום ריק ולא צריך לבשל לאף אחד. יש שקט כזה שמחדד את הלבד. ואז למחרת הם חוזרים ויש שוב בלאגן וצחוק וכביסות ובישולים ועייפות. אני חושבת שחוסר הרצף הזה הוא שמאתגר אותי, למרות שגם זה הופך באיזשהו שלב לסוג של שגרה".
איך את מבלה עם הילדים זמן איכות?
"משתדלת לעשות איתם יצירות, הדבקות וגזירות והמון ציורים. למעשה, הבית שלי הוא כמו חנות של חומרי יצירה. עוד לא נולדה אבקת הנצנצים שאין לי בבית. עוד תמצאו אצלנו בבית: המון מוזיקה ושמחה. אנחנו גם אוהבים ללכת להצגות ולפעמים גם סתם נמרחים מול הטלוויזיה. בואו, אני לא מפעילה - אני בגישה של מותר גם לא לעשות כלום, למי יש כוח למצוא כל יום פעילות אחרת? אני אוהבת שהם לומדים להעסיק את עצמם, אני חושבת שזה לא פחות חשוב".
מה החלק בשבוע שאת הכי אוהבת?
"את שישי בצהריים. כשהילדים מסיימים מוקדם את בית הספר והגן ואנחנו אוכלים צהריים ונכנסים כולנו למיטה לשנ"צ. הכי כיף כמובן שזה מסתנכרן טוב וכולם עייפים באותה מידה ונרדמים ביחד. פתאום אני חושבת על זה שזה קצת מוזר שהדבר שהכי כיף לי בשבוע זה הרגע שכולנו נרדמים, לא?"
במה היית שמחה לקבל חיזוק?
"כביסות. לא טובה בזה. אין לי סבלנות".
איזה רגע באימהות את לא שוכחת?
"אני חושבת שברמת הקלישאה הכי קלישאתית, זה כשכל אחד משני ילדיי אמר לי בפעם הראשונה שהוא אוהב אותי. אי אפשר לתאר את התחושה במילים".
האם את אמא מיוסרת?
"אחד הדברים הכי חשובים שהבנתי במהלך לימודיי במכון אדלר, היה, שרגשות אשמה הם מנגנון מאוד מתוחכם של הנפש שלנו. זה מאפשר לנו להלקות את עצמנו במידה הנכונה על דברים שעשינו לא בסדר ואז פשוט להמשיך ולעשות את אותם הדברים בדיוק. אז הבנתי שאם אני מרגישה אשמה לגבי משהו, אני פשוט צריכה לשנות אותו במקום להמשיך ולהרגיש אשמה. זה עובד מדהים וחוסך לי ייסורי מצפון".
מתי בכית בפעם האחרונה בכל הנוגע לילדייך?
"כשהבן שלי היה חולה ואושפז בבית חולים. חוסר האונים ותחושת החידלון הם תחושות הכי קשות שהורה יכול לחוות".
מהי עצת ההורות הכי טובה שקיבלת וממי?
"המשפט הכי חכם ששמעתי בהקשר הזה הוא- choose youre battles. לא להיכנס לפינות מיותרות. לבחור עד חמישה דברים שהם קווים אדומים ועליהם לא לוותר בשום אופן ובכל השאר, להיות גמישים, לעשות פשרות. זה חוסך המון ריבים ומתיחויות וזה עושה פלאים באווירה בבית".