אומרים שכל מה שצריך באמת כדי לטפח ילד הוא המון אהבה. המקרה שלפנינו מראה כמה זה נכון, ולאילו מרחקים מדהימים האהבה הזו יכולה להגיע. אביה של מקנזי קארי האמריקנית בת ה-12 החליט בשלב די מוקדם שמחלתה הגנטית הקשה של בתו לא תמנע ממנה להגשים חלומות, ויד ביד הוא לוקח את מקנזי לתחרויות כשרונות ומופעים, והצמד הייחודי מופיע מכל הלב, סוחף אחריו המונים וזוכה בפרסים ותהילת רשת.
>> לעמוד פייסבוק "להיות הורים טובים" עשיתם לייק?
"אנחנו נותנים השראה לאנשים"
סרטון של האב ובתו משתתפים במופע בית ספרי של מקנזי הפך לוויראלי בימים האחרונים וחשף את העולם כולו לתופעה המרגשת: האב מגלגל את מקנזי, שאינה יכולה ללכת, וכבולה לכיסא הגלגלים שלה, לתוך הבמה, ויחד השניים מבצעים כירואוגרפיה מגושמת ובלתי מקצועית בעליל, שלא תשאיר עין אחת יבשה בקהל הצופים. אבא מייק מניף את בתו האהובה באוויר, מסתובב איתה ומטה אותה על צידה לפי המוזיקה, כשחיוך של אושר נסוך על פניה, לקול תשואות ומחיאות כפיים נלהבות.
עוד כתבות בערוץ בית ומשפחה:
"הריקודים עם אבא גורמים לה להרגיש כמו מלכת העולם", אומרת אמה של מקנזי, תמי, עקרת בית מדלאס. "התחרויות הללו נותנות לה הזדמנות שווה כמו לילדים אחרים להראות לכולם למה היא מסוגלת עם קצת עזרה. אני פשוט רוצה שהשופטים יביטו בה ולא בכיסא הגלגלים. מחלות הנובעות מגנים מיטוכונדיאליים נוטות להיות סופניות ורוב הילדים שמאובחנים לא מחזיקים מעמד שנים רבות. אמרו לנו שזה יהיה נס אם מקנזי תחיה מעבר לגיל חמש".
מייק הוא נהג משאית, אך כפי שרואים הוא גם אב מאוד מעורב בחיי בני ביתו, אשתו, מקנזי ואחיה. "מקנזי היא כמו כלבלב שלא מדבר במילים אבל תמיד מכשכש בזנב", הוא מסביר. "אין סיכוי שמישהו יהיה עצוב כשהיא בסביבה. מקנזי נורא אוהבת תחרויות, שירים וריקודים. היא לא יכולה להיות רקדנית או מתעמלת, אבל היא כן יכולה להשתתף באירועים שונים ולהתחרות כמו כולם".
"כשמקנזי מתכוננת ומתלבשת לאירוע ורואה את עצמה מול המראה יש על פניה את החיות הכי גדול בעולם והיא מוחאת כפיים בהתלהבות", מספרת האם. "ככה אנחנו יודעים כמה זה כיף בשבילה. זה שהיא עושה את זה יחד עם אבא שלה זה הדובדבן שבקצפת".
מקנזי ואביה השתתפו כבר בלא פחות מ-100 תחרויות ואירועים שונים. הם רקדו לצלילי היפ הופ, ג'אז, ואלס ודיסקו, למרות ששניהם לא רקדנים מקצועיים, בתוך החיים הקשים בצל המחלה, עימה נולדים בין אלפי ילדים בשנה מסביב לעולם, ושואבת מהגוף כוחות ויכולות רבות, כמו הליכה ודיבור. "בהתחלה אשתי היתה מופיעה עם מקנזי, אבל אז שמתי לב שהיא נכנסת ללחץ לפני הזמן לעלות על הבמה", נזכר קארל. "אז החלפתי אותה. פשוט עליתי עם מקנזי בעצמי והתחלתי לסובב אותה על הבמה, הרמתי אותה ורקדנו סתם איך שבא לנו, בסגנון חופשי. הקהל התלהב ונעמד, זכינו בפרסים ומשם זה התחיל".
מאז זכתה מקנזי ב-20 תחרויות שונות וחדרה מלא בפרסים, מדליות וגביעים. "אמרתי לבעלי שצריך להתקין כבר מדפים נוספים בקצב הזה", צוחקת האם הגאה שמנהלת אתר אינטרנט בו ניתן לעקוב אחרי משפחתה, "אין לנו מקום כבר!".
אך האב עסוק למדי. כשהוא לא נמצא בנסיעות הוא מתאמן עם מקנזי לקראת התחרות הבאה. "אנחנו עובדים על הריקוד יחד, הוא מספר. "היא מתחילה להיות כבדה ואני מזדקן, ככה שארבע דקות כאלה גומרות אותי. צריך להתאמן. על הבמה תראו שאני מחייך, אבל מבפנים אני בוכה!", הוא מתלוצץ. הפרסים הכספיים בהם זכה הצמד הולכים למימון טיפולים ייחודיים שעשויים לעזור למצבה של מקנזי, אך בעיקר מקווה המשפחה לטעת השראה במשפחות נוספות המתמודדות עם מוגבלויות שונות.
"לפעמים אנחנו נכנסים לאירוע ושואלים אותנו מה אנחנו עושים שם", מספר מייק. "ואז אנחנו רוקדים את הריקוד שלנו, וכולם מבינים ואומרים שנתנו להם השראה ומבט חדש על החיים. לא חשבתי שחיי יראו כך, אבל אין מה לרחם עלינו. מקנזי הגיעה לעולם עם סיבה ומטרה גדולה. אני מאמין שהיא מלאכית ואני רק המתווך שלה, משמש לה כידיים ורגליים".