אם כל הזוגות הגרושים יכלו להיראות כמו הזוג הגרוש אורן ברזילי וטלי שמר ("מחוברים"), יש להניח שלא היה מקום לכתבה הזאת. אבל בינינו, הסטטיסטיקה מעידה שגירושים הםא לא סיפור חינני ופוטוני, במקרה הטוב. והוא עלול להיות נקמני ומכוער במיוחד, במקרה הרע. כעת, חוק חדש מבקש לעזור למי שבוחר לפרק את החבילה ולעשות את זה עם כמה שפחות נפגעים בדרך.
כל מי שיצא לדרך הלא פשוטה והחדשה שנקראת גירושין יצטרך מעתה להכיר מקרוב עוד מושג שלרבים הוא חדש: גישור. "חוק הסדר והתדיינות בסכסוכי משפחה" קובע כי זוגות שירצו להתגרש יהיו מחויבים להשתתף בארבע פגישות גישור. ביקשנו מרוזה נווה, מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית במכללת ספיר, יועצת זוגית ומטפלת משפחתית ומאתי פז, מנהלת הקליניקה לטיפול זוגי ומשפחתי והמרכז לגירושים בשיתוף פעולה, במכון אדלר, להסביר בדיוק על מה משוחחים בפגישות גישור, מה ההבדל בין גישור לבין טיפול זוגי, מה התהליך שעוברים במהלכו ומה הסיכוי להתגבר על המשבר.
1. מה ההבדל בין טיפול זוגי לגישור?
אתי פז: "גישור, בשונה מטיפול, מסייע לבני הזוג להתמודד עם כל הבעיות, הקשיים והדילמות שעולות במהלך תהליך הגירושים. לטיפול זוגי מגיעים אנשים בכל מיני שלבים בזוגיות שלהם".
2. מה התנאים הבסיסיים שזוג צריך להסכים להם כדי להיות בתהליך כזה?
רוזה נווה: "שניהם צריכים להגיע מתוך רצון אמיתי לשפר את הקשר, להגיע מתוך כוונה לבצע שינוי עצמי ולתרום לתהליך. כמו כן, חשוב לעשות תיאום ציפיות - מה כל אחד רוצה מהקשר ומה כל אחד מוכן לתת מעצמו".
אתי פז: " אנחנו רואים במקרים שונים כי ישנו עניין רב יותר אצל אחד מבני הזוג בתהליך, אך הרבה פעמים נוצר העניין והמחויבות גם אצל בן הזוג השני תוך כדי. בלי המחויבות הזו מצד שני בני הזוג קשה ליצור את השינוי".
3. באילו מקרים, ואם בכלל ניתן לזהות מראש זוגות שהפערים ביניהם בלתי נתנים לגישור?
רוזה נווה: "כיועצת, אני אף פעם לא מחליטה מראש שהפערים גדולים מדי, בייחוד לא בפני בני הזוג. זוגיות היא דבר מורכב, לא מדעי, ולכן לראייתי המקצועית לעולם לא ניתן לכמת את הסיכויים של הזוג להישאר יחד או להיפרד ולא משנה כמה הם שונים זה מזו".
4. האם ניתן ליצור תקשורת טובה בשעת גירושים?
אתי פז: " זוגות שמגיעים למצב של גירושים ומחליטים לעשות זאת בדרך שמאפשרת להם הידברות, יכולים לנהל המשך תקשורת טובה ביניהם. אחת הדרכים להתגרש בצורה שמאפשרת הידברות היא באמצעות הגירושים בשיתוף פעולה. במכון אדלר, לדוגמה, התהליך נעשה באמצעות צוות של עורכי דין ויועצי גירושים, שעובדים כצוות עם הזוג ומחויבים לא להגיע לבית המשפט. התהליך הזה מאפשר מציאת פתרונות יצירתיים יחד עם בני הזוג, מאפשר למזער את הפגיעה בילדים ולראות את טובת הילדים גם בתהליך עצמו וגם בתוצאה הסופית. ברגע שהתהליך נעשה בשיתוף פעולה, הזוג המתגרש מצליח לשמור ולנהל תקשורת חיובית שהיא לטובת הילדים וגם לטובת המשך הקשר שלהם כהורים לילדיהם."
5. מהם הנושאים המרכזיים עליהם מדברים? האם מנסים לגשר על הפערים או מתמקדים במכנה המשותף?
רוזה נווה: "יש טכניקות רבות ושונות של טיפול. קודם כל אני שואלת את הזוג מה הבעיה, כדי להבין מה הצורך של בני הזוג ומיד לאחר מכן אני מתמקדת בתקופות הטובות של הקשר, כדי להזכיר להם שפעם היה להם טוב יחד. נושא נוסף שעולה בפגישות הוא הצורך להתגבר על הפערים שנוצרו במהלך החיים. החיים הם דינמיים ואנחנו לא מי שהיינו בתחילת הקשר, כל אחד מתפתח בתחום האישי והמקצועי באופן שונה מהשני כאינדיבידואל. הפער בין מי שהיינו למי שאנחנו כיום לעתים מפר את האיזון ביחסים. במהלך הטיפול בני הזוג גם לומדים להתנהל בתוך הקונפליקט, לומדים "לריב" כך שמצד אחד כל אחד ירגיש שלם עם עצמו ומצד שני יבינו שוויתור הוא לא דבר שלילי".
>> והנה עוד נקודה שחשוב לשים עליה את הדעת: איך מתקשרים לילדים גירושים?