רוצים באמת לדעת? הנה כמה ציטוטים נבחרים: "באגדות האמא החורגת רעה, אבל ידעתי שאבא שלי לא יבחר מכשפה"; "כשאני עם האבא החורג שלי, אני תמיד חושב על אבא שלי"; "זה כיף, כי בחגים אנחנו משפחה ענקית". מיכל איסט אלון, מטפלת משפחתית, שאלה ילדים להורים גרושים מה הם מרגישים. קבלו הצצה לעולמם הפנימי ועצות (מתוך ניסיון) שיעזרו להם ולכם להתמודד
כשאני שומעת על זוגות מפורסמים שמתגרשים, זה מעציב אותי. אני רואה בהם סוג של מראה חברתית. בעיניי הם הפנים של החברה שלנו, אם נרצה או לא. הגירושים, האופן שבו זה נעשה, ההתמודדות עם הילדים, החוויות הרגשיות והנפשיות הלא פשוטות שהם עוברים, כניסות ויציאות ממערכות יחסים לאחר מכן – כל אלו גורמים לי לחשוב מה זה אומר עלינו כחברה.
חשבתם פעם כיצד מרגישים ילדים שחייהם מתחלקים בשני בתים? | צילום:
Splash News, Splash news
כאשר נודע לאחרונה על פירוק הנישואים של טום וקייטי, חשבתי המון על הילדים. לא רק על סורי קרוז, בתם המשותפת, אלא גם על הילדים המאומצים של טום מנישואיו הקודמים לניקול קידמן. בעבר קראתי ידיעות על כך שהם סבלו מהגירושים ושהם בחרו לעבור לגור עם טום וקייטי בשל האהבה שלהם ל"אמם החורגת" החדשה. תהיתי על מה שבטח עובר עליהם עתה, בעקבות הגירושים הנוספים.
"אני לא מספר שאבא התחתן שוב, כי אמא לא התחתנה"
הילדים האלו, מאומצים, חורגים, או ביולוגיים, מושפעים כל כך מהדרך שבה הוריהם בוחרים ללכת, וחלק מהאחריות ההורית היא ללמוד איך לעשות את זה יותר נכון. גם להורים החורגים בנישואים פרק ב' וג', יש המון אחריות הורית על הילדים החורגים והביולוגיים המשותפים. הדרך שבה הם יבחרו להשפיע ורמת המודעות שלהם לנושא, יקבעו במידה רבה אם הילדים האלו ירכשו יותר חוויות טובות או קשות בחייהם.
בתחילת דרכי בתוך מערכת יחסים לבן זוג עם ילדים, לא היה לי קל להתמודד עם מכלול התפקידים שנוצר לי. בשלב מסויים קיבלתי החלטה ללכת לייעוץ רק על הבסיס הזה. הבנתי שלמרות הכלים הטבעיים שהיו ברשותי (חמלה, אהבת ילדים, אמפתיה) אני לא מצליחה לעשות את זה טוב מספיק. הרגשתי שאני עדיין מערבת המון שיקולים אגואיסטיים, שיכולתי והייתי צריכה להיפטר מהם. אני יכולה להגיד בוודאות, שהרווח בסופו של תהליך, היה כולו שלי.
הסיפורים של ילדים במשפחות מורכבות שונים מבית לבית ומילד אחד לאחיו (בהתאם לאישיות, כמובן). אלו סיפורים מרתקים מפני שהם מספרים את סיפור הגירושים וההתמודדות עם משפחות חדשות, דרך העיניים שלהם, וזה לא תמיד מה שאנחנו חושבים.
כיצד מרגישים ילדים שחייהם מתחלקים בשני בתים? מה המשמעות של בני הזוג החדשים של ההורים שלהם והאם הם מסוגלים לאהוב אותם? איך זה מרגיש כשנולדים אחים חדשים, שהם לכאורה רק "חצי אחים"? ומה לגבי המשפחה המורחבת יותר? האם אפשר לקרוא לאמא של ה"אמא החורגת" שלי, סבתא?
ומה עם הילדים המשותפים מפרק ב'? כיצד הם מרגישים? מצד אחד הם יודעים שיש להם אחים ואחיות, אבל הם לא נמצאים איתם כל הזמן. ואת מי ההורים אוהבים יותר, אותנו או אותם? למי יש להם יותר נאמנות?
נתתי לילדים שחיים בתוך משפחות כאלו לענות בעצמם על השאלות, ואת הציטוטים הבאתי כאן, כמו שהם. ללא עריכה. ללא גיל ושם. מבלי לסדר שאלה ותשובה. לרגע קט, הרגשתי שאני מצליחה קצת להיכנס לראש שלהם:
"בהתחלה כשיצאתי עם אחותי החורגת לבלות וחברים שלי התחילו איתה זה הפריע לי מאוד. חשבתי שאולי אני מאוהב בה. אח"כ הבנתי שזה בסדר להרגיש כך, כי גם אחים ביולוגיים דואגים אחד לשני"
"לי יש שני אחים חורגים גדולים והם תמיד אומרים לי שאני הכי קטנה וחמודה, הנסיכה שלהם. אני אוהבת אותם ומתגעגעת כשהם לא באים הרבה זמן. גם אמא שלי מאוד אוהבת אותם וכשהם מגיעים היא תמיד מכינה לכולם ארוחה גדולה. בחגים אנחנו משפחה ענקית וגם אמא שלהם באה אלינו ואני מאוד אוהבת אותה. עכשיו אמא שלי בהריון ועוד מעט יהיה לי עוד אח קטן ואז אני כבר לא אהיה לבד"
"אמא שלי התחתנה שוב ועכשיו יש לי אח ממנה ומאבא חורג. חבל שאבא שלי לא בא לראות אותי אף פעם כי הוא גר בחו"ל, אבל אמא תמיד אומרת שהוא אוהב אותי. האבא החדש שלי גם אוהב אותי והכי כיף זה שיש לי עכשיו אח בן. למרות שאני מבוגרת ממנו בשמונה שנים, אנחנו משחקים הרבה יחד".
"אתה כל יום מתעורר ושואל: היום אני אצל אבא? לא, היום אני אצל אמא" | צילום:
Pixland, Istock
דעו איך להכיל את הילד
כאמור, וכפי שניתן גם לחוש מהציטוטים האלו, היכולת של הורים, ביולוגיים וחורגים, להשפיע על חייהם של ילדים החיים במשפחות מורכבות היא גדולה. אז הנה כמה טיפים כלליים שיכולים לעשות רק טוב:
שגרה מעניקה בטחון ויציבות. ילדים שחוו גירושים וגם ילדים שנולדים לתוך בית שבו יש אחים חורגים, זקוקים לבטחון המגיע דרך שגרה. קביעת הימים, הקפדה עליהם והקפדה על שגרה פחות או יותר קבועה בימים אלו, תייצר עבור הילדים ביטחון.
בטחון עצמי של ההורים. הורים שבטוחים בעצמם, בטוחים בבחירה הזוגית החדשה שלהם ובהורות שלהם, עוזרים לילדים להרגיש שהם גם בטוחים. גם ברגעי הקושי, הבכי, הבלבול והתפרצויות הזעם של הילדים ("אני לא רוצה לבוא אלייך, אני רוצה לחזור לאבא"), הורים שבטוחים בעצמם, לא נכנעים למניפולציות ולא מפחדים מהילד, ויצליחו להעביר מסר חשוב: "אני ההורה כאן. נכון, גם אני טועה, גם אני לא מושלם, אבל אני שומר עליך".
אפשרו לילדים לדבר על הכאבים והפחדים שלהם. ילדים זקוקים להורים שיכולים להכיל אותם. את הכאב שלהם, את השאלות הקשות שלהם. על ההורים לרכוש את הכלים לאפשר להם לעשות זאת, כדי כשישאלו: "למה נפרדתם?", או "למה האחים שלי לא מגיעים לכאן כל יום"?, "למה את אמא שלי, ולא אמא שלהם?" -כהורים, נהיה מסוגלים להקדיש להם כמה דקות של שיחה כנה, פתיחות והכלה.
הורות חורגת. הורים חורגים זו סוגייה בפני עצמה. יש לה המון השפעה על הילדים, גם החורגים וגם המשותפים שלהם עצמם. ממה הם "חורגים" בעצם? הם חורגים מהטבע. הם לא באמת הורי הילדים. אהבה שלא באה באופן טבעי, אם היא באה בכלל. תפקידם בתוך המערכת המשפחתית הוא חשוב ולא מבוטל והוא מורכב ביותר מבחינה פסיכולוגית. לכן עליכם לזכור שכיום ניתן ללמוד את התפקיד ולהיעזר כשקשה, מפני שזה בהחלט עניין מורכב.
הכותבת היא יועצת זוגית ומשפחתית, מתמחה ב"משפחות מורכבות" ומנהלת פורום ייחודי למשפחות מורכבות בפורטל "המשפחה"