איך מדברים על יחסי חמות וכלה בלי לצאת קלישאה מהלכת? ובכל זאת, העובדה היא שמערכת היחסים הבלתי אפשרית הזו מעסיקה כל זוג נשוי וכל אישה שחיתנה את בנה, ולנו לא נותר אלא לחשוף כעת בפני אותן אמהות-של את כל מה שהכלות שלהן, עם כל האהבה, חושבות עליהן ולא מעיזות לומר. התחלנו.
שהיא לא יודעת לבשל
ושתמיד כשאתם קופצים לביקור והיא אומרת לבעלך בהתלהבות: "בישלתי לך את הנודלס שאתה אוהב", ברור לך שתסיימו את הערב במסעדה סינית. נו, לפחות עשתה לו חשק לנודלס טעימים.
שאת לא אוהבת להיות אצלה בחגים
כי היא לא יודעת לבשל, נו.
שהילד אוהב את הסבתא השנייה הרבה יותר
ושתמיד כשהוא יודע שהיום חמותך תגיע לאסוף אותו מהגן, הוא מתבאס קשות ומבקש שאמא שלך תבוא. למה? אולי פשוט כי היא יותר משקיענית.
שהמתנות שהיא שולחת ממש לא עושות לכם את זה
עציץ? ליום הנישואים? בלי פתק החלפה? תודה על המחשבה אבל באלוהים, למה לא פשוט תלוש מתנה ל"ביתילי"?
שנמאס לך לשמוע על לחץ הדם שלה
או על הבעיות בכליות, גלי החום ושאר הצרות של הגיל השלישי. מתי כבר תואיל בטובה להתחיל את השיחה ב"הכל בסדר, אני מרגישה מצוין"? עם כל הכבוד, גם לך יש את החבילה שלך.
שאת לא מבינה איך זה שאין לה ירקות בבית
או פירות. או גבינה לבנה. או טופו, עלי בייבי ותה צמחים. בקיצור, שהיא אוכלת נורא לא בריא, לעומתך – גורו של בריאות עם פיגורה של מדריכת פילאטיס שכמותך.
שאת לעולם לא תקפצי לשופינג בחנויות שהיא קונה בהן
בלי להעליב מרכזי קניות מסוימים - זה שהיא מצאה היום זוג נעליים "מה זה אופנתי, עם אבזם מעור, נורא הולך עכשיו" – לא אומר שאת מיד רצה לקנות אותו. להפך, זה אומר שלא. את כמובן יכולה להיעלב מכך שאישה בשלה שכמותה סבורה שעלמה עם סטייל כמוך תמצא עניין בחליפת הטורקיז החדשה שלה. מצד שני, קחי בחשבון שהיא באמת חושבת שהגרדרובה שלה נפלאה.
שפה ושם הבן שלה מבקש שתגידי שהוא לא בבית כשהיא מתקשרת
ואז את זו שצריכה לדבר איתה. ואחר כך היא עוד מקטרת שאתן לא מדברות מספיק. הלו, אז מה בדיוק אתן עושות פעמיים בשבוע, תוך כדי שאת מקפלת כביסה והבן שלה עושה לך פרצופים מהמטבח? עוד נתון ראוי לציון: כשהיא מתקשרת אלייך יותר מפעם ביום, את והיא יודעות שזה בגלל שהוא מסנן אותה.
שכל השמאטעס מהארון של הבן שלה שהיא הביאה לנכד - הלכו לתרומה
וינטאג' זה נחמד, אבל מה הקשר בין התינוק המתוק שלכם לאוברולים מקטיפה כחולה? אולי עובדים זרים ימצאו בהם עניין.
שהבן שלה שוטף את הבקבוקים שוב אחרי שהיא ניקתה אותם
כי אתם מעדיפים את זה נקי ומבריק עם מברשת מיוחדת, והיא מסתפקת בסך הכל בסקוצ' לא משכנע.
שאת מאשימה אותה בכל התסביכים של הבן שלה
ובאמת - למה הוא פוחד לטוס, מדבר לעצמו כשהוא עצבני ולא מרשה לילד לגעת בשוקולד – אם לא בגללה?
שהנכד שלה לא דומה לבן שלה. בכלל
מה כבר אפשר לענות לה כשהיא אומרת – "הם כל כך דומים, זה לא ייאמן, יואבי נראה בדיוק ככה כשהיה קטן". את פשוט מהנהנת וחושבת לעצמך: על מה לעזאזל היא מדברת? הרי הנכד שלך בלונדיני כחול עיניים עם אף סולד ואבא שלו בכלל שחרחר - אז הגנטיקה של מי ניצחה פה? נו, תלוי את מי שואלים, כנראה.
בפרק הבא: דברים שחמותך לא סיפרה לך