ב-7 באוקטובר נחטפו בני הזוג טל ועדי שוהם ושני ילדיהם מביתם שבקיבוץ בארי. אבשלום (אבשל) הרן ז"ל, אביה של עדי, נרצח באותו בוקר. במסגרת עסקת החטופים הקודמת חזרו עדי והילדים הביתה, אך הזוועות מהשבי עוד רודפות אותם.

גלעד קורנגולד, אביו של טל, תיאר הבוקר: "הילדים מדברים בלילה, בשקט, מאוזן לאוזן, כמו שהיה בעזה. הנכדה שלנו שאלה את אשתי: 'סבתא, כשאבא יחזור, הוא יהיה זקן?'. זה האמא של האגרוף בבטן, זאת התפרקות מוחלטת. יש להם שאלות מאוד קשות, כמו איך הרגיש סבא אבשל לפני שירו בו, האם זה כאב לו. אלה השאלות שמעסיקות ילדים בן שמונה וחצי וארבע. אי אפשר יהיה לחזור לחיים נורמליים בלי שטל יהיה פה. אני מקווה שהוא יחזור בסדר ויעשה סדר במשפחה. זה סבל נוראי לילדים".

"יש עכשיו מסיבות סוף שנה בבתי הספר. אבא לא שם. עשיתי מעשה ואמרתי לנווה בפעם הראשונה שאבא טל מאוד גאה בו שסיים את הלימודים ושכשיחזור, הוא יגיד לו את זה. קשה להחזיק את הילדים".

הם שואלים שאלות ולנו אין תשובות.
"השאלה זה איך הגענו למצב שהחטופים במקום השמיני-תשיעי בסדר השיח הלאומי במדינה. כל הקשב ירד. אמהות התצפיתניות פנו בבקשה לגברת הראשונה, שתצטרף לדרישה לשחרור התצפיתניות. יש לה השפעה במשך שנים על ראש הממשלה, שאמר לפני ארבעה ימים שהוא מתכנן חצי עסקה. לא מבינים פה שהבנות לפני כולם? זה מזמן היה צריך לקרות. צריכים להוציא את הבנות. חלקן בוודאות עם תינוק חמאסי ביד, אם לא הרגו אותו".

מה אתה מצפה מהממשלה?
"אני לא רוצה שראש הממשלה יתפטר ולא כלום. במשמרת שלו זה קרה, שבמשמרת שלו יחזיר אותם. השיח נעלם. אנשים שוכחים ולא מבינים שמחר או מוחרתיים יתחילו לחטוף גם בגדה ילדים ונשים. מה נגיד אז? 'בסדר, חטפו עוד שניים בגדה'. נהיה כמו מדינות באפריקה או בדרום אמריקה שזה קורה על בסיס יום-יומי".

אתה אומר: היום זה אני, מחר אתם.
"בוודאות. הם מצאו את השיטה הפנטסטית לעשות טרור בעולם, כמו באפריקה כשבוקו חראם חטפו נערות והעולם התעלם, כולל ישראל. זה כמו שנושא הפשע, הירי והרציחות ברחובות נורמל לחלוטין. הם לא מבינים שהם הבאים בתור. הדרישה שלנו זה להפסיק כרגע את המלחמה בעזה ולטפל קודם בשחרור החטופים, במי שנשאר בחיים ובמי שיימצאו מתים ולהביא אותם לקבורה. הכל קשור להכל. בצפון נכבש לנו שליש מהמדינה. כולם יושבים במרכז, מייללים כמה הם אומללים וקשה להם. איפה אתם? צאו לרחובות. סיפרו להם שבספטמבר הם יחזרו, עכשיו אמרו שביוני. הערים הראשיות שם הרוסות לגמרי, צריך לפרק הכל ולבנות תשתיות. אני שומע הצהרות ש'כולנו ביחד'. אין שום ביחד עד שהחטופים לא חוזרים. היום זה אנחנו כי עלינו בא הגורל, מחר זה כל אחד אחר. יתחילו לחטוף בגדה ויגידו 'לא נורא'. ככה זה עובד. ככה קרה עם הפשע במדינה. פעם לא יכולנו לסבול כשהתפוצץ רכב בראשון והיום כל יום מתפוצץ רכב וזה נורמלי".

מה המסר שלך לציבור?
"במדינת ישראל, כמדינה דמוקרטית, רק הרחוב או בחירות יכולים לשנות משהו. יש כרגע 120 חטופים בעזה. הם חייבים לחזור. לפני 76 שנים נחתם חוזה קדוש בין המדינה לאזרחים, שלא משנה מה קורה, תמיד יחזירו לארץ חיילים, פצועים ואפילו עבריינים כבדים לשבת בבתי כלא בארץ, גם במחירים כבדים. כרגע זה מתרחק ומתרחק. אנחנו לא בשיח. הממשלה עושה מאמץ להסיט את זה ממנה. צריכים לעצור עכשיו ולטפל בזה. הכל ירגע, גם הצפון, גם עזה. אחר כך יהיה אפשר לעשות ריטסרט ולהמשיך. מי שלא חושב שזה נכון, שיועיל בטובו להכניס את אשתו, הבת שלו, הבן שלו, ולהוציא את שלי. אחר כך נדבר".