כולנו חולים על הילדים שלנו. בסופו של יום, בין אינסוף הקשיים וההתמודדויות היומיומיות המאתגרות, איסוף הצעצועים מהרצפה והלילות ללא שינה – הם באמת מקור לשמחה, צחוק ואהבה.
לחלק ניכר מההורים בישראל ברור שהם לא יביאו לעולם רק ילד אחד. הרבה גם לא נעצרים אחרי שניים. הרוב המכריע גם מאמין שילד שני לא יכול להיות כל כך הרבה יותר עבודה מאשר ילד אחד, ושבסופו של דבר מדובר באותן שעות. אבל מחקר שנערך על הורים באוסטרליה, הראה שההנחות שלנו שגויות. הילד השני מוסיף כמויות גדולות של סטרס למערכת ומדרדר את הבריאות הנפשית של ההורים.
המחקר התפרסם בז'ורנל לנישואים ומשפחה, ונערך על ידי שתי חוקרות וחוקר מתחום הסוציולוגיה והפסיכולוגיה – ליאה רופנר, פרנסיסקו פרלס וג'נין בקסטר, מאוניברסיטאות מלבורן וקווינסלנד. הם השתמשו במידע מהמכון האוסטרלי לבית, הכנסה ועבודה, ומסקרים שהוא עורך בתחומי השונים הקשורים לאלה, ועקבו אחרי בערך 20 אלף אוסטרלים במשך 16 שנים, במטרה לברר מה קורה ללחץ הזמן ובריאות הנפש אצל הורים במהלך הזמן שבו ילדם הבכור נולד, גדל ואז נולד התינוק השני.
החוקרות מסבירות במאמר שפרסמו באתר The conversation, שמסביר את המחקר, את הדיונים שקדמו לו: "שקלנו שתי שאלות עיקריות שהרבה הורים שואלים את עצמם כשהם מחליטים להביא ילד שני: האם הדברים משתפרים כאשר הילדים גדלים, ישנים יותר או הופכים יותר עצמאים? או האם ילד שני מוסיף לתוך מה שכבר נראה ומרגיש כמו קלחת גדולה של לחץ, היעדר זמן, ובית שלא עומד בקצב?".
השיחות החשובות והשאפתניות ביותר לגבי הבאת הילד השני מתרחשות בדרך כלל כשההורים מצליחים לצאת לדייט, בין כוס יין אחת לשנייה, טוענות החוקרות, זמן שבו ההשפעות לטווח קצר ולטוווח ארוך שהבאת ילדים לעולם מעט מצטמצמות. אבל המתח בין ההשפעות לטווח קצר שהבאת ילדים גורמת לבין הטווח הארוך מתחברות למה שנקרא במדעי ההתנהגות the stress process model. המשמעות היא שאירועי חיים מז'וריים יכולים להעלות את רמות הסטרס גם בטווח הקצר, בתור חוויה משמעותית, וגם לאורך זמן – באופן כרוני. השפעה שנשארת איתנו הרבה זמן.
>> מחקר: עקרות בית עצבניות יותר מנהגי מוניות
הסטרס הכרוני, ארוך הטווח, הוא זה שמשפיע לרעה במיוחד על הבריאות שלנו – תורם לעלייה במחלות לב וכלי דם, השמנת יתר, ותחלואים אחרים. "אנחנו לא טוענות שילדים יגרמו לנו להתקף לב", כותבות החוקרות, "אבל מעלות את השאלה האם הלידה של הילד השני גורמת ללחץ כרוני ארוך טווח על ההורים, וכתוצאה מכך משפיעה על מצבם המנטלי ובריאותם".
הפער מעמיק
השינוי הדרמטי מתרחש עם הולדת הילד הראשון. פתאום נולד לו תפקיד חדש – הורות. האמהות לוקחות חופשת לידה, באוסטרליה חלקן חוזר לעבודה אחרי שנה, חלקן לא. האבות לעיתים עובדים יותר שעות אחרי הלידה, כדי להשלים הכנסה ולנסות להתאים את שעות העבודה למשפחה החדשה. שני ההורים באוסטרליה נוטים יותר להאמין שעיקר הטיפול בילד נופל לפתחה של האמא, כמובן אם היא החליטה להישאר בבית ולגדל אותו.
הילד השני לא מביא לפתחם של ההורים תפקיד חדש, אבל הוא בהחלט מרחיב את הדרישות ההוריות מהם. ולאלה שטוענים שדווקא הניסיון עם הילד הראשון מוריד את הלחץ מההורים עם הילד השני – החוקרות מבהירות שהממצאים שלהן אחרים.
לפני הלידה, נשים וגברים מדווחים על אותה רמה של סטרס ולחץ זמן. כשהילד הראשון נולד, לחץ הזמן עולה אצל שני ההורים. אלא שהאפקט הזה הוא גדול באופן מהותי יותר אצל אמהות מאשר אבות. בשורה התחתונה: ילדים שניים מכפילים את לחץ הזמן של ההורים שלהם, ומעמיקים עוד יותר את הפער בין גברים לנשים. ולא רק זה – לחץ הזמן על ההורים לא דועך עם הזמן, ככל שהילדים גדלים. והלחץ הזה עולה אצל כולם – בין אם הם עובדים בעבודה מלאה או לא. כך שירידה למשרה חלקית היא לא מה שתפתור את הבעיה.
"מצאנו שהבריאות הנפשית של אמהות משתפרת אחרי לידת הילד הראשון ונשארת יציבה בשנים הראשונות. אבל עם הילד השני, הבריאות הנפשית יורדת דרמטית ונשארת נמוכה", מסבירות עוד החוקרות. הסיבה היא שהילד השני מעצים את התחושות של לחץ הזמן. "הראינו שאם אמהות לא היו נתונות תחת לחץ זמן כזה גבוה אחרי לידת הילד השני, הבריאות המנטלית שלהן הייתה למעשה משתפרת בעקבות האמהות", מחדדות החוקרות. גם בריאותם המנטלית של אבות צונחת אחרי לידת הילד השני, אבל שלא כמו אמהות – המצב אצלם מתייצב עם הזמן. "באופן ברור, אבות לא מתמודדים עם אותו לחץ זמן כרוני ולטווח ארוך כמו אמהות".