הקורונה קשה במיוחד על שכבת הגיל המבוגרת. גיל הזהב מבודד ובודד מאי פעם, העובדה שמדובר באוכלוסיה בסיכון מצליחה להרחיק את אחד הדברים המבריאים ביותר שסבים וסבתות נהנים מהם בחייהם: נכדים. מיזם חדש ונהדר, שכדאי שמישהו במקומותינו יעתיק אותו, ובמהרה, מחבר בין ילדים צעירים לבין אותם מבוגרים, וקורא לכל ילד לאמץ לו סבא או סבתא, בהתכתבות.
בית אבות גדול באוהיו היה זה שעלה על הרעיון ופצח בתוכנית במסגרתה יקבלו ילדים בגן ובכיתות נמוכות את פרטיו של קשיש, יכתבו לו מכתבים, יציירו לו ציורים, על פי יכולותיהם, וישלחו אותם. בהמשך יענו הסבים על הדיוור המשמח והאישי, ידרבנו את הילדים לכתוב ולצייר עוד, ויעוררו במבוגרים תקשורת חיובית ומשהו לחכות לו.
בניסוי המוצלח של התוכנית, כך מספרים במרכז הקשישים, ההיילייט הוא תמיד הרגע בו מתקבלים המכתבים והיצירות האישיים, שמצליחים להאיר את ימיהם הארוכים והמונוטוניים של הדיירים. חלק ממשפחות הילדים צירפו תמונות וסרטונים של הנכדים המאומצים החדשים, ולאחר הצלחה אדירה, התפרשה התוכנית לעוד בתי אבות רבים. התקווה של כולם, כרגע, היא שיום אחד, לאחר שסערת הקורונה תחלוף, יוכלו להתאחד הסבים והנכדים מבחירה, לפעילות משותפת.
״מדובר בפרוייקט פשוט ליישום,״ מספר לתקשורת צוות בית האבות אלטנהיים באוהיו. ״כל מה שצריך זו את המוטיבציה של צוות בית האבות לייצר את החיבורים. התוצאה עשויה להיות מאוד משמעותית, ולעודד את רוחם של המבוגרים בתקופה קשה.״