כל ילד חולם להיות כבאי, אבל אצל רוב הילדים החלום הזה מתפוגג מתישהו. במשפחת שישיצקי-דקלו החלום הזה הפך למציאות: כאן תמצאו ארבעה כבאים וארבע נשות כבאים, ועוד בן דוד אחד - כולם נמצאים בימים אלה בקו האש.
ההתמודדות היומיומית של הנשים והילדים היא קשה: הדאגה לשלומם והעובדה שהם לא תמיד זמינים לדווח שהכל בסדר - הופכת את החיים ללא פשוטים. אי אפשר להתפרק במהלך היום כשהילדים איתך, ובערב אנחנו מותשות", אומרת גליה שישיצקי. "אני נעזרת בגיסות שלי, מקבלת מהן תמיכה".
כל אחד מהם כבר חילץ אינספור אנשים מבניינים בוערים, ממעליות תקועות וממכוניות שעלו באש, אבל התחושה בקרב הנשים היא שהציבור לא יודע להעריך.
"אני מעריצה את יוסי בעלי, וגם את אבא שלי והאחים שלי והגיסים שלי", אומרת מרב דקלו. "ואני מקווה שאחרי אסון כזה גדול יראו אותם באור אחר".
>> ומה שלום המשפחה שנאלצה לעזוב את ביתה?
