כשאנחנו חושבים על אם במגזר החרדי, עולה בעיני רוחנו תמונה של אישה כפופה הדוחפת עגלה במעלה הרחוב, סביבה מתרוצץ צי של צאצאים, חלקם דוחפים בעצמם עגלה. "איך הן עושות את זה?", שואלות את עצמן אמהות רבות שמחפשות את הדרך לחבר את הקפה לווריד לאחר לילה בלי שינה עם התינוק הבודד שמשתלשל מהן במנשא. ובכן, אם היכולת שלהן להשתלט על משפחתון שלם ללא סייעת מדהימה אתכן, חכו שתשמעו את זה: הטרנד האחרון בעולם החרדי הוא לשלב בין משפחה לקריירה. ובמילים אחרות: אשת קריירה מי ימצא?
לגיטימציה מהרבנים
"אישה שמגשימה את עצמה חוזרת לילדים בסוף היום עם הרגשה טובה יותר", אומרת חני דובקין, 30, אמא לשלושה, עורכת דין בהתהוות ומנהלת מגזין לייף-סטייל חרדי בשם 'סטייליש' שבעצם קיומו מראה לנו שמשהו ללא ספק השתנה בעולם החרדי. "כשחוזרים מעבודה בה חווים מימוש עצמי חוזרים בכיף, בשמחה ובנינוחות. אישה שלא מגשימה את עצמה תהיה הרבה פעמים עצבנית וחסרת סבלנות לילדיה. אני דואגת שהעבודה לא תבוא על חשבון הילדים, ושהם תמיד יישארו ראשונים בסדר העדיפויות. אני תמיד אדאג לאסוף את ילדיי בארבע, ואז אחרי ההשכבה לישון אחזור לעבוד, ואצא לעוד פגישות".
כל העסק הזה של 'הגשמה עצמית' אולי נשמע לנו מוזר כשהוא מגיע במילה אחת עם נשים במגזר החרדי, אבל דובקין אומרת שזה כבר מזמן לא המקרה. "במשך השנים גם הרבנים נותנים לגיטימציה להגשמה עצמית של נשים, והוקמו בישובים חרדיים רבים עסקי היי-טק שנשים עובדות בהם. יש היום חרדיות שהן מעצבות פנים, סטייליסטיות, עורכות דין, פסיכולוגיות, עובדות סוציאליות, וכל דבר, כמעט. בבתים חרדיים רבים שבהם הבעל לומד תורה והאישה מפרנסת, האפשרות הזאת להכניס יותר כסף מתקבלת בברכה. זה דומה מאוד למה שקורה במגזר הרגיל, וכך גם במגזין, עם כמה שינויים ייעודיים ספציפיים".
השינויים במגזין עליהם היא מדברת, מתבטאים בעיקר בהפקות האופנה. באף אחת מההפקות המושקעות אין דוגמניות, והדוגמנים היחידים שמופיעים הם ילדים מתחת לגיל חמש. גם מבחינת סטיילינג, כמובן, מדובר בחידושי אופנה שמתאימים לנשים בעלות קוד לבוש מסויים מאוד, ומבחינת עיצוב הבית, גם שם מדובר בעיצוב בעל חוקים מעט אחרים.
"אין טלוויזיות בעיצובי הבתים שלנו למשל", אומרת דובקין. "וארון הספרים הוא פריט עיצובי מרכזי וחשוב. כמו כן, שולחן האירוח הוא פריט דומיננטי ביותר והוא צריך לאכלס מינימום תריסר אנשים. בחדרי הילדים אנחנו מציעים פתרונות שינה ואכסון שיהיו גם יפים וגם נוחים לילדים רבים. כמובן שיש גם התייחסות לברז נטילת הידיים ליד השירותים כפריט עיצובי".
"כיום גם הגברים החרדים מבשלים"
"אני לא חושבת שיש המון הבדל בין נשים עובדות שהן גם אמהות במגזר שלנו ובמגזר הכללי", מצטרפת לדבריה גילי לווינשטיין, 25, אם לשניים, בעלת תואר לאדריכלות ועיצוב פנים ועורכת המגזין. "כולן אמהות שצריכות לנהל כמה חזיתות במקביל, ולכולן יש את התחושה שהעבודה תופסת מקום גדול יותר ויותר בחייהן. במגזר החרדי התפקידים 'אמא' ו'אישה' גדולים ותובעניים יותר. יש את עניין הבישולים בסוף השבוע, למשל, שהוא אינטנסיבי: להכין מראש שלוש ארוחות לעשרה אנשים, ותוך כדי כך להמשיך לעבוד כרגיל, אבל בסופו של דבר, אצלי, זה אף פעם לא בא על חשבון הילדים. זה בא על חשבון שעות שינה. נשים חרדיות שמנהלות גם קריירה פשוט לא ישנות יותר מחמש שעות בלילה. שש-שבע שעות זה לוקסוס. דווקא אצלנו במגזר, החיים מתחילים אחרי עשר בערב, הרבה אחרי שהילדים הולכים לישון. אז מתחילים כל האירועים, השמחות, בר-מצוות, חתונות. יש גם המון נשים שעובדות עד אמצע הלילה אחרי שהילדים חוזרים לישון, במשרד או בבית. זה ג'אגלינג אינסופי".
מעבר למודעות הסטייליסטית וההגשמה העצמית, נראה שעוד משהו השתנה במגזר החרדי: הבעלים. "כיום הגברים תומכים הרבה יותר. כל אחד במה שמתאים לו", מוסיפה לווינשטיין. "יש גברים שמבשלים, יש כאלה שלוקחים את הילדים למסגרות ומחזירים. כמובן שהאחריות הרשמית והכללית על הילדים היא של האם, אבל החוקים נשברו והתנפצו במגזר הכללי כבר מזמן, וזה הגיע גם אלינו. נשים כבר מבינות שהן לא יכולות לעשות הכל. כמובן שחייבים לזכור שעבודה היא רק האמצעי ולא המטרה, והיא מעניקה פרנסה לבית ולילדים. מיצוי עצמי זה חשוב מאוד, אבל צריך להיזהר שלא לאבד את הדרך בדרך. גם במגזר שלנו אני רואה מקרים בהם הקריירה באה לפני הבית, וחייבים לדעת לשים גבולות ולא לתת לילד לגדול אצל סבתות ובייביסיטרים".
"יש פמיניזם במגזר החרדי"
"לשמחתי העזתי לעשות דברים שאיש לפני לא עשה", אומרת טובי שפיגל, חרדית, אם לשניים ואשת קריירה נמרצת. "יש לי תכנית יומית ברדיו תל אביב, התחנה הכי 'חילונית' שיש, אני מגישה פינות בתכניות טלוויזיה וגם כותבת למגזין. אין ספק שיש התפתחות גלובלית, שלא פסחה על המגזר שלנו, וכיום נשים לא עובדות רק כדי להרוויח מספיק כדי לכלכל את משפחתן, אלא כדי להרוויח יותר, וכדי להגיע לרמה כלכלית יותר גבוהה ולהרשות לעצמן דברים יפים ונעימים. החברה החרדית של היום יותר מרשה לעצמה. דברים שנחשבו פעם מותרות, לגיטימיים היום. ילדים חרדיים לובשים מותגים, וקניון רמת אביב למשל מלא בנשים מהמגזר. כל עוד זה לא נוגד את כללי הצניעות, אין בזה שום בעיה.
"יש פמיניזם במגזר, יש אידיאולוגיה. דווקא מהבחינה הזאת, החברה שלנו יותר מעודדת נשים לצאת לעבוד. יש הרבה יותר פתרונות ייעודיים לילדים, יותר תמיכה, מעונות, בייביסיטרים, והכל במחירים שפויים, לא כמו במגזר הכללי. החברה שלנו מעודדת את זה, ויש המון קורסים מיוחדים לחרדיות בכל התחומים. נשים חרדיות בעמדות מפתח מקבלות המון חיזוקים, ונשים לומדות לעשות דברים למען עצמן. עדיין, אנחנו שומרות לא לעשות את הדברים על חשבון האמהות והילדים, ככה שסדר היום שלי, למשל, נראה כך: אני הולכת לרדיו, מגישה פינה בתוכנית של עומרי רונן, יוצאת לפגישות עסקיות עם חילונים, חוזרת הביתה לטגן שניצלים, ובערב שוב אחזור לרדיו להגיש את התוכנית שלי. זה עובד נפלא".
"שעמום מוביל למרמור על הילדים והמשפחה"
"אני חיה בצמוד ליומן שלי," אומרת מירי ביילין, מעצבת אופנה וסטייליסטית, אם לארבעה ואחד בדרך. "אני מתכננת כל דקה. היום החיים כל כך מהירים וכאן ועכשיו. מכונת הכביסה מסיימת תוך 29 דקות, תפוחי האדמה כבר מקולפים והבצל חתוך. צריך לחלק את הזמן שלנו. לתכנן סדר עדיפויות ולדאוג לא לשכוח את הילדים, הבעל, העבודה, קצת זמן לעצמי לבד וזמן עם חברות. אני יודעת לנצל שעה שהתפנתה לי בין לקוחות, למשל.
"אם רוצים, העולם נגיש. יש נשים שרוצות להישאר בבית, אבל אלה שמרגישות יכולת, צריכות לעבוד. שעמום מוביל לניוון שמוביל לעצבים ומרמור על הילדים והמשפחה. ביום מוצלח בעבודה, בו הצליח לי, או שעשיתי איזו אישה מאוד מאושרת, אני חוזרת הביתה זורחת, וגם הילדים וגם בעלי מרוויחים בגדול".
"אני חושבת שאולי המילה קריירה נשמעת בוטה כשמחברים אותה עם אמהות חרדית", אומרת רחל בולטון, מקימת משרד הפרסום 'בולטון פוטנציאל'. בולטון, 61, אם לארבעה, סבתא לשישה ואשת ראש ישיבה, מעבירה כיום סדנאות בתעצומות, המלמדות ונותנות כלים לנשים חרדיות לעשות שינוי. "אני מעולם לא חשבתי שאני עושה קריירה. רק חשבתי, כאשת איש מעולם הרוח, שאני רוצה רווחה כלכלית, ושזה בסדר שאהיה אני בעולם הגשם. אני מאמינה שאם הקב"ה בירך אותך בכישורים ובתכונות אי אפשר לשמור את זה רק לכביסה ואני מתרגשת כשאני רואה נשים חרדיות שעושות חיל. בסופו של דבר הכסף מאפשר זמן איכות עם המשפחה והילדים.
"אני בחרתי לי תחום אחד שחשוב לי והוא הבישולים, ועשיתי לי חוק שאני לא קונה אוכל מוכן. אני רציתי להשאיר את חותמי באוכל של אמא, בטעמים, בריחות, בתפילה ובאכפתיות שאני שמה בו. כל שאר הדברים, כמו כביסות ונקיונות – מצידי שאחרים יעשו. אז אני לא מנקה ושוטפת, אבל תמיד הייתי עם היד על הדופק, והילדים תמיד ידעו שאמא עובדת קשה, אבל היא בעניינים. הרי זה מה שיש לאדם, את ילדיו, משפחתו ועצמו. כל שאר הדברים פחות חשובים".