ילדים זה שמחה, תגיד לעצמה כל אישה שמתכננת להקים משפחה גדולה, ואז תעצום את עיניה ובעיני רוחה תראה את עצמה מוקפת בפניהם הצוחקות של ילדים מתוקים, בשכבות גיל שונות וממינים שונים. גם מי שלא היתה תלמידה מצטיינת בבית הספר יודעת שהסיכויים לקבל בן או בת הם בערך חמישים-חמישים, ולכן, כאשר ממשיכים להיוולד לה עוד ועוד ילדים בני אותו המין, ההפתעה גדולה, ופעמים רבות אף קשה לעיכול וקבלה. לא פשוט, כך אומרים, לשחרר את הפנטזיה, שתכלול קלישאות מגדריות חבוטות כמו קליעת צמות לילדה או משחק כדורגל עם הילד, אבל יש כאלה שעבורן זה אחרת. אמהות ששמחות בחלקן באמת ובתמים, ואומרות בפה מלא: ברוך שעשני אמא לילדים בני אותו המין (כפרה עליהם). לכבוד החג קיבצנו יחד כמה אמהות כאלה, לחגוג איתן את השפע.
"אני אשמח לעוד בן"
רותי צנעני היא מנהלת אדמיניסטרטיבית במקצועה ואם לשבעה בנים (תנשמו עמוק): רזיאל, 13, אוראל, 10, דניאל, 9, שליו, 7, אושרי, 6, איתי, 4 וגיא בן השנתיים. ״החיים מלאי אתגרים ומלאי הרפתקאות״, היא אומרת. ״אחרי הבנים המדהימים שלי לא אכפת לי כבר שאין לי את המין השני. יש אחווה מטורפת ביניהם. אם אחד מהם בטיול, או ישן אצל חבר, אני מרגישה שחולייה חסרה לי. כמו בכל דבר יש מינוסים ופלוסים. הם רבים כמו כל אחים נורמלים, ואני מעכשיו מוטרדת מהיום שבו הם יצטרכו להתגייס. אני לא אנשום כי הם יהיו כמה יחד בצבא. בהריון השישי שלי, כשחזרתי מהסקירה, מיד התקשרתי אל בעלי ושאלתי אותו אם הוא ירצה עוד ילד. הוא שאל למה, ואמרתי לו שיש לנו עוד בן. הוא קיבל את זה הכי בכיף שיש. אני מטורפת על הפרטנר שלי. כשגיליתי שאני בהריון השביעי הוא הכי שמח בעולם, וגם אני, כמובן, חולה על ילדים״.
מילה לאמהות שפחות שמחות בחלקן: ״תחשבו שיש כאלה שמשלמות הון תועפות ועדיין לא מצליחות להיכנס להריון. אנחנו התברכנו, וזה ממש לא חשוב בן או בת. אגב, אשמח לעוד בן״
"החיים עם בנות בלבד הם חוויה בלתי נגמרת"
לרינת הרוש יש ארבע בנות: מעיין, 10, אגם ורתם בנות ה-7 ותהל בת החמש, ואין מרוצה ממנה בכל העולם. ״החיים עם בנות בלבד הם חוויה בלתי נגמרת״, היא מספרת. ״הן עדיין קטנות ויש המון מריבות וויכוחים וחילוקי דעות אך אני סמוכה ובטוחה שבעתיד הן תהיינה החברות הכי טובות. בין היתרונות שבבנות בלבד יש את הבגדים שאפשר להעביר הלאה, שלוש מהן באותה מידה, שזה מבחינתי יתרון אדיר (אך מסתמן שמבחינתן לא כל כך כי יש הרבה מלחמות על פרטי הלבוש וההנעלה). בעתיד הן עוד יצחקו על זה. האתגר העיקרי הוא הקושי לא לערוך השוואה ביניהן. זה מאוד קשה ולפעמים בלתי נמנע מה שגורם להרבה רגשות של קנאה, דבר שהייתי מאוד שמחה אם הייתי יכולה למנוע. אני לא יודעת איך זה להיות אמא לבנים אבל מהסביבה אני מבינה שהרווחתי בגדול. בן זוגי דורון מאוד שמח ומאושר כאב לבנות אבל מאוד היה רוצה שננסה עוד פעם להכנס להריון בתקווה לבן זקונים, למרות שהוא מצהיר שגם אם זאת תהיה עוד בת הוא לא יתאכזב ואפילו ישמח.״
מילה לאמהות שפחות שמחות בחלקן: ״בן או בת, למרות הקלישאה, הכי חשוב שיהיו בריאים".
"תמיד הסתדרתי יותר עם ילדים בנים"
למאיירת והקומיקסאית רחלי שלו יש שלושה בנים צעירים שמתרוצצים ברחבי הבית שלה, וגם ברחבי הקומיקסים שהיא כותבת עליהם, המופיעים בבלוג המצליח שלה, mom in stripes, ובמוסף ׳מוצש׳ של ׳מקור ראשון׳. ״החיים נפלאים עם בנים בלבד״, אומרת שלו על מיכאל, 5, גבע, 4 והלל בן השנתיים. ״אני בטוחה שככה כל מיעוט נרדף מנסה לשכנע את עצמו, אבל אצלי זה עובד לא רע. תמיד הסתדרתי יותר עם ילדים בנים, גם כמדריכה בתנועת הנוער או כבייביסיטר, הבנים היו הכיפיים ואף פעם לא הייתי טיפוס של שיחות נשיות במיוחד, כך שמתאים לי שאני כרגע לא צריכה לנהל כאלה. שוב, אין לי כמובן ניסיון בלהיות אמא לבנות, אבל עדויות מספרות שבנות יותר סוחטות מבחינה נפשית. אצל הבנים הסחיטה היא יותר פיזית. הם מלאי מרץ, בעיקר כשהם חבורה של קטנטנים כמו אצלי, ומלאי מוטיבציה, וזה שילוב די מתיש. אני גם חייבת להודות שאני כן מסתקרנת לפעמים לדעת איך זה להיות אמא לבת, בעיקר בגלל העיסוק שלי באימהות, אבל מצד שני - אז לא הייתי יודעת איך זה להיות אמא לבנים בלבד. אני באמת חושבת שכל הריון הוא נס ובטח שכל לידה, וברגע שאת יולדת ילד בריא, כל השאר זה באמת פריבילגיה״. כשהיא מתבקשת לספק אנקדוטה מחייה לצד 3 בנים, היא אומרת: ״בשלוש מילים: בוקר. חלון. פיפי. משאירה את היתר לדימיון של הקוראים״.
מילה לאמהות שפחות שמחות בחלקן: ״תנסו שוב...״
״בנות בבית - שמחה בבית״
זהבית דבש היא צלמת ילדים, תינוקות ומשפחה, בעלת סטודיו ׳דובשנית׳, שנהנית יותר מכל לצלם את חמש הנסיכות שלה: עדן, 11, בר, 8, פז ונוי, 3, ואור בת החמישה חודשים. ״בנות בבית - שמחה בבית״, היא אומרת. ״הבנות שלי זה האור של חיי, כל בת הביאה איתה התחלות חדשות וטובות. הן חברות מאוד טובות האחת של השניה. האתגר שלי הוא לייחד כל אחת ואחת באופן שונה, למרות היותן בנות אותו מין, לתת לכל אחת את הבמה להיות בדיוק מה שהיא רוצה ולא לנסות להיות ׳כמו׳ שאר אחיותיה. בית של בנות זה בית מלא באור ושמחה. אני עצמי מגיעה מבית של בן וארבע בנות, כך שאני רגילה להיות מוקפת בנות. כמו כל אישה, אני מניחה, רציתי שיהיו לי משני המינים אך ככל שחלפו השנים התמלאתי בשמחה והודיה על הברכה שאלוהים העניק לי זאת זכיה ענקית. עברתי עם פז תקופה לא פשוטה בפגיה, עברנו ניתוחים וטלטלות בין חיים למוות, ויצאנו בנס. מאז הבנתי שהדבר החשוב ביותר הוא הבריאות".
מילה לאמהות שפחות שמחות בחלקן: ״כמו שאמי נוהגת לומר, הבנות יביאו בנים, אז אני מצפה לחתנים שיגיעו בעוד מספר שנים ואראה בהם כבנים שלי״.