בגיל 30 ל', גרושה צעירה ואם לשני ילדים המתגוררת באחד היישובים בדרום הארץ מאסה בחיים. אהבה נכזבת הובילה אותה למחשבות על המעשה הנורא מכל. שום דבר לא הצליח להוציא אותה מהדיכאון ומהדכדוך. המצב הכלכלי המדרדר לא עזר.
כשהכל שחור ושום פתרון לא נראה באופק, ל' החלה לתכנן להרעיל את שני ילדיה הקטנים ואת עצמה ביום ההולדת שלה.
"עברתי משבר ביני לבין עצמי שבו חשבתי לקחת את החיים שלנו. אני אומרת שלנו הכוונה היא: אני לא יכולה בלי הילדים שלי והילדים לא יכולים בלעדי. חשבתי לקחת את החיים שלנו", סיפרה ל' בעדותה בתחנת המשטרה הנחשפת כאן לראשונה, לאחר שהניסיון נכשל. "הלכתי וקניתי רעל של בעלי חיים, שהוא בעצם סוכריה שאוכלים אותה ואז אתה מת".
יום לפני יום הולדתה, ל' קנתה שלושה כדורי רעל לעכברים בצבע ירוק בחנות המתמחה בציוד לבית. "המוכר לא אמר לי מה ההשפעה של הכדורים ולא אמר לי איך משתמשים ומה לעשות איתם. קניתי בחנות ליד הבית שלי. הכדורים עלו לי 18 שקל", הסבירה ל' לחוקרים כשהיא נרגשת למדי וגופה רועד.
החוקר ניסה להבין מ-ל' מה עמד מאחורי התוכנית הנוראה. "עברתי איזה שהוא סוג של אכזבה. כאילו שכלית ידעתי שאני יכולה לעמוד מולה אבל רגשית לא יכולתי להכיל אותה. הלב לא יכול היה להכיל", הסבירה ל'.
גם שיחות עם חברותיה לא הצליחו להוציא אותה מהמשבר הרגשי. "שיחקתי איתם (הכוונה לילדים ש.א.). אכלנו ארוחת ערב. כמו כל יום שגרתי. ואז נכנסתי לעצבות והתחלתי לבכות עם עצמי כמובן ואז אחרי שהילדים נרדמו הרגש עלה יותר מדי, אמרתי לעצמי די נגמר. אולי אני לא צריכה להיות בעולם הזה. לא רציתי שיסבלו בלי אימא ואבא. לא הצלחתי להתמודד עם הכאב של האכזבה והם היו רואים אותי בוכה", שחזרה ל' בחקירתה במשטרה. "אולי אלוקים הביא אותם לעולם הזה כדי לסבול. הרגשתי שכאילו זה הניסיון העשירי של אברהם אבינו- עקידת יצחק ואני לא הצלחתי לעמוד בו".
"הרמתי ידיים במלחמה מול יצר הרע"
ל', כך עולה מהחקירה, הכינה באופן קפדני את ההתאבדות שלה ושל ילדיה. היא כתבה שלושה מכתבי התאבדות שאותם הסתירה בתוך ספר תהילים קטן, קנתה כדורים רעילים, שגרה הודעות וואטסאפ רבות לחברותיה ובני משפחה על כוונתה לממש את התאבדות שלה ושל ילדיה. מאוחר יותר לטענת חוקרי המשטרה, לאחר שהתחרטה, הציתה את החדר של ילדיה.
"לקחתי את ילדיי איתי כי איני רוצה להשאיר נטל על אף אחד וכן אלו הפיקדונות שהופקדו רק בידיי לכן בחרתי להחזירם יחד עם שלי. לכן אני מוותרת. הרמתי ידיים במלחמה מול היצר הרע. הוא ניצח ואני פצועה בזירתו. אני מחזירה את נשמתי ואת פיקדונותיי. תתפללו עלינו. תבקשו על נשמותינו רחמים היות והחזרו את הפיקדונות טרם זמננו", כתבה לאחת מחברותיה.
לטענתה, בשבת בבוקר היא התפכחה והחליטה שלא להרעיל את ילדיה ברעל העכברים. את כדורי הרעל היא זרקה לשקית הזבל. "הייתי במצב רוח ירוד. עברתי משבר ואכזבה שהנפש שלי לא יכולה להתמודד איתו וחשבתי לסיים את החיים שלנו, אך לא הבאתי זה לידי ביצוע", סיפרה ל' לחוקר בתחנת המשטרה.
"אני עדיין בשר ודם והיה לי קשה להתמודד רגשית עם האכזבה ולכן חשבתי מחשבות שגויות והם לא היו ברי ביצוע גם לא בניסיון. ביקשתי שיתפללו עלינו כי לא ידעתי מה מצפה לי בעולם הבא"
חוקר: למה כתבת את המכתב?
ל': "כי לא רציתי להשאיר אותם (את הילדים ש.א.) עול על אף אחד ולא רציתי להשאיר אותם בלי אימא ובלי אבא. הם תחת האחריות שלי וזהו".
לשאלת החוקר מדוע רצתה לגרום למות ילדיה, הסבירה ל': "אני עדיין בשר ודם והיה לי קשה להתמודד רגשית עם האכזבה ולכן חשבתי מחשבות שגויות והם לא היו ברי ביצוע גם לא בניסיון. ביקשתי שיתפללו עלינו כי לא ידעתי מה מצפה לי בעולם הבא".
"בחרתי בחיים"
לטענת חוקרי המשטרה, בצהרי שבת האם הציתה את החדר בו ישנה עם ילדיה. כשהילדים החלו לזעוק מעזרה, היא פתחה את ביתה וקראה לשכנים שיסייעו לה לחלץ אותם. בעוד שהיא הודתה בפני החוקרים על קניית הכדורים, ל' מכחישה שהיא זו שהציתה את המזרון בחדר.
"אחד הילדים צעק לי: 'אימא, אימא, קומי, אש, אש'. לקח לי כמה שניות להתאפס על עצמי וקמתי. ראיתי שיש אש. הילדים נבהלו וראיתי את החלון. רצתי לחלון פתחתי את התריס ישר הרמתי את הילדים והתחלתי לצעוק: 'הצילו הצילו'", סיפרה ל' בחקירתה במשטרה, "ואז בחור אחד דיבר איתי ואמרתי לו שאני חייבת לזרוק אליו את הילדים. היה עוד בחור. זרקתי את הילדים והם תפסו אותם. הם אמרו לי לקפוץ. לא הצלחתי. הבגדים שלי עלו באש ואז הגיעו מכבי אש והוריד אותי מהדירה".
ל' המשיכה להתעקש שהיא לא עומדת מאחורי השריפה. בתור שומרת שבת, היא לא הייתה מציתה אש ביום הזה. "אם רציתי להתאבד עם הילדים אז ראשית לא הייתי זורקת את הרעל, שנית לא הייתי פותחת חלון ומזעיקה עזרה וזורקת אותם דרך החלון שיצילו אותם", אמרה ל', "לא עשיתי את זה ובחרתי בחיים. ואם לא הייתי בוחרת בחיים היינו אוכלים את הרעל , אוכלים והולכים למוות".
חוקר: "זה לא אומר שלא רצית להתאבד. השארת מכתב התאבדות על השולחן בכוונה שימצאו אותם ושיקריאו לך בהספד שלך?".
ל': "גם אם עברה בי מחשבה כזו התעשתי. זה אומר שבחרתי בחיים. הבנתי שאני רוצה להישאר בעולם הזה ולא בעולם הבא".
החוקר ניסה שוב ושוב לטעון שההצתה היא חלק מתכנית התאבדות חלופית של א' ושהיא נבהלה מאוד מהאש.
"תיאורטית אם הייתי רוצה לעשות את זה היית משתמשת ברעל כלי כל הטראומה ובלי כל הנזק מסביב לדירה", הסבירה ל'. "אני אדם נורמטיבי. אם זו הייתה התכנית שלי לא הייתי איתך עכשיו מתחת לאדמה עם הילדים".
"תיאורטית אם הייתי רוצה לעשות את זה היית משתמשת ברעל כלי כל הטראומה ובלי כל הנזק מסביב לדירה", הסבירה ל'. "אני אדם נורמטיבי. אם זו הייתה התכנית שלי לא הייתי איתך עכשיו מתחת לאדמה עם הילדים"
בעקבות המקרה ילדיה של ל' הועברו לאמנה אצל הוריה.
פרקליטות מחוז דרום הגישה נגד ל' כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בגין עבירה של הצתה. פסיכיאטר שבדק את ל' קבע שהיא כשירה לעמוד לדין ואינה סובלת מבעיות נפשיות.
במהלך המשפט, סנגורה של ל', עו"ד אבנר שמש טען שיש לזכותה כיוון שאין הוכחות לכך שהיא הציתה את השריפה בדירתה.
הפרקליטות דרשה להרשיע את ל' בהצתה לאור הראיות שהוצגו בבית המשפט. היא דרשה לגזור עליה עונש של בין ארבע לשש שנות מאסר לאור חומרת המעשה שיכול היה להסתיים באסון כבד. מנגד, עו"ד שמש דרש לגזור על ל' לכל היותר עונש של עבודות שירות.
השופט יובל ליבדרו ששמע את הצדדים החליט להרשיע את ל' וגזר עליה 15 חודשי מאסר בפועל ושנה מאסר על תנאי.
פרקליטה של ל' עו"ד שמש מתכוון להגיש ערעור על גזר הדין לבית המשפט העליון.