זה מסוג הסיפורים שסומרים את שערותינו, ומעוררים בנו פחד גדול, במיוחד אם הספקנו כבר להפוך להורים. וככל שאנו מנסים לדחות את הרעיון, עדיין עולה בנו השאלה: מה אנחנו היינו עושים במקומם? בסוף השבוע האחרון, תאונת דרכים זעזעה את אמריקה. האדלי אדינגס, אם צעירה ויפה, בחודש השמיני להריונה, נהגה ברכב, כשבנה בן השנתיים יושב קשור במושב האחורי, כשלפתע נפגעה על ידי משאית שלא הצליחה לעצור באדום על אחד מהכבישים המהירים בצפון קרוליינה. את דובס בן השנתיים, התקשו מגישי העזרה הראשונה לחלץ מבין ההריסות, והוא מת בדרך לבית החולים. האם, האדלי הובהלה לחדר המיון לניתוח חירום קיסרי. התינוק, שקיבל את השם ריד נולד בשבוע ה-38 אך למרבה הצער הוא הספיק לשרוד ימים ספורים בלבד. בעלה של האדלי ואבי הבנים ג'נטרי אדינגס, נהג במכונית אחרת, והקדים במעט את האדלי, המשאית פגעה גם בו, והוא נפצע באורח קל.
ככל טרגדיה אחרת, גם אובדנם של דובס וריד עבור משפחתם הוא קשה מנשוא ובלתי נתפס. היינו מצפים שיביעו כעס עמוק ושנאה כלפי נהג המשאית מת'יו דינס, שמעשיו ואופן נהיגתו הובילו למותם של דובס וריד. (דינס הואשם בנהיגה במהירות מופרזת שגרמה למוות).
אולם, ג'נטרי והאדלי החליטו להתעלות מעל כבלי היגון והצער שפקדו אותם, להתנער מכל רגש של כעס ודחייה ולסלוח. בטקס ההלוויה של ילדיהם, שנערך בכנסיית היל פורסט בצפון קרוליינה, היכן שג'נטרי אדינגס שימש כמנהיג הקהילה במשך כמה שנים, ג'נטרי שיתף את הקהל בסיפורים על דובס, והכריז בפני קהל המשתתפים שמנה 800 איש, שהוא ואשתו סולחים למת'יו דינס.
"אנחנו, בלבנו, סלחנו לאיש שעשה את זה" אמר אדינג במהלך הטקס, והוסיף כי גם אבלים אחרים צריכים לנהוג כמוהם ולסלוח לדינס, "סלחו לכל אחד בחיים שלכם שיש לכם מטען רגשי כלפיו".
"ג'נטרי אמר שלסלוח לנהג היה הדבר הכי קשה לעשותו, אבל גם הקל ביותר", סיפרה סטייסי מרטין, מנהלת כנסיית פורסט היל, בה נערך הטקס, ל-yahoo parenting. "אמנם הצד האנושי שבו מתאבל ומתקשה להתמודד עם הטרגדיה הזו, אבל הרובד הדתי שקיים בו, יודע שזה הצעד הנכון לעשותו, והוא הפציר בקהילה לנהוג כמותו, ולסלוח".
סליחה היא קריטית בתהליכי עיבוד של אובדן ואבל
בין אם מדובר באדם שעמדתו רוחנית או חילונית, יודעי דבר מציינים כי אקט של סליחה - הפעולה המודעת של שחרור כעס ונקמה כלפי מישהו שפגע בך- היא קריטית כאשר מדובר בתהליכי עיבוד של אובדן ואבל. "החוויה האנושית הכואבת ביותר ללא צל של ספק היא כאשר הורה מאבד את ילדו," מציין ד"ר פול הוקמייר, מטפל משפחתי, "כאשר אני מייעץ להורים שחוו אובדן כה עמוק וחסר היגיון שכזה, אני לא אעמיד פנים שהם אי פעם יקבלו לחלוטין את הטרגדיה. עם זאת, הם יכולים, לשלב את האובדן בסיפור חייהם בדרך שנותנת תכלית ומשמעות לקיומם ומכבדת את זכרו של הילד שלהם, והדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא לסלוח".
מדוע הסליחה היא בעלת עוצמה כה רבה? "ראשית, זו מחווה של חסד שמטהרת קורבנות של זעם", אומר ד"ר הוקמייר, "במקום שניוותר לכודים בעומק של ייאוש וכעס, הוא מספק להורים דרך לשרוד בעולם ולהיות במקום של שירות כלפי אחרים".
>> משפחה לצד סכיוזפרניה: "אני גאה להיות אמא של שחר"