המשא ומתן לעסקת חטופים חדשה נמשך, אבל המשפחות מסרבות בשלב זה לשמוח או לפתח ציפיות כדי שלא להתאכזב. מירב גלבוע-דלאל שבנה גיא נחטף ממסיבת הנובה ומוחזק בשבי חמאס כבר 284 ימים: "בגלל שאנחנו רוצים להיות חזקים כשגיא יחזור, החלטנו לא לטלטל את עצמנו רגשית. אנחנו לא מעורבים, לא שומעים. יש קצינים שמלווים אותנו, אנחנו שואלים אותם את השאלות, מקבלים מהם את האינפורמציה שצריכים לקבל. כרגע אין להם משהו משמעותי לספר לנו, לכן אני ממשיכה להתפלל ולקוות יום-יום שגיא יחזור אליי מהר".

"אנחנו 120 משפחות, כשכל אחת מתנהלת אחרת. אנחנו בחרנו לעשות טוב. אנחנו מתנדבים, נוסעים עם משרד החוץ למסעות הסברה, מדברים על גיא. אני מדברת עליו כמה שיותר כדי שיישאר בתודעה ושיחזור כמה שיותר מהר. הבית מחכה לו".

אתם לוקחים חלק בהפגנות או שבחרתם שלא?
"אנחנו נצמדים למטה החטופים, שזה הבית השני שלנו, ובוחרים לעשות רק מה שטוב לנו, לעשות את הדברים הטובים, להביא את האנרגיה הטובה לגיא ולחזק אותנו. אין טעם להיות בכל מיני דברים שמכבידים עלינו וממוטטים אותנו נפשית. אנחנו צריכים לבחור במעשים שנכונים לנו כמשפחה ולייחל לרגע שגיא יגיע".

באילו פעילויות אתם לא לוקחים חלק?
"לא תראה אותי בקפלן, לא תראה אותי מפגינה נגד הממשלה. לא בגלל שאני חושבת שהממשלה שלנו נפלאה ונהדרת, אלא בגלל שאת הכעסים ואת הדברים הרעים והשליליים שלא מובילים לשחרור של הבן שלי, אני שמה בצד. אני קוראת לעם ישראל - במקום להגיע לקפלן ולהפגנות, שכרגע אין בהן שום טעם - זה להתעסק בפוליטיקה עכשיו במקום בהחזרת הילדים שלנו, הנשים שלנו, הגברים שלנו - צריכים לתת את המשאבים לנו, המשפחות, בכיכר החטופים, ולתת לממשלה לעשות את מה שהיא צריכה לעשות".

יש את סמוטריץ' ובן גביר שקוראים לא לעצור עד להכרעה צבאית, ויש גישה אחרת שקוראת להגיע למתווה בפעימות.
"אני מאמינה שזה יהיה בפעימות ואני מאמינה שצריכים להגיע למתווה מסוים. כרגע נתניהו שלח לחמאס הצעה, לא יודעת איפה זה עומד, לא יודעת אם אנחנו באמת יודעים מה קורה. מה כתוב, מה מוסכם, לאן הצפי הולך. אנחנו מקשיבים רק לעיתונות ולתקשורת ומשם ניזונים. מה אמת או לא אמת, מה נכון או לא נכון, אנחנו לא יודעים. כדי להחזיק מעמד, לא להישבר ולהיות מספיק חזקה כשגיא יחזור, אני באמונה שלמה שהבן שלי יחזור הביתה. אין לי מושג אם זה יהיה ביבי שיביא לי את הנס או סינוואר שיביא לי את הנס, אני רוצה את הנס הפרטי שלי וכמה שיותר מהר".

בדצמבר קיבלתם אות חיים מגיא ופורסמו גם שלושה תיעודים שלו.
"היינו בין הראשונים שקיבלו סרטון שחמאס הוציא. יש סרטון אחד שגיא מובל לטנדר, סרטון אחר כשהוא בטנדר, מקבל מכות, ואחרי זה עוד סרטון מהחדר בעזה. ראינו את גיא הולך על הרגליים, בריא, לא פצוע, ואנחנו מקווים לקבל אותו ככה בחזרה. עם הנפש נעשה עבודה, יהיה בסדר".

מתי ב-7 באוקטובר הבנתם שגיא נחטף?
"ב-7 באוקטובר גיא התכתב איתי כל המסיבה. כל חצי שעה קיבלתי ממנו SMS: 'אמא, נכנסנו לרחבה', 'אמא, אנחנו עדיין לא ברחבה', 'אמא, עשיתי לב על הלחי'. בשעה 06:15 אח שלו הגיע והם שלחו לי סלפי. אחרי הסלפי, ב-06:29, התחיל הבלגן. בשבע וחצי קיבלתי טלפון מהבן הגדול שלי שהוא בורח בשטח. הבנתי שמשהו לא בסדר עם גיא, כי גיא תקשר איתי כל המסיבה וכרגע לא מתקשר איתי. ידעתי שמשהו רע קרה. בשעה 11:30 קיבלנו סרטון שגיא בתוך עזה. אנחנו יודעים שגיא נחטף ב-09:15".

גיא גבר צעיר ולא חלק מהעסקה המדוברת כרגע.
"יכול להיות שזה מה שמוריד לי את רף הציפיות, כי אני יודעת שגיא לא ייצא ראשון. יש כל כך הרבה רגשות. לפעמים כעס על למה הבן שלי לא יוצא ראשון, לפעמים אני חושבת: שייצאו כבר, לא משנה מי, הם מספיק זמן שם. בכל דקה ושנייה זו מערבולת רגשית אחרת. אני מייחלת לזה שהחטופות יחזרו כבר, שהחטופים יחזרו כבר. הם צריכים להיות בבית".